פרי צדיק, לחג הפסח ט׳Peri Tzadik, Pesach 9
א׳יום ראשון
1
ב׳כי כי חמתיו עבר דגיצם חלף הלך לו במדרש (שיר השירים ב׳:י״א) דרש מקרא זה על גלות מצרים ועל גלות בבל ואחר כך על גלות אדום על ענייני שעבוד גליות, והלא בגמרא (תענית ז' ע"א וע"ב) דרשו הגשמים רק לסימני ברכה גדול יום ירידת גשמים כיום שנתנה בו תורה, וכיום שנברא בו שמים וארץ, וישועה פרה ורבה בו שנדרש הכל לטובות ולברכות, אך איתא בגמרא (שם ח:) קשה יומא דמטרא כיומא דדינא ובאמת מצינו בגמרא (יומא נג:) שהכה"ג התפלל ביום הכפורים ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים בענין הגשם כי עוברי דרכים מצטערים הם בירידת הגשמים אך הענין הוא דהאומות נמשלו לגשמים מצד כי בריאת האו"ה היה רק בשביל טובת ישראל כמו שיהי' לעתיד דכ' והיו בני נכר איכריכם וכורמיכם ואתם כהני ה' תקראו כמו בשעת מתן תורה דכתוב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' ובאמת להעוסקים בתורה אין להאומות שליטה עליהם כמ"ש (אבות פ"ג) המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ואמנם עוברי דרכים היינו אותם שאינם עושים רצונו של מקום ועוברים מדרך ה' הם מצירים מהם והם הגורמים לשעבוד מלכיות ולצרת ישראל וזה שמרמז המדרש שהארבע מלכיות נמשלו לגשם שמרוה את הארץ כמש"נ כי כאשר ירד הגשם וגו' ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל וגו' כמו כן לעוסקים בתורה אין לשיטה לאו"ה עליהם ואדרבה נותנים לחם לאכול והם איכריכם וכורמיכם, ולעוברי רצונו הם לצנינים והם גורמים השעבוד וכאמור, והנה התורה שבכתב נמשלה לגשם כמש"נ יערוף כמטר לקחי ואין לקחי אלא תורה כדכ' כי לקח טוב נתתי לכם והוא תורה שבכתב שיורדת בגבורה מן השמים, ואמנם בשעת הירידה יורדת מתוך הענן המכסה את זכות השמים כדכ' סכות בענין וגו' ובשעת ירידת הגשם אין רואין את זכות השמים כן בקבלת תורה שבכתב כ' ונגש משה לבדו אל הערפל אף שהיא דק יותר מענן אבל הוא גם כן ענין מכסה ונאמר בעמוד ענן ידבר אליהם וכ"נ כי בענן אראה וגו' והיינו כי התורה שבכתב יורדה מן השמים מפורש מפי הקב"ה וכ' כי לא יראני האדם וחי וגו' לכן כביכול מסתתר בענן אז כי אין יכולים לראות כבודו ית"ש באספקלריא המאירה (כמ"ש יבמות מט:) ותורה שבעל פה נמשלה לטל תזל כטל אמרתי אמירה בלחישא (זח"א רל"ד ב) שאין הדיבור מפורש מפי הקב"ה רק נראה כאלו ההתחדשות היא מצד החכמים בעצמם לכן נמשלה לטל שיורד בשעה שהשמים זכים לגמרי בלי שום מכסה עננים ואפ"ה אין רואים הטל בשעת ירידתו וכמו"כ התורה שבעל פה שנראה כאלו החכמים מחדשים אותם ובאמת הם גם כן דא"ח, והנה בסוכות אנחנו מתפללים על הגשם ובפסח על טל והיינו כי התורה שבכתב ניתנה בתשרי ביום הכפורים כדאיתא בגמרא (סוף תענית) לא היו ימים טובים לישראל כיום הכפורים בו ניתנו לוחות אחרונות ונקרא יום חתונתו במשנה (שם כו: ובפירש"י) מצד דהלוחות הראשונות נשתברו דאמר משה מוטב שתידון כפנוי' ולכן נקרא יום חתונתו בלוחות האחרונות ביום הכפורים ולכן מתפללין אנחנו אז על הגשמים שמרמז על השפעת ד"ת שבכתב. ובפסח אנו מתפללין על טל שמרמז על תורה שבעל פה שנקראת תורת חסד כמ"ש סוכה מט:) וכי יש תורה שאינה של חסד אלא זו תורה ללמדה והיא תורה שבעל פה שצריכה ללמדה. וחג הפסח הוא כנגד אברהם אבינו ע"ה שמדתו חסד אנו מתפללין בפסח על הטל שהוא השפעת ד"ת שבע"פ כי בפסח זמן השפעת טלא דעתיקא כמ"ש (שבת פח:) טל שעתיד בו הקב"ה להחיות את המתים ומזה אמרו בת"ז (ת' י"ט) כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו (והוא מ"ש בסוף כתובות אור תורה מחייהו) וכן מפטירין בשבת חהמוע"פ במתים שהחיה יחזקאל ותה"מ היא מטלא דעתיקא כאמור ובליל פסח במכה עשירית שהיא כנגד כ"ע כמ"ש (זח"ב כט א) זכו להתברר עד כ"ע וזה בזכות אברהם אבינו ע"ה דכ' בי' ואברהם זקן שזכה למדת זקן וכ' וה' ברך את אברהם בכל בת היתה לאברהם אבינו ובכל שמה בת יהבא לאברהם (זח"א רי"ט א) וז"ש (זח"ג רמ"ח א) ה' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא שא"א היה אב הראשון שהוליד כנסת ישראל וזה היה הכנה למתן תורה אך נתקלקל ונשברו הלוחות ומבקשין על הטל שיזכו בשבועות על ידי טלא דעתיקא לתקן הכל ויזכו לקדושת מתן תורה דכ' אני אמרתי אלקים אתם. וביום הכפורים זמן שניתנו לוחות אחרונות אף שיש בהם מדרש הלכות ואגדות (כמ"ש במדרש שמות רבה פמ"ו) תורה שבעל פה מבקשין על הגשם לזכות לתורה שבכתב שעל ידי התורה שבעל פה יכולים לתקן הרב כעס ולזכות לגשם תורה שבכתב:
2