פרי צדיק, לחג הפסח נ״גPeri Tzadik, Pesach 53
א׳במכילתא והמים להם חומה עשאן כמין חומה מימינם זו מזוזה ומשמאלם זו תפילין, לא אמר בשביל מזוזה שעתידין ישראל לעשות. אך כאן פ' שהמים נעשים חומה והגנה ועל ידי המים זכו שיוקבע בהם קדושת מזוזה וקדושת תפילין. דהענין מזוזה הוא מה שהשי"ת שומר על הפתח כמ"ש (ע"ז יא.) מלך בו"ד כו' ואלו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ כו' וכעין מש"נ ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא וגו' המשחית היא שטן הוא מה"מ הוא יצר הרע (ב"ב טז.) אך אז הועיל רק לשעה. ומצות מזוזה היא בחינת אור מקיף וזה על ידי אמונה. וכאן נאמר ויראו העם את ה' ויאמינו בה'. יראה ואמונה, על ידי האמונה. שהאמינו שה' אחד זכו לקדושת מזוזה לבחי' אור מקיף והמים נעשה חומה מימינם קדושת אור מקיף, ועל ידי היראה זכו ומשמאלם זו תפילין שזכו על ידי נס המים ליראה להיות גבור הכובש את יצרו כקדושת תפילין של יד לשעבד תאות ומחשבות לבנו לעבותו ית"ש, ומש"ה לא אמר בזכות מזוזה שעתידין לעשות שהמים עצמן נעשה להם חומה מימינם קדושת מזוזה ומשמאלם קדושת תפילין, דכל שזוכה לאמונת ה' אחד כשמופיע בלב הוא גם כן משומר מן החטא כד"ש (מנחות מג:) הכל בחיזוק שלא יחטא, ואחר כך (בפ' וישיבו המים) במכילתא ומנין שאף עליהם נתמלא הים חמה שנאמר והמים להם חמה א"ת חומה אלא חמה מי גרם לישראל להנצל מימינם בזכות התורה שעתידין לקבל כו' ומשמאלם זו תפלה, ד"א מימינם זו מזוזה שעתידין ישראל לעשות ומשמאלם זו תפילין. והנה בתפלה לא אמר שעתידין שכבר התפללו שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' אך בתפילין למה לא אמר שעתידין ישראל לעשות, ובפשיטו י"ל דסמיך ארישא דפתח במזוזה שעתידין לעשות וקאי גם אתפילין, אך יש להבין למה זכר מצות מזוזה יותר משאר מצות שעתידין לקיים, אבל הענין כמו שאמרנו שאז זכו ליראה ואמונה ותפלה בא ע"י יראה שעומד לפני המלך כמש"נ א"ד שפתי תפתח. שם א"ד מורה על יראה כמש"נ אם אדונים אני אי' מוראי ובכ"מ נדרש לשון יראה על תפלה (ונת' מא' מ"ג). וכן תפילין של יד משמאלם מורה גם כן על יראה פחד יצחק להיות גבור הכובש יצרו כאמור. והנה מצות מזוזה עדיין לא נזכר כלל שנאמרה בפ' שמע והא"ש במשנה תורה. מה שאין כן מצות תפילין אף שלא היה להם כל הד' פרשיות. מכל מקום כיון שנאמר למשה בפ' קדש וגו' והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך כבר זכו לקדושת תפילין. ומש"ה במזוזה אמר שעתידין לעשות מה שאין כן בתפילין לא אמר שעתידין לעשות שכבר הופיע בהם קדושת מצות תפילין על ידי מאמר השי"ת והיה לך לאות וגו', וזה שזכר מצות מזוזה, דמצות מזוזה היא שזוכה להרגיש האור מקיף מהימנותא שלימותא, ועל ידי זה בטוח מן החטא ואתפני יצר הרע מתמן ועל ידי זה זכו לומר שירה אז ישיר כדאיתא (במכילתא שם) בשכר האמונה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה. וראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וע"ז דרש שהים נתמלא עליהם חמה, לאותם שלא היה האמונה תקוע בלבם עדיין רק על ידי מזוזה שעתידין לעשות זכו לקי"ס, ואחר כך זכו כלם למהימנותא שלימתא ואמרו שירה וכאמור:
1
ב׳ואיתא עוד במכילתא ריוה"ג אומר אלו אמרו ישראל על הים ה' מלך לעולם ועד לא היה אומה ולשון שולטת בהן לעולם אלא אמרו ה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא. וזה הענין דכ' ותקח מרים הנביאה את התוף פירש רש"י מובטחות היו צדקניות שבדור כו' והוציאו תופים ממצרים, ובמכילתא איתא הצדיקים הוי מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות כו' התקינו להם תופים ומחולות. וקשה למה לא יצאו הצדיקים בתופים שהתקינו להם. אך לע"ל מצינו שהקב"ה עושה מחול לצדיקים כו' וכל א' מראה באצבעו כו' (כמ"ש סוף תענית) והצדיקים היו סוברים שאחר יציאת מצרים יזכו לקבל לוחות ראשונות דכ' אני אמרתי אלקים אתם דלא הוו מייתי (כמ"ש ע"ז ה.) והיה חירות ממה"מ ומיצר הרע שהכל א' (כמ"ש ב"ב טז.) והתקינו להם תופים ומחולות ביציאת מצרים. וכן זכו על הים לומר זה אלי כמראה באצבע. אך כיון שזרח בפיהם רוח הקודש וסיימו השירה ה' ימלוך לעולם ועד ידעו שעדיין לא הגיע הזמן וימלוך לע"ל לא יצאו עוד בתופים ומחולות שזה יהיה לעתיד. אך הצדקניות שבדור דאיתא בפירש"י שאהרן אמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם כדי שיתעב הדבר ובאמת לא רצו הנשים לתן (כדאיתא בפרדר"א פ' מ"ה) וכמש"נ ויתפרקו גו' אשר באזניהם ולא קלקלו הנשים בעגל. מש"ה יצאו כל הנשים אחרי' בתופים ומחולות. אף שאחר כך נתבטלו אצל האנשים שהעולם נידון אחר רובו. ובפרט נשים לגבי אנשים. מכל מקום לפי שעה יצאו במחול כמו לעתיד. והנה לשון חג פ' בתוס' (חגיגה י':) מלשון מחולות כמו יחוגו וינועו כשיכור. וכן פסח נקרא חג המצות. שכיון שזוכין לבער השאור שבעיסה מרקדין בתופים ומחולות יחוגו וינועו כשיכור. שהזמן בחג המצות להיות נגאלין מיד מכל וכל ובניסן עתידין להגאל (כמ"ש ר"ה יא.) והזמן לזכות למחול כמו לעתיד שיהיה כ"א מראה באצבעו. ובפרט בחג אחרון דפסח זמן קי"ס שזכו כ"א להיות מראה באצבעו זה אלי הזמן לזכות לגאולה ב"ב אמן:
2