פרי צדיק, פרשת שקלים ו׳Peri Tzadik, Parshat Shekalim 6
א׳דודי זכור לי שקלי עפרון אשר שקל אב במכפל חברון. יש להבין מה זה זכות שקלי עפרון שמבקשים זכר לי בשלמא מ"ש אחר כך חקר שקלי יבוסי כו' יתכן שזה היה מה שגבה דוד מכל שבט חמשים שקלים לקנות המקדש (כמ"ש זבחים קטז :) והם ממש כמו השקלים שהיו לצורך הקרבנות אבל זכות שקלי עפרון אינו מובן מהו. אך הענין על פי מ"ש בזוהר הקדוש (בא לט ב) וכי מנין ידע יצחק ריח שדה אשר ברכו ה' אלא תרי מילין אינון וכלא הוא חד דכ' ויצא יצחק לשוח בשדה וגו' אותה השדה היה אשר קנה אברהם סמוך למערה וכו' ע"ש באריכות. והיינו דבכ"מ קרי למקום המקדש שדה כמ"ש (פסחים פח.) יצחק שכתוב בו שדה כו' ואף בקין דרשו (בב"ר פ' כב) בהיותם בשדה על מקום בית המקדש ע"ש ובזוהר הקדוש מפרש על מערת המכפלה ועל זה אמר תרי מילין אינון וכלא חד. והוא דאדם הראשון נברא ממקום המזבח וכמ"ש (שם פ' יד) ממקום כפרתו נברא כו" ע"ש. ואחר שנתגרש מג"ע כתיב וישלחהו וגו' לעבוד את האדמה אשר לוקח משם והיינו למקום בית המקדש והמזבח שנברא משם וזש"נ לעבוד וגו' דשם מקום העבודה (וכ"כ בפרדר"א פ' כ) וע' מ"ש הרמב"ם (פ"ב מה' בית הבחירה ה"ב) דשם הקריב אדם הראשון קרבן. וכתיב עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת והיה נצרך להקרב שם גם כן כיון שמשם לוקח ונברא כנ"ל רק שם לא היה אפשר לקברו מפני הטומאה וכמ"ש (ב"ב נח.) ר' בנאה הוה מציין מערתא כו' כי מטא למערתא דאדם הראשון כו'. ונקבר במערת המכפלה. ועל כן היה בו גם כן קדושת המזבח. ועוד גדול מזה דבעולם הזה נברא הגוף ממקום כפרתו והיינו שיוכל לתקן אם יקלקל וכמ"ש (ב"ר שם) הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמוד. ובתחלה היה הגוף גם כן בג"ע. ואחר הקלקול שולח מג"ע למקום המזבח שיהיה לו כפרה וזה בעולם הזה. ואחר פטירתו יוכל הגוף לכנוס גם כן לג"ע מערת המכפלה הוא השער לגן עדן. וכן איתא בזוהר הקדוש (חיי קכז ב) באברהם אבינו והוה נפיק עד ההוא חקל דהוה סליק ריחין עלאין כו' וביצחק איתא (בזוהר הקדוש בא שם) וסליק ריחין קדישין כו' והיינו ריח גן עדן ומה שלא נזכר באברהם אבינו ע"ה לשון קדישין כבר נת' (בא מא' ה ע"ש) וז"ש וכלא חד קדושת המקדש ומערת המכפלה. והקנייה היה בארבע מאות שקל כסף ואיתא בזוהר הקדוש (חיי קכג ב) שרומז ד' מאות עולמות הנאות וכסופין והיינו דמספר השלם הוא כשכלול מכל עשר וכמו שמצינו מזוקק שבעתיים ז' פעמים ז' ובמ"א איתא שבעים פנים לתורה והיינו ז' פעמים עשר שכל מדה כלול מעשר ועיקר השלימות מספר מאה עשר פעמים עשר. וכן יש בכל עולם מד' עולמות אבי"ע וזה מספר ת' עלמין דכיסופין והיינו מרוב אהבה. וזה א' עם מ"ש (סוף עוקצין) דעתיד להנחיל ש"י עולמות שזה שכר האהבה כש"נ להנחיל לאוהבי יש וצ' עולמות בשכר היראה כש"נ ואוצרותיהם אמלא אוצר של צדי"ק (ונת' פ' ויגש סו' מא' יב) וזהו הת' עולמות דכיסופין. ואז אחר נסיון העקידה שהיה נסיון העשירי וכ' בא בימים ביומין עלאין כמ"ש בזוהר הקדוש (שם קכט א) והיינו שנתברר במדתו עד השורש בכל עשר מדות וכל מדה כלול מעשר הוא מאה. ואיתא בזוהר הקדוש (משפטים צד ב) זכה יתיר וכו' זכה יתיר יהבין ליה הוי"ה בשלימו דאתוון כו' בארח אצילות דעילא כו' וכשזוכה לשלימות בכל העולמות שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה כידוע הוא ת' עולמות דכיסופין וזה עיקר עסק אברהם אבינו ע"ה דכ' אברהם אוהבי והוא שורש כל ישראל דבשבת בת מתעטרא בג' אבהן (כמ"ש זח"ב רד א) שכל אחד מישראל זוכה לקדושת ג' האבות. וכן ג' מידות שמנו בגמ' (יבמות עט.) שהם בישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים הוא שזכו מקדושת ג' האבות גומלי חסדים מאברהם אבינו ע"ה וביישנים מיצחק אבינו ע"ה שמדתו היראה פחד יצחק ואיתא (נדרים כ.) ובעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה ורחמנים מיעקב אבינו ע"ה שמדתו רחמים כידוע וכל א' מישראל יש בו מקדושת האבות. ואברהם אבינו ע"ה היה הראשון שהכניס בישראל החשק לקנות הקדושה שנתן קינטרין מרוב החשק לקנות מקום המקודש הזה. ואיתא (ב"ר פ' נח) כמה דיות משתפכות כו' לכתוב בני חת עשרה פעמים כו' שכל מי שמברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות אר"י חמשה פעמים כ' בני ברזילי כנגד ה' ספרי תורה שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו מקיים ה' ס"ת וכ' ביפ"ת שאין להקשות למה נרמז בבני חת עשרה ובברזילי ה' כי אין מקשים על רמזים. אבל מכל מקום יש להבין שלא לחנם נשתנה המספר בכתוב. ויש לומר דענין חמשה חומשי תורה יש כנגדם ה' פעמים אורה במאמר יהי אור (כמ"ש ב"ר פ' ג) וכתיב נר ה' נשמת אדם וה"פ אורה כנגד ה' מדריגות שבנפש שנחשבו (שם סו"פ יד) נפש רוח נשמה חיה יחידה וכבר אמרנו במה שנאמר ותרב משאת בנימין ממשאת כולם חמש ידות דלשון ותרב משמע שרבתה מעצמה. שיוסף חילק לאחיו משירי סעודת שבת שלו דהיה סעודת שבת ובבנימין נתרבה הקדושה חמש ידות כנגד ה' מדריגות שבנפש הנז' וכן שרתה שכינה בה' מקומות בחלקו של בנימין (ונת' מקץ מא' ו ויגש סו' מא' ז ע"ש) וכל זה פועל בקיום החיים לכו לחמו בלחמי שהוא הקדושה שבמאכל כדש"נ כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם והיינו הקדושה שבמאכל שהוא קיום החיים ועל כן המאכיל פרוסה לצדיק כמו ברזילי שהאכיל לדוד המלך ע"ה בשעה שהיה גולה והיה מפחד מטענות שהיה עליו שפגם ח"ו במדת צדיק יסוד עולם והוא האכיל פרוסה לצדיק שבאמת כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (כמ"ש שבת נו.) והוא כאלו מקיים ה' חומשי תורה שכנגדם ה' פעמים אורה וה' מדריגות נפש רוח נשמה חיה יחידה. ובמקחו של צדיק שהוא מערת המכפלה שבו נקבר אף הגוף בו נרמז מספר קומה שלימה כמו שנחשב בפתיחת אליהו כל הע"ס ועל כן נרמז עשר פעמים כנגד עשרת הדברות שהם א' עם ע"ס כמו שנז' (ריש מא' ד) מהזוהר הקדוש. ולכן נתן אז אברהם אבינו ע"ה ת' שקלים שהוא ד' פעמים ק' שהוא עשר פעמים עשר בכל ד' עולמית כאמור. והשקלים דמקדש גם כן באו לכפר עוון העגל שכפרו בעשרת הדברות כמ"ש בירושלמי ופסיקתא ומד' שזכרנו (מא' ה) וז"ש זכר לי שקלי עפרון וכו'. ואחר כך אומרים חקר שקלי יבוסי משביתי חרון וזהו מפורש בכתוב שאחר שקנה דוד המלך ע"ה מקום בית המקדש כתיב ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה וגו' והיינו המגפה שהיה על ידי שסיפר את ישראל וכבר אמרנו במה שנאמר וביום פקדי ופקדתי וגו' היינו שבשעה שיפקדו את ישראל וימנו אותם אז ופקדתי שמתעורר עוון העגל (וכמו שנת' מא' א' ד"ה ובפסיקתא ע"ש) והשקלים באים לכפר קלקול העגל. וכן הועילו שקלי יבוסי כשגבה דוד המלך ע"ה חמשים שקלים מכל שבט לקנות מקום המקדש. ולכן מזכירין אותם כאן גם כן כדי לזכות להכתרים. ואחר כך אומרים אור פניך עלינו אדון נשא וכו' שנזכה להכתרים דמתן תורה וז"ש אל רם ונשא שמורה על מדת עתיקא:
1