פרי צדיק, פרשת שקלים ד׳Peri Tzadik, Parshat Shekalim 4
א׳מחצית השקל הוא עשרה גרה ואיתא בזוה"ח תשא (מה א') ד"ה ד"א זה. ועל דרך עשר גרה דאהדר להתריה וכו' ע"ש והיינו שמקודם אמר דכלהו עשר דרגין אסתימו נהורייהו וכו' ועל ידי המחצית השקל שהוא עשר גרה האירו כל הע"ס עד כ"ע והיינו כמו שאמרנו שעל ידי מצות שקלים זוכין ישראל שמשה רבינו מחזיר להם הכתרים דמתן תורה. וז"ש בירושלמי (פ"ב דשקלים) ובתנחומא (תשא) על שעברו עשרת הדברות יתן כל א' עשרה גרה וכו' דהכל א' וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג יא ב) עשרה מאמרות במעשה בראשית ועשרה מאמרות במתן תורה וכו' ועשר מאמרות דמעשה בראשית הם עשר ספירות כידוע. והיינו דהעשר גרה נגד ע"ס דאסתימו נהורייהו וכמ"ש בזוה"ח. וברע"מ (ר"פ תשא) העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא לא ירבה על י' הכי אתמר בס' יצירה ע"ס בלימה עשר ולא אחד עשר והדל לא ימעיט דא צדיק לא ימעיט מעשר כד"א עשר ולא תשע ע"ש והנה בכאן מפרש הרע"מ בודאי עשיר ודל לענין עשירות דתורה ולא בעשירי ממון כיון דמיירי בע"ס. וענין עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר שכ' בסי"צ פירשו על מדת הדעת שהוא פנימית הכתר. וז"ש והעשיר היינו עשיר בדעת כמ"ש (נדרים מא.) אין עני אלא בדיעה וכן להיפך עשיר הוא בדעת וכענין שנאמר ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים ומי שהוא עשיר בדעת הוא זוכה להון יקר ונעים שמרמז על ג' ראשונות (ונת' במ"א) ועז"נ לא ירבה על י' כד"א עשר ולא אחד עשר. והנה מנין י"א איתא אחד עשר מי יודע וכו' אחד עשר כוכביא וכבר אמרנו שח"ו שהפזמון חדה ודברים בטלים רק המכוון שבכל מקום שנמצא מספר זה הכונה למה שפרט. ויש אומרים כוכביא לא מצינו רק בחלום יוסף ואחד עשר כוכבים וגו' והמכוון על י"א שבטים לבד יוסף ומספר י"ב על י"ב שבטים ויש מספר י"א שבטים לבד יוסף והיינו כשחלם שימלוך עליהם ואז נחשב יוסף גם כן בחינת שמש כמו יעקב אבינו ע"ה וכמ"ש (זח"א קעו ב) דיעקב ויוסף חד (ושם קפב ב) ותרווייהו כחדא אזלי ודא הוא רזא דאת ו"ו דאזלי תרווייהו כחדא. ואז המספר י"א שבטים. וכן מצינו מספר י"א בסממני הקטורת והיינו דעשר סממנים יש להם ריח טוב והם כנגד ע"ס וחלבנה ריחה רע ומנאה הכ' בין סממני הקטורת והיינו שאף החלבנה נותן ריח טוב כשהוא יחד עמהן ומרמז לפושעי ישראל (כמ"ש כריתות ו :) והיינו שעתידין גם כן ליתן ריח טוב כמ"ש בגמרא (עירובין כא :). ובשבטים גם כן מצינו (שמות רבה פרשה מ) אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד דן וכו' והיינו דשבט יהודה יצא ממנו משיח בן דוד ושבט דן איתא (מדברי תורה תצא י) שבט דן שפלטו הענין היו כולם עובדי ע"ג וכו' והיינו שפלטם הענן חוץ למחנה ישראל שמורה ח"ו אין להם חלק לעולם הבא שאינם בכלל כל ישראל יש להם וכו' והם הקימו פסל מיכה ואיתא (סא"ר פ' כו) אנכי בעט מיכה והיינו שבעט בשורש וחשבו קודם ירבעם שאמר לא יהיה בעט ירבעם. ומיכה בעט עוד תכף ביציאת מצרים כמ"ש (סנהדרין קג :) ועבר בים צרה זה פסלו של מיכה והיינו שהעביר הכסף שעשה מיכה ממנו הפסל. ומיכה הוא שנתמכמך בבנין (כמ"ש שם קא :) והוציאו משה רבינו ע"ה כמ"ש רש"י והוא בעט בשורש אנכי ולכן נקרא שבט דן ירוד שבשבטים. והעשיר בדעת וכ' ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים הוא מה שנאמר וכל יקר ראתה עינו ואיתא במדרש (רבה ותנ' חוקת) זה רע"ק וחבריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לרע"ק וחביריו והיינו שמשה רבינו ע"ה לא ידע כלל משום רע שכשנולד נתמלא הבית אור והוא היה בסוד הדעת בחיבור חכמה ובינה והיינו התורה שבעל פה כמו שהוא כלול בתורה שבכתב וזהו שהמציא הלכה למשה מסיני שזה חלקו ואלמלא הקלקול היה כל א' זוכה לחלקו בתורה שבעל פה מהתורה שבכתב דלא היה ניתן להם אלא ה' חומשי תורה (כמ"ש נדרים כב :) מה שאין כן רע"ק שהיה בן גרים הוא היה שורש תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס והוא משער הנ' שמיוחד לבעלי תשובה ולא ניתן למשה רבינו ע"ה (כמ"ש ר"ה כא :) שלא היה חלקו כיון שמעולם לא ידע מרע. רק שנגלה לו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אבל לא ניתן לו שזה היה חלק רע"ק שהיה שורש תורה שבעל פה. (ונת' חנוכה מא' ב' וש"מ) ורע"ק וחבריו נקרא גם כן עשיר בדעת ובדעת וגו' ימלאו כל הון יקר והיינו שהוא פנימית הכתר ובמאמר ראשון שנגד כ"ע הוזכר החשך ותוהו ובהו שמרמז למעשיהן של רשעים (כמ"ש ב"ר פ"ב) וזהו מה שנאמר יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט שמרמז גם כן לזה שהחלבנה שמרמז לפושעי ישראל יתן גם כן ריח טוב ויש תקנה אף לאלו שנחשבו שאין להם חלק לעולם הבא כיון שהם מזרע יעקב ואף מי שבעט בשורש באנכי ולא יהיה וכמ"ש (סנהדרין קד סע"ב). והיינו שיתברר שהחשך היה כדי שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קפד א) ואיתא (שם קפז סע"א) קב"ה גלא עמיקתא ומסתרתא דכל עמיקין ומ"ט גלי לון בגין דידע מה בחשוכא וכו' דאי לאו חשוכא לא יתגליין עמיקין ומסתראן ונהורא עמיה שרא דא נהורא דאתגלייא מגו חשוכא וכו'. ויעקב אבינו ע"ה מצדו לא ידע משום רע שהיה כאדם הראשון קודם הקלקול (כמו שנת' כ"פ) וכל עסק שלו היה שיהיה מטתו שלימה שלא ידח ממנו נדח ואף החלבנה הרומז לפושעים יתן ריח טוב. וז"ש העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא דהיינו מי שהוא עשיר בדעת כיעקב מסט' דעמודא דאמצעיתא והשיג כל הון יקר ונעים יכול לתשוב שישי"א שיחשוב עמיקתא ומסתרתא בפ"ע דהיינו שיחשוב כ"ע גם מדת הדעת ועל זה אמר עשר ולא אחד עשר שבאמת הכל א' (כמו שנת' מא' א) וז"ש לא ירבה על י' שבאמת כשיתברר החלבנה הירוד שבשבטים הוא אחד עם הגדול שבשבטים והיינו שאינו בכלל בישא כלל רק שהבישא היה כדי שיהיה טוב מאד דלית טוב אלא ההוא דנפיק מגו בישא כמ"ש בזוהר הקדוש (שם) וכן מדת הדעת היא פנימית הכתר והיינו המושג לאדם (כמו שנת' מא' א) וכן הכל א' עמיקא ומסתרתא וחשוכא שמרמז למאמר ראשון דישת חשך סתרו שאין בו שום תפיסה. ונהורא עמה שרא דא נהורא דאתגלייא מגו חשוכא דהכל א' וזהו עשר ולא אחד עשר. והדל דא צדיק היינו צדיק הכובש את יצרו ולא קלקל מעולם וזכה לאור כש"נ אור זרוע לצדיק והוא אינו משיג בחינת הדעת דשער נ' המיוחד לבעל תשובה. ויכול לחשוב שיש רק תשע ספירות שהאציל השי"ת לבריאת העולם כיון שמדת כ"ע ישת חשך סתרו והוא נעלם מכל רעיון ואמר שאינו נחשב בכלל ע"ס שהאציל השי"ת. ועז"א והדל לא ימעיט מעשר כד"א עשר ולא תשע דזה מכירין שיש שכל הנעלם שהוא למעלה מתפיסת בנ"א. ועל ידי השקלים שהוא עשרה גרה זוכין ישראל שיוחזר להם הכתרים דמתן תורה והיינו כל העשר נהורין עד כ"ע וכמ"ש בזוה"ח. וכתר מורה כתר מלכות וכיון שבמתן תורה קשרו הכתרים לכל אחד מישראל הוא מדוגל בדבר א' על כל ישראל ובדבר זה הוא בחינת מלך על כל ישראל (כמו שנת' מא' א) וזה שזיווג השי"ת במעשה המשכן הגדול שבשבטים שהוא יהודה שיצא ממנו משיח והירוד שבשבטים משבט דן לפי שהקטן והגדול שוין לפני המקום וכן המקדש נעשה בב' שבטים אלו שלמה מיהודה וחירם מדן שנאמר בן אשה אלמנה ממטה נפתלי ובד"ה כ' בן אשה מבנות דן שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן (כמ"ש מדברי תורה תשא סי' יג) וכן לעתיד ישתתף עם משיח א' משבט דן ושמו שריה (כמ"ש זה"ק בלק קצד ב) והיינו שהגדול והקטן שוין לפני המקום וכל א' יש לו דב' א' שבזה הוא נכתר בכתר על כל ישראל. ובשבת משה רבינו ע"ה מחזיר תמיד הכתרים דמתן תורה לישראל כמו שאמרנו מפע"ח ובפרשה שקלים מועיל שיוחזר הכתרים לישראל כשישקלו השקלים אף בחול וכמו שאמרנו ונת' למעלה:
1