פרי צדיק, לחג הפסח ל״אPeri Tzadik, Pesach 31
א׳במדרש (שוח"ט תהלים) גדולים מעשי ה' הוא גדול ומעשיו (כצ"ל וכ"ה בדפו"ח) גדולים, גדול היינו בלא שיעורעד עתיקא למעלה מהתפיסה, שכל הנעלם מכל רעיון, ומהלליו גדולים דכתיב אז וגו' הגדיל ה' לעשות עס' אלה עם ישראל והוא כמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית שהעולם נברא בד"ת כמ"ש (ריש ב"ר) אני הייתי כלי אומנתו כו', ואחר כך מחדש בכל יום חידוש הלכה בב"ד של מעלה כמ"ש ב"ר פ' מט) וע"י חידוש ההלכה מחדש בכל יום מע"ב, ואחר מתן תורה נמסר חידוש תורה שבעל פה לחכמים ונקראו ת"ח בנאין שעוסקין בבנינו של עולם (כמ"ש שבת קיד.) וזהו הגדיל ה' לעשות עם אלה שמופיע השי"ת בלב החכמים מטלא דעתיקא טל שבו עתיד להחיות את המתים (שבת פח:) והו הגדיל וגו' ומה שכרו הוד והדר פעלו הוד והדר לבוש הראשון מעשרה לבושים שלבש השי"ת (כמ"ש מ"ר ואתחנן ושיר השירים) והם כנגד ע"ס ובפסיקתא (שוש אשיש) חשב לבוש הראשון הוד והדר וכן נראה מהפסוק ה"א גדלת מאד גדול מורה על עתי"ק וכ' הוד והדר לבשת ואחר כך עוטה אור כשלמה שהוא מא' יהי אור וכמש"נ (ב"ר פ"ג) מהיכן נבראת האורה וכו' נתעטף הקב"ה והבהיק אורו כו' ומאמר יהי אור לבוש הב' חכמה, לבוש הוד כתר וכמ"ש בתוס' (שבת פח. שבא משה ונטלן) של הוד היו, והדר איתא בגמרא (שם קנב.) הדרת פנים זקן, דיקנא דעתיקא וזש"נ לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקי שהוא כתר על הראש, וזה זכה א"א כמ"ש (ב"ר סו"פ נח) בא ולבוש לבושי וזש"נ ואברהם זקן שהוא ע"ה היה הראשון שזכה להשיג שיש שכל נעלם מכל רעיון וז"ש (ב"מ פז.) עד אברהם לא היה זקנה (ונת' כ"פ) ואלו הב' כתרים הוד והדר נמסרו לישראל במ"ת, וכ' הוד והדר פעלו שמעשה צדיקים נכתבו גם כן ע"ש הקב"ה כמש"נ מקדש ה' כוננו ידיך ונדרש (כתובות ה.) על מעשי ידיהן של צדיקים וכן מש"נ ומעשה ידיו, מעשי ידיהן של צדיקים מי מגיד הרקיע, ופעלו היינו אור הראשון כמ"ש (ב"ר סו"פ י"א) ומנין ששכרן של צדיקים נקראמ לאכה שנ' מה רב טובך וגו' פעלת לחוסים, והיינו עדמ"ש בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים התגלות מאמר יהי אור חכמה, ה"פ אורה כ' כאן כנגד ה' חומשי תורה (ב"ר פ"ב). טובך אין טוב אלא תורה (ברכות ה.) רב טובך אשר צפנת היינו טלא דעתיקא, יוד חכמה קוצא דיוד רמיזא לאין (זח"ג ס"ה ב) עתיקא סתומא דכל סתומין דאיקרי אין (זח"ב סד ב) ובשבת התגלות עתיקא כמ"ש (זה"ק שם פח א) והאי יומא מליא רישי' דז"א מטלא דנחות מעתי"ק כו' תלת זימני כו', וז"ש במדרש (שוח"ט) וכה"א יראה על עבדיך פעלך היינו שזוכין לאור הגנוז של תורה שבעל פה טלא דעתיקא, והדרך על בניהם שזוכין לכתר הדר והמדרש מדלג פ' דרושים לכל חפציהם, שכל חפציהם ד"ת כמ"ש (זח"ג כט ב) דת"א כשבתות שהם תמיד פנוים לתורה, ואיתא וכל מעשיך יהיו לש"ש היינו שכשיהיה המכוון לש"ש אז כל חפציהם בכלל חפצי שמים והם דברי תורה, זכר עשה לנפלאותיו נפלאות פל"א עליון עתיקא, וכמו בקי"ס דבעתיקא תליא (כמ"ש זח"ב נב ב) כ' שם מי כמוכה גו' עושה פלא וכעין מש"נ כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות ומזה יש רק זכר בעולם הזה זכר עשה וגו' אבל העיקר יתגלה ביום ההוא כשיאיר היום כענין מש"נ ויקרא א' לאור יום מדת עתיקא דאקרי הוא (כמ"ש זח"ג רצ א). ואמר במדרש צדקתו עומדת לעד וכה"א צדקתך צדק לעולם, שזוכין ללבוש הוד והדר, וצדקתו עומדת לעד שלא יתבטל, וכן צדקתך צדק לעולם כשיש זיווג צדיק וצדק כחדא אינון (זח"א קפב ב) ויחוד קוב"ה ושכינתי' ו"ק היא כשיש התגלות יחוד י"ק, כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קס ב) עילת העילות לא שריא תמן וכאלו לא הוה קוב"ה חד עם שכינתי' וכשיש יחוד קובה"ו ע"כ יש יחוד י"ק עלות העלות כ"ע, הוא כל שם הויה וזה צדקתך צדק לעולם, וזה מתגלה בשבת שהוא מעין עולם הבא כמ"ש (ברכות נז:) ועיקרו יתגלה לעולם הבא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
1