פרי צדיק, פרשת שקלים ה׳Peri Tzadik, Parshat Shekalim 5
א׳אור פניך עלינו עדון נשא אומרים בתפלת מוסף בפיוט בכל ברכה וכיון שנתקבלו הפיוטים בכל ישראל ראוי להבין בדבריהם ואף שמחברם ומתקנם לא כיון לזה יכול להיות אמת וכמ"ש בס' אורים ותומים שדברי השו"ע וכדומה שנתקבלו בכל ישראל ראוים לפרש בדבריהם הגם שלא כיונו לזה כי רוח ה' דיבר בם. והנה אור פניך מורה על אור עתיקא דבסעודתא אומרים נהוריה ישרי בה ובסעודה ג' התגלות מצחא דעתיקא כמ"ש בדרא ואיתא (שבת קנא :) השמש והאור זו פדחת והחוטם. וזהו אור פניך אור עתיקא עלינו שהוא למעלה ככתר על הראש. וכן סיימים בכל ברכה אל רם ונשא שזה מורה על עתיקא שכל הנעלם מכל רעיון שכן מורה לשון רם ונשא אצל השי"ת בלא שיעור שהוא למעלה מתפיסת כל הברואים וכמו שנת' כ"פ. והתחלת החרוזים בפסוק אשכול הכופר וגו' והוא על פי הגמרא (שם פח :) שדרשו פסוק זה מי שהכל שלו מכפר לי על עוון גדי וכו' והיינו עוון העגל והשקלים באו לכפר על עוון העגל כמ"ש בירושלמי ופסיקתא ומדר"ת (תשא) לפי שחטאו בחצי היום יתנו מחצית השקל ולפי שחטאו בשש יתנו שיתא גרמיסין ולפי שעברו על עשרת הדברות יתן כל א' עשרה גרה וכמו שנזכר למעלה. וכן איתא בתנחומא (שם ב) מי גרם לשבטים בפרשת שקלים שיתנו מעשה העגל (ונת' מא' א). ומה שכינו במקום זה להשי"ת בתואר אשכול שהכל שלו הוא על פי מ"ש (ברכות יא :) כתיב רע וקרינן הכל לשנא מעליא וכן נדרש (בב"ר פ' ט) מה שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה ונה טוב מאד על כל ההיפך מהטוב וכמו שאמרנו בישוב קושית רבי' ר' בער זצוק"ל על מה שנאמר ובורא רע היכן נזכר בריאת רע במעשה בראשית ואמרנו על פי הגמ' (שם קמט :) אין לא טוב אלא רע וזש"נ ובורא רע על היצר הרע שנקרא רע ובמאמר ראשון לא נאמר כי טוב ושם נזכר החשך שמרמז למלאך המות (כמ"ש מדברי תורה וישב ד) שהוא היצר הרע ותוהו ובהו שמרמז למעשיהן של רשעים כמ"ש (בב"ר) וזהו לא טוב שלא נאמר בו כי טוב וכן הוא אש של גיהנם שנברא בשני ולא נאמר כי טוב ואחר כך ביום ו' בבריאת האדם לא נאמר בו גם כן כי טוב והיינו שנברא בבחירה שיוכל הנחש לכנוס בו ולפתותו ואחר כך כ' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד שבכניסת שבת מצא עולמו חן בעיניו שהכל נברא שיהיה מזה טוב מאד והחשך נברא שיהיה יתרון האור מן החשך עד"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קפד א') דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא ולית טוב אלא ההוא דנפיק מגו בישא ולכן נדרש במ"ר כל אשר עשה על מלאך המות ויצר הרע וגיהנם שהם נקראים בשם כ"ל וזה שכינו אנשי כנסת הגדולה ובורא רע ובורא את הכל (ונת' בראשית מא' טו) וזהו מי שהכל שלו בחינת כל שמורה על ההיפך מהטוב גם כן שלו מכפר על עוון גדי שכרמתי לי ועד"ש בגמרא (שם פט :) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות וכו' כשלג ילבינו שיהיה הכל כזכיות (ונת' כ"פ וע' חנוכה מא' ה). וכשיתוקן עוון העגל על ידי השקלים יוחזר לישראל הכתרים שקשרו לישראל במתן תורה וזהו אור פניך עלינו אדון נשא שהוא כתר על הראש מקרני אור והוד. וכבר אמרנו דקריאת הפרשה והחשק שיש לישראל לקיים מצות שקלים הם כשקלים ממש. וז"ש ושקל אשא בבית נכון ונשא דהיינו בבנין הג' שיהיה מעתיקא שכן מורה לשון נשא. ומדת עתיקא נקרא קודש הקדשים כמ"ש בזוהר הקדוש (משפטים קכא א). ואומרים ושקל אשא כי החשק הוא כעשיה כמו שאומרים במוספין נעשה ונקריב באהבה כמצות רצונך ואף דמוסף זה אי איפשר להקריב ביומו דאף דבשבת ויו"ט יוכל בנין העתיד גם כן להגלות כיון שהוא בידי שמים וכמ"ש רש"י (ר"ה ל סע"א) מכל מקום לא נוכל להקריב המוסף זה באותו יום ואמרנו שהפי' דנעשה ונקריב באהבה על ידי החשק לעשות שהוא כמעשה כיון שנאנס ולא עשאה וז"ש כמצות רצונך ולא מצות תורתך דרצונו ית' הוא רק מה שאמר ונעשה רצונו שזהו עיקר נחוח לשם הנחת רוח (כמ"ש זבחים מו : ורש"י שם) וזהו החשק ואהבה אף בזמן הזה וקודשא בריך הוא לא בעי מינן אלא לבא כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קס א) ובגמ' סנהדרין (קו ב) הקב"ה לבא בעי וכן אומרים ושקל אשא ממש במעשה על ידי החשק והרצון שנעשה מהם שקלים (כמו שנת' מא' ב) בבית נכון ונש המשוכלל למעלה. ובצדק הגה ערך כי תשא על ד"ש ונשלמה פרים שפתינו שיהיה נחשב קריאת הפרשה גם כן כעשיה וכמו שקוראין במוסף בפרשה הקרבנות ועל ידי זה אנו מבקשים אור פניך עלינו אדון נשא שיתוקן עוון העגל ויוחזר לנו הכתרים דמתן תורה:
1