פרי צדיק, לחג הפסח ל״הPeri Tzadik, Pesach 35
א׳בזה"ק (בשלח מ"ז ע"א) ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ר"א פתח אם תשיב משבת וגו' זכאין אינין ישראל וכו' ומגו רחימותא דלהון קריב לון לגבי' ויהיב לון שבת וכו' דתורה ניתן לישראל מתוך אהבה וכמ"ש אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת, ואף שחזר הקב"ה על האומות ולא קבלוה וישראל הקדימו נעשה לנשמע, מכל מקום מצינו שיטענו האומות כלום כפית עלינו הר כגיגת וכו' (וכמ"ש ע"ז ב:) והיינו שהשי"ת היה מוכן ליתן תורה לישראל אף בכפיית הר כגיגית וזה מאהבה שאהב את יעקב מאהבה ורצון בלא טעם וכמו שבת שהיא אות ביני וגו' וכמו שאמרנו שהיא באהבה ורצון הנחלתנו, וכן עכו"ם ששבת ח"מ וכן עכו"ם העוסק בתורה (כמ"ש סנהדרין נח. נט.) וז"ש ומגו רחימותא דלהון יהב לון אורייתא ויהיב לון שבת ועל זה נקרא שמם ישראל שזה מורה מאהבה ורצון ואוהב את יעקב מרצון בלא טעם וכמו שאמרנו (במ' הקדום) ואמר וקראת לשבת דיזמין לי' כד"א מקראי קודש וכו' והיינו שאף ששבת היא מתנה טובה קדושה מצד השי"ת, מכל מקום צריך האדם להכניס בו קדושה מקרא קודש באיתערותא דלתתא, ואמר עוד ת"ח האי מילה דנפיק ב"נ מפומי' וכו' ובכולא בעי לאתחזאה עובדא ולאתערא איתערותא ממה דאצטרך ובשבת במילי דשמיא ובקדושא דיומא בעי לאתערא ולא במלה אחרא, היינו שבכל יום צריך אתערותא דלתתא ממה דאצטרך שאם האדם צריך לעורר חסדים מלמעלה צריך לעסוק בגמ"ח ועל ידי זה מעורר חסדים (כמ"ש בזח"ג צ"ב רע"ב) וכן כהא"ג בכל ענינים שצריך, ובשבת צריך שיהיה התעוררות ודבר דבר במילי דשמיא וקדושה דיומא נראה דהזה"ק מפרש ודבר דבר שצריך לדבר דבר שיהיה נקרא דבר, ואין הפ' שלא ידבר דבר חול, רק שידבר דבר שיהיה דבר ה' וכמו שאמרנו מכבר והיינו מילי דשמיא וקדושה דיומא:
1
ב׳ואח"כ אמר בזוהר הקדוש ת"ח הכא כד אתקריב פרעה כו' לא בעא קוב"ה דיתערין ישראל אתערותא לתתא כלל וכו' תחרישון ודאי, וצריך להבין הפתיחה שפתח בפ' שבת וכל הענין לענין קי"ס, אך באמת קי"ס בעתיקא תליא כמ"ש בזוהר הקדוש (שם נב ב) אלי דייקא בעתיקא תליא כולא כו' דקי"ס בעתיקא תליא ושבת גם כן יש בו ההגלות עתיקא כמ"ש (בזוהר הקדוש ח"ב פח א' וסו"פ אחרי) ואמר כאן שיש הבדל שבשבת אף שיש בו התגלות עתיקא שעיקר הקדושה מהשי"ת מכל מקום צריך שיהיה אתערותא דלתתא מצד האדם כמ"ש וקראת דיזמין לי', שצריך הכנה מצד האדם כמו מקראי קודש זמינין מקודש, מה שאין כן קי"ס שאז היה הקטרוג מה נשתנו אלו מאלו כמ"ש במדר' ובזוהר הקדוש (ח"ב קע ב) ומש"ה אמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ודאי' ולא תתערין מילה, דאם יהיה אתערותא דלתתא יהיה קטרוג אם ראוים לכך, ומש"ה צריך שיהיה בלא ושם אתערותא דלתתא דהא אבהן אקדימו אתערותא לעילא וזכיתא דלהון וכו' ובמ"ר (בשלח פ' כ"א) איתא בזכות אברהם וכו' שנאמר ויבקע עצי עולה רע"א בזכות יעקב אני קורע להם הים שנאמר ופרצת ימה וקדמה, ובזוהר הקדוש (שם) איתא מה כתיב ויהי באשמורת הבוקר אשגח קוב"ה בזכותא דאברהם וכו' וכאן אמר דאבהן אקדימו אתערותא וזכותא דלהון כו' שהעיקר היה בעתיקא תליא, והיא זכותא דאברהם שזכה למדת זקן, ובמדרש זכר זכות יעקב שהיא הנהר היוצא מעדן וגו' שהוא המשכה מאור עתיקא, ולא זכר זכות יצחק, שהוא בכלל שיעקב מחבר על ידי בחי' הדעת חו"ב מוחא ולבא, והעיקר היה התגלות עתיקא, וז"ש זכותא דאברהם דהיא כלל בהן וזכותא דלהון, ואמר שבקי"ס א"צ שום אתערותא דלתתא שאז היה מתעורר קטרוג אם ראוים לכך, וכאן היה קטרוג מה נשתנו אלו מאלו ולפיכך אמר להון ואתם תחרישון ולא תתערין מילה, ומקרא קודש דפסח גם כן מצד השי"ת שאז היה גם כן עיקר הגאולה ויציאת מצרים מצד השי"ת שמטעם זה נקרא פסח בתורה מחרת השבת שאז במכת בכורות נתבררו ישראל שקשורים בראשית המחשבה שזה היה מכה עשירית נגד מדה א', ומכל מקום היה אתערותא דלתתא ע"י מצות פסח ואכילת מצה ודם מילה, מה שאין כן קי"ס שהיה רק בעתיקא בלא שום אתערותא דלתתא, וכשחל ז' דפסח בשבת יש בו ג' הקדושות קדושת חג הפסח ודשבת, וזמן קי"ס, וכשהוא קדושה משולשת אז נשאר הקדושה בקביעות כמו קדושת יעקב אבינו שהיה שלישי וכמ"ש במדרש (ב"ר פ' ת"ח) יעקב חבל נחלתו מה החבל הזה אין מפקיעין אותו פחות מג' כך האבות וכו', ויכולים לזכות לקדושה זו שתשאר בקביעות בהתגלות עתיקא אף בלא שום אתעדל"ת כמו בקי"ס:
2