פרי צדיק, לחג הפסח נ״בPeri Tzadik, Pesach 52
א׳תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. במד' (שיר השירים) תורי זהב זו ביזת הים עם נקודות הכסף זו ביזת מצרים כשם שיש הפרש בין כסף לזהב כן יש שבח ביזת הים מביזת מצרים. וכבר אמרנו שאין הפי' על כסף וזהב שזה לא היה בשורה לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (ונת' מא' לט) רק המכוון על אהבה ויראה. שנקרא בזוהר הקדוש היראה זהב והכסף חשק ואהבה. והנה בכ"מ אהבה גדולה מיראה. וכאן אמר שגדולה ביזת הים שהוא זהב יראה מנקודות הכסף אהבה. גם באמת זהב יקר תמיד יותר מכסף וצ"ל להיפוך כיון שזהב מרמז ליראה וכסף לאהבה. אך כ' מה ה"א שואל מעמך כ"א ליראה. והיינו די"ק מרמז לדחילו ורחימו. דיו"ד חכמה וזה בא ע"י החשק ואהבה. וכמ"ש אהבת עולם ב"י עמך אהבת תורה ומצות וכו' אותנו למדת. ה' בינה לבא והיינו כשנכנס היראה למעמקי הלב כש"נ אז תבין יראת ה' וגו'. וכ"כ בזוהר הקדוש (ח"ב יד ב) עביד לאברהם ברזא דחכמה ליצחק ברזא דתבינה כו' ומדת אברהם אהבה ויצחק יראה וכ"כ בזוהר הקדוש (שם קעה ב) וחסד עלאה נפקא מחכמה גבורה דהיא דינא תקיפא נפקא מבינה. וכיון שזוכה האדם ליראה עלאה שנכנס היראה למעמקי הלב שהוא בינה לבא. זוכ גם כן לחכמה שהם תרין רעין דלא מתפרשין. ואותיות ו"ק מרמז לתורה ומצות וכמ"ש (רע"מ נשא קכג ) התורה ומצות דאינון בן ובת, ובת"ז (תי' כא לה א) נר איהי ה' כו' ו' אור הנר מלגאו כו' ואור ונר עלייהו אתמר כי נר מצוה ותורה אור. ואמאי אתחשכן בגין דלא אשתדלן בהון בדחילו ורחימו דאינון י"ק וכו' ומאן אלין חשוכין ס"מ ונחש וכו' והיינו ס"מ ונוקבי'. ס"מ שרו של עשו שהוא קלי' הקנאה והוא מחשיך מדת האהבה וחסד שהוא מדתו של אברהם ונחש נוקבי' הוא קלי' התאוה כש"נ כי חלק משמן חכה וגו' והיא מחשכת היראה מדתו של יצחק. ועיקר השלימות שיהיה התורה ומצוה בדחו"ר. ואיתא מרבינו ר"ב זצלל"ה דעיקר השתדלות האדם במדת היראה ואחר כך זוכה לאהבה במתנה מהשי"ת כי דרכו של איש וכו'. והוא כאמור שעל ידי שזוכה להכניס היראה לעמקי לבו בבחינת בינה לבא. זוכה לחכמה שהוא האהבה דחו"ב תרין רעין דלא מתפרשין תדיר. ואיתא (שמות רבה פכ"א) בזכות אברהם אני בוקע להם הים שנאמר ויבקע עצי עולה ואומר ויבקעו המים. וכ"כ בזוהר הקדוש (ח"ב קע ב) ואלמלא דאשגח קוב"ה בזכות אברהם וכו' כלהו אתאבידו בימא כו' ואיתא בזוהר הקדוש (שם נה ב) דהא לית פולחנא לקוב"ה אלא רחימותא כו וע"ד פולחנא דקוב"ה לרחמא לי' בכלא כמד"כ ואהבת את ה"א וכו' ואף דכ' מה ה"א שואל מעמך כ"א ליראה אך כאמור דהשתדלות האדם ביראה עלאה בינה לבא ועל ידי זה זוכה למדת האהבה ושם בעקידה כ'כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת וגו' ואף דלכאורה ענין העקידה היה מרוב אהבת ה' שדחה אהבת בנו יחידו, אך שלימות האהבה כשבא על ידי היראה, וכבר אמרנו שכמו שעל ידי אהבת ה' השליך עצמו לכבשן האש, אך דב"נ אינו מצווה על קידוש ה' (כמ"ש סנהדרין עד:) ואם כן היה דינו יעבור ואל יהרוג ולכמה מהראשונים אם יהרג הוי מתחייב נפשו כמ"ש (הרמב"ם פ"ה מיסוה"ת ה"ד) וב"נ מצווה שלא יהרג א"ע כמו שדרשו שופך דם האדם באדם, ומ"מ השליך עצמו לכבשן אש שאף שיאבד עולמו ח"ו, מ"מ מרוב אהבתו לה' מסר גם נפשו וחלקו לעולם הבא כדי שיתקדש ש"ש שאדם משליך עצמו לכבשן האש לקדש ש"ש, וכן ע"פ מדת אהבה זו היה צריך לעבור על מצות עקידת יצחק. כיון שידע כי ביצחק יקרא לך זרע והיינו שעל ידו יתפרסם אלקיתו יתברך ולא רצה שאליעזר יהיה המפרסם אלקיתו ית' וכמו שאמר ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר, אך מפני יראתו העצומה לעבור על מצות ה' שמא יש לו נגיעה לאהבת בנו ע"פ מדת היראה הזו עקד את יצחק בנו, וזש"נ כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת וגו'. ואז נשלם במדת האהבה כשבא על ידי יראה, וזש"נ בקי"ס ויראו העם את ה' ויאמינו בה', שאז זכו להיראה עלאה ואמונה שלימה וזהו בזכות אברהם דכ' ויבקע עצי העולה, והיינו שזכו למדת אהבה על ידי היראה, שהוא מ"ש בזוהר הקדוש מאן דרחים לי' ועביד פולחנא ברחימותא קארי לי' לקוב"ה רחימא כו' רעך ורע אביך וכו' וזהו תורי זהב נעשה לך זו ביזת הים שאז זכו ליראה עלאה כמש"נ ויראו העם וגו', שזהו כל השתדלות האדם מ ה ה"א שואל מעמך כי אם ליראה, עם נקודות הכסף שהוא בזת מצרים שבא מצד החסד ואהבת הקב"ה את ישראל ועל ידי זה זכו למדת אהבה, אך היה רק לפי שעה ולכן נקודות הכסף כנקודה, וזש"נ ה' איש מלחמה ה' שמו שאז זכו ישראל לכל קדושת שם הוי"ה שהוא ו"ק תורה ומצות בדחו"ר שהיא י"ק כאמור, וזו היראה נמשלה לזהב שהוא שלימות האהבה שבא ע"י יראה כמו שנשלם אברהם אבינו ע"ה במדת אהבתו על ידי יראתו המופלגת בעקידת יצחק, וזהו מ"ש בזוהר הקדוש (ח"א קלג ב) בשעתא דעקיד לי' ליצחק כו' כדין אתכליל אשא במיא והשתא אתכלילו מיא באשא למיהוי כלא רזא דמהימנותא עלאה, והוא כאמור דשלימות האהבה כשבא על ידי יראה, ושלימות היראה כשבא מרוב אהבה, וכמ"ש (סא"ר רפ"ג) אמר דוד אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי ואהבתי עלתה על כולם והיינו האהבה שזוכין על ידי יראה שמכניס למעמקי הלב בינה לבא ואז זוכין לדעת כמש"נ אז תבין יראת ה' ודעת א' תמצא, שהוא שלימות יעקב אבינו ע"ה כמ"ש (בזח"ב י"ד ב) ליעקב ברזא דדעת, דחיבור חו"ב מוליד הדעת שהוא פנימיות מכ"ע וז"ש במד' (שמות רבה פכ"א) בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר ופרצת ימה גו'ו:
1