פרי צדיק, לחג הפסח י״טPeri Tzadik, Pesach 19
א׳יום שני
1
ב׳קורין ביום זה פ' שור או כשב (כמ"ש מגילה לא.) וכן בסוכות. והנה בפ' סוכות יש י"ב פסוקים לד' גברי. והיה יכולים להוסיף פ' יום הכפורים לפניו, שיש לו שייכות לסוכות עפמ"ש (מ"ר אחרי פ' כא) ישעי ביום הכפורים וגמר הישועה בסוכות כמ"ש (מ"ר אמור) מאן דנצח נקט באין, והיה די לקרות ה' גברי. או יותר יתכן להוסיף פ' המנורה שמדליקין בכל יום, וכשחל בשבת הי' יכולין גם כן להוסיף פ' בזיכין לאחריו שהוא בשבת ופ' יום הכפורים לפניו ששייך לסוכות כמו שאמרנו והיה די לקריאת ז' גברי ולמה מתחילין בסוכות פ' שור או כשב ובר"ח מצינו בגמרא (שם כ"ב) דולג ואמצעי דולגן ולא הוסיפו מלפניו או מלאחריו בפ' שאין לה שייכות לקדושת היום, ואפשר מה שמתחילין בפ' שור או כשב מפני שהוא הקדמה לפ' מועדות שהם מקרא קודש דישראל מקדשי להו דקבעי שני וירחי כמ"ש (פסחים קיז:) עפמ"ש (מ"ר בא פט"ו) כלי חול כשמתמלא מן קודש מתקדשת עאכו"כ ישראל שהם קדושים ומקדשים את החודש כו' וזה שהקדימו מש"נ בפ' זו ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם המוציא אתכם מאמ"צ וגו' שביציאת מצרים נאמר פ' החודש הזה לכם ראש חדשים, לכם היינו למשה ואהרן שהם מקדשים החודש ומכניסים הקדושה לכלל ישראל ועפמ"ש (ר"ה כד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש, אך בפסח קשה ה בפ' שור או כשב יש ח' פסוקים לב' גברי, ואחר כך עד וספרתם יש בו די לקרות לג' גברי ובפרט אם יוסיפו גם פ' וספרתם שיש לו גם כן שייכות לפסח ויהי' די לקרות לה' גברי ואף לז' גברי ולמה קורין בפסח פ' ר"ה ויום הכפורים וסוכות, אך הענין כמ"ש (ר"ה) בא' בניסן ר"ה לרגלים ולמה לא אמר פסח ר"ה לרגלים, ואמרנו שבאמת א' בניסן ר"ח, ראש של החודש ובתר רישא גופא אזיל (עירובין מא.) שכולל קדושת כל החודש והחג שבו, והוא ראש חדשים שכולל כל קדושת המועדות שכלם תלוים בפסח וסוכות פסח התחלת הקדושה מצד השי"ת וכולל גם מתן תורה שזה היה תכלית יציאת מצרים כמש"נ בהוציאך את העם וגו' תעבדון את ה"א על ההר הזה, אך נצרך לספור זפ"ז להיות מזוקק שבעתים, ואילו היה כתיקונו היה תיכף מתן תורה וכל התורה כמו לעתיד, אך אחר הקלקול הוצרכו לתורה שבעל פה רוב חכמה לתקן הרב כעס, ואיתא בת"ז (ת' לו) יהי אור דא פסח ויהי אור דא ר"ה הוית האור, ויום הכפורים יום שנתנו בו לוחות אחרונות שכוללים גם מדרש הלכות ואגדות כמ"ש (שמות רבה פמ"ו מ"ז) ופסח כולל גם קדושת תורה שבעל פה שמטעם זה מברכים על שהיא טלא דעתיקא תזל כטל אמרתי (כמשנ"ת כ"פ) וסוכות הגמר מכל המועדות, שמע"צ נביעי דאורייתא כמ"ש (ת"ז תי' י"ג) והיא הגמר מקדושת פסח ור"ה ושבועות, ובהו"ר הגמר מיום הכפורים דאיתא במ"ר ישעי ביום הכפורים, וכל החג שואגים הושענא ובאחרון הושענא רבה ישועה גדולה זהו הגמר מיום הכפורים ונמסרין אז הפתקין מר"ה ויום הכפורים ובמ"ר (אמור פכ"ז) שור ראש לכל הקרבנות שמוצלים מפגם העגל והיינו עפמ"ש אחר כך שור בזכות אברהם, שא"א רצה להכניס כל העולם כולו תחת כנפי השכינה, וכן משה רבינו קיבל הע"ר והם עשו העגל (מ"ר תבא) וזהו גם כן ממדת אברהם אבינו וישראל מוצלים מאותו ענין כמש"נ כי שחת עמך ולא ישראל, או כבש ישראל נמשכין אחר השי"ת כצאן וכן בפסוק כ' ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם וביצחק כ' א' יראה לו השה לעולה בני, וכל אחד מישראל מוכן להקריב א"ע אם יעלה הרצון לפני השי"ת ונתקן כל הפגם, או עז בזכות יעקב דכ' וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואיתא בב"ר (פס"ה) טובים לך וטובים לבניך כו' שמתכפר ביום הכפורים וכ' ונשא השעיר זה עשו את כל עונותם עונות תם יעקב איש תם, וזהו גמר קדושת הפסח כשנתקן פגם העגל נגמר תכלית יציאת מצרים לזכות למתן תורה קדושת לוחות ראשונות, דכ' אני אמרתי אלקים אתם דלא הוו מייתי כמ"ש (ע"ז ה.) והיה בטל היצר הרע שהוא השטן הוא מה"מ הוא יצר הרע (כמ"ש ב"ב טז.) ומש"ה קורין בפסח כל פ' המועדות ופ' שור או כשב מקדימין להם שהוא שייך כולו לפ' מועדים והפסח שורש כל קדושת המועדים:
2