פרי צדיק, נח י׳Peri Tzadik, Noach 10
א׳מפטירין בשבת זה רני עקרה ועניה סוערה. והשייכות להפרשה נר' רק פסוק כי מי נח זאת לי וגו' אך ענין ב' נחמתות אלו הם מפרשה זו. דנחמת רני עקר וגו' כי רבים בני שוממה וגו' ומה יועיל נחמה זו דאי' (בשהש"ר ד) צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה ע"ש ומה יועיל אחר שאנו רואים שהדורות הולכות ומתמטעין. וכן מה יועיל יעודי הנביא בנחמת עניה סוערה. והרי אנו רואין שכבר עבר זמן רב ועדיין לא נושענו. והתנחומין לזה פ' זו כמש"נ כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ. דאי' (בזוה"ק סז ב) כיון דא"ל דישתזיב הוא ובנוי לא בעא רחמין על עלמא ואתאבידו ובג"כ אקרין מי המבול על שמי' כד"א כי מי נח וגו'. ומ"מ נשבע השי"ת מעבור מי נח עוד על הארץ והוא עדמש"נ וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וגו' ומפיגע פי' רה"ק זצוקללה"ה שהוא המתחטא לפני המוקם ואומר איני זז מכאן עד שתרחם על בניך וכשאין מפיגע ומתפלל כזה אז השי"ת בעצמו מרחם על ישראל. וכן הי' בדור המבול אחר שלא התפלל נח על הדור אחר כך נשבע השי"ת לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רק מנעוריו. ואף שזה עצמו היה הטעם שהביא המבול דכ' וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום. לימד השי"ת בזה עצמו זכות על האדם והוא שהיצר הרע הוא משננער לצאת במעי אמו וכמו שדרשו בירוש' (ברכות פ"ג) ובב"ר. והוא לימוד זכות כעין לימוד זכות מפסוק ואשר הרעותי שבגמ' (ברכות ל"ב.) וכן בודאי אריכת הישועה כדי שיתעוררו ישראל בעצמם בתשובה ויהי' זכו אחישנה. ואם ח"ו לא יתעוררו מעצמם אז השי"ת ילמד זכות על ישראל ויאמר שהכל ממנו כעין מש"נ ואשר הרעותי. וכש"נ ועשיתי את אר בחוקי תלכו. והנה בזוה"ק אמר בטעם שלא התפלל נח על דורו משה לא תלה בזוכתי' אלא בזכות אבהן קדמאי אבל נח לא היה לי' במאן דיתלי בזכותא כמשה. וזש"נ כי מי נח וגו' שלא התפלל על העולם ונקראו על שמו מי נח. והטעם שלא התפלל מפני שלא הי' לו זכות אבות ומ"מ נתעורר השי"ת מעצמו כן נשבעתי וגו' ועז"א כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה ונדרש (וי"ר פ' לו) ההרים אלו האבות והגבעות אלו האמהות וחסדי מאתך לא ימוש וגו':
1
ב׳למוצאי שבת קודש אחר הבדלה
2
ג׳מזכירין במוצאי שבת אליהו מלאך הברית. וכן בבהמ"ז אומרים הרחמן הוא ישלח לנו אליהו הנביא ז"ל ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות. והוא כמו שאמרנו דאכילת רשות גורם קטרוג יצר הרע וכמש"נ ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתח וגו' שאין היצר הרע שולט אלא מתוך שביעה וכמ"ש בספרי וגמ' (ברכות לב.) וזוה"ק (ח"ב קנד ב) וכ' אכלת ושבעת וברכת את ה"א שהוא עצה שלא תביא השביעה לקטרוג היצר הרע שעל ידי ברכת המזון שמכיר כח הנותן אין בו מערבוב הרע כלל והוא רק מסטרא דטוב. ולכן לא כתיב בי' השמרו לכם וגו' ונמצא הבמה"ז תיקון לשורש הפגם של הנחש שהיה באכילה. ובא על חוה והטיל בה זוהמא (שבת קמו.) וגרם הזוהמא בזרעה. וגרם קלקול הק"ל שנה. ולכן בבהמ"ז שהוא תיקון לפגם הנחש אומרים הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו שהוא מלאך הברית ויבשר לנו בשורות טובת. אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב (יומא לח:) וכ' אור זרוע לצדיק אור כי טוב שאז יגלה אליהו ומשיח כל סתרי תורה שבעל פה דכ' טוב לי תורת פיך. ואי' במד' (קה"ר ב) כל התורה שאת למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב והיינו לימות המשיח. ישועות היינו ישועה על כל העבר עדמ"ש במ"ר ישעי ביוהכ"פ. וכן מורה ונחמות שאז ינוחמו ישראל על כל העבר שהיה רק כדי שיהי טוב מאד. וכבר אמרנו דאלף הששי נגד יום ו' מדת צדיק יסו"ע ואז הזמן הרצוי לתיקון הפגם ויבא אליהו מלאך הברית. וכמש"נ הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא הגדול מדת א"א ע"ה שהוא גדולה חסד לאברהם. וא"א תיקן פגם אדה"ר כמ"ש בב"ר שיבא אברהם ויתקן תחתיו. וכפי הבריאה שהי' אחר ששיתף השי"ת מדה"ר למדה"ר כ' בהבראם ונדרש באברהם בזכותו כו' וכ' עולם חסד יבנה בחסד הוא קדושת מדת א"א. והנורא מדת יעקב אע"ה כמ"ש (בזוה"ק ח"ב עט א) והיינו שכולל קדושת אברהם ויצחק שמדת יצחק פחד יצחק ויע"א כולל גם קדושת א"א שהיא האהבה ועל ידי האהבה נולד היראה וזהו מדת נורא שנופל הפחד ממילא על ידי האהבה ועל כן הוא שלימו דאבהן כמ"ש בזוה"ק. ובימות המשיח יתוקן העולם בב' הבחינות בקדושת א"א שהיה לתקן פגם וקלקול אדה"ר כמ"ש בב"ר ובקדושת יע"א שהי' שנולד בקדושה והיה כמו אדה"ר קודם הקלקול כמו שאמרנו. וזה יום ה' הגדול והנורא ולפני בוא יום זה יבא אליהו מלאך הברית אחר שיתוקן הפגם במדת צדיק באלף הששי שהוא מדה זו. וכן בשבת שעל ידי שמירת שבת מדיד נגאלין דשבת ברזא דברית כמ"ש בזוה"ק והזמן לתקן פגם זה וקלקול אדה"ר מזכירין אליהו מלאך הברית שכל נפש בפרט שזוכה להיות משמר שבת כהלכתה נגאל מכל וכל ומבקשים שיבא אליהו ויבשר לנו בשורות טובות:
3