פרי צדיק, לחג הפסח מ״חPeri Tzadik, Pesach 48
א׳סוס ורוכבו רמה בים. במדרש (תנחו' י"ג) כ' רמה בים וכ' ירה בים כיצד יתקיימו ב' מקראות אלו רמה שהיו עולים למרום ירה שהיו יורדין לתהום למרום נראה שפירושו לשמים וא"ל פירוש ובפירש"י הג * לרום, אך במדרש ומכילתא וילקוט ופסיקתא הג' למרום, אך הענן דאיתא בזוהר הקדוש (מו ב) שש מאות אמאי לקבל מניינא דישראל דכ' שש מאות אלף רגלי וכו'. ואף דבישראל אלף וכאן יחידים. אך הענין על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"א קסא א) וברכתא לאו איהו פחות מאלף כו' והענין דבעולם האצילות המספר אחד, וכמ"ש בסי"צ ולפני אחד מה אתה סופר. ובבריאה מסתעף עד עשר. וביצירה שכלול גם כן מעשר המספר מאה וכשבא הברכה לעולם העשי' שכלול מעשר המספר הוא אלף, וז"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל שמספר האחרון אלף ורבוא הוא רק ריבוי ואחר כך נחשב גם כן מיחידיות. וענין שש מאות ב' שינין. על פי מ"ש (זח"ב רד א) ש' רזא דג' אבהן ובמ"א (ברע"מ זח"ג רנז א) שכינתא אתקריאת מסטרא דתלת דרגין עלאין דאינון ש' ג' כתרין כח"ב כו' והכל א' שהם ענפים מג"ר. (כמ"ש בזח"ב קעה ב) ומאה מספר שלם (כמ"ש זח"א קכג א) ובישראל היה שש מאות אלף. שישראל נתבררו משורש ראשית המחשבה עד עולם העשי' דשם המספר אלף. והמצרים רצו להתגבר על ידי ראשית דקליפה שהוא א' זלעו"ז. וז"ש אחר כך בזוהר הקדוש ושלישים על כלו כלא בחכמתא לקבל דרגין עלאין תרין וחד. והיינו שהתגבר כ"כ בקליפה. וכמו דבקדושה כ' כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם. חכמה מוחא בינה לבא שבחיבור חו"ב מוחא ולבא יוליד הדעת שהוא פנימיות מכ"ע. כן בקליפה בזלעו"ז יש חכמת מצרים מוחא. ובינה נחש אשת זנונים לב כסיל לשמאלו חשק לתאות רעות והתגבר תרין וחד על כלו ראשית דקליפה. לא הדעת שדעת דקליפה היא בלעם. והיה בקליפה נגד משה רבינו ע"ה וכמ"ש ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אבל באומות העולם קם ומנו בלעם שהיה בקליפה כמשה רבינו ע"ה, וז"ש יודע דעת עליון דעת דקליפה וכמ"ש (זח"ג קצג ב). אבל ראשית דקליפה הוא עמלק כמש"נ ראשית גוים עמלק, וכמו דבקדושה כ"ע איהו כתר מלכות, כן בקלי' ראשית דקלי' איהו מלכות דקלי', ומש"ה אדום נקרא בש"ס מלכות הרשעה מלכות חייבא, ופרעה נתגבר בקלי' ושלישים על כלו תרין חו"ב דקלי', וחד ראשית דקלי' וזש"נ על כלו, וז"ש רמה בים שהיו עולין למרום והיינו מרום דקליפ', ירה שהיו יורדין לתהום ואין נפרדין זה מזה:
1