פרי צדיק, לחג הפסח ל״גPeri Tzadik, Pesach 33
א׳אשרי איש ירא את ה'. במדרש (שוח"ט תהלים) זש"ה שקר החן וכו' כמה עשה אברהם ולא נתהלל אלא שהיה ירא לפניו שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וכו' ולמה אשריו שלא עשה המצות באנגריא אלא בשמחה, וכו' והיינו על פי מ"ש (ירושלמי פ' הרואה הובא בתוס' סוטה כב:) אהוב שאם באת לשנוא דע שאין אוהב שונא הוי ירא שאם באת לבעוט דע שאין ירא בועט, שלכבוש היצר הרע מועיל היראה, כמ"ש (ברכות כח:) שיהא מורא שמים עליכם כמורא בו"ד, ותלמידיו אמרו שיש מורא יותר (ובריש שו"ע או"ח) כשישים אל לבו שממ"ה עומד עליו מיד יגיע אליו היראה, וזה כובש יצרו באנגריא והנה אברהם אבינו מדתו האהבה כמש"נ אברהם אוהבי ומזה יצא פסולת ישמעאל אהבת זרים, ויצחק שמדתו פחד יצחק גבורה עלאה, יצא ממנו פסולת עשו קנאה ורציחה, ואשריו יעקב שכליל משני המדות אהבה ויראה, וזש"נ אשרי איש ירא את ה' ומ"מ במצותיו חפץ מאד שלא יעשה את המצות באנגריא כעבד העובד את מלכו מיראה רק מאהבה, ומ"ש במדרש שלא נקרא אברהם יר"א עד העקידה אמרנו על פי מ"ש בשם הרה"ק מרימנוב זצוקל"ה עמש"נ וישלח אברהם את ידו כי אברהם אבינו נזדככו איבריו כל כך שלא היו יכולים לעשות דבר שהוא נגד רצון השי"ת וכאן שלא היה באמת רצון השי"ת לשחוט את יצחק לא רצה ידו לקח את המאכלת עד ששלחה אברהם אבינו בע"כ, וכ"ז מפני שא"א היה ירא לנפשו אולי זאת הוא מצד נגיעת עצמו אהבת בנו ולא מצד שהוא היפוך רצון העליון, ולכן נתברר בהעקידה במדת היראה, וכעי"ז מצינו בגמרא (גיטין לז:) ברכה שהחזיר לו חוב בשביעות ואמר משמט אני והי' רבה עצב ומזה הבינו שעוד לא נגמר המצוה בזה עד שיאמר הבע"ח אף על פי כן דאם לא כן אדרבה היה רבה שמח בקיום המצוה, גבור בארץ יהיה זרעו שעל ידי זה זכה שמטתו שלימה שאף בזרעו לא נמצא פסולת ומדתו אמת ושפת אמת תכון לעד, דור ישרים יבורך שיזכו אחר כך לישר הלב כסיל שיהיה גם כן טוב, וישרים לשמחה (כמ"ש תענית טו.) ואף דצדיקים לאורה ויש להם מלחמה לכבוש היצר הרע מכל מקום כ' אור צדיקים ישמח, שאחר כך זוכין לישרי לב שמחה, לישר הלב, ואחר שנולד יעקב אבינו גם אברהם ויצחק נקראו ישראל (ב"ר ר"פ תולדות) שגם מטתן שלימה דישמעאל ועשו אינם מזרעם כמ"ש (נדרים לא.) ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק, ובשבת ש' רזא דג' אבהן בת מתעטרא בהו (זח"ב ר"ד ע"א) שזוכין לג' קדושת האבות, ובסעודה זו זוכין לקדושת יעקב אבינו וזוכין לקדושה זו:
1