פרי צדיק, פנחס ט״וPeri Tzadik, Pinchas 15
א׳בסעודה שניה דשבת אומרים נהוריא ישרי בה. ובזוהר הקדוש (ח"ב פ"חב') בסעודתא תנינא כתיב אז תתענג על ה' על ה' ודאי דההוא שעתא אתגליא עתי"ק וכו'. ובזוהר הקדוש פרשה זו (רכ"ה ב') בטח בה' כדקא יאות ועשה טוב תקונא דברית קדישא דתהא מתקן לי' ונטיר לי' כדקא יאות וכו'. והוא על פי מה שא' (חגיגה י"ב.) ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב שכן ארץ ארץ קדישא עלאה וכו' והיינו מדת מלכות ורעה אמונה אמונה דלעילא יתזן ויתפרנס על ידך ואי תעביד דא תתענג על ה' וכו' כל דא אתתקנת בתקונא דברית כיון דאתתקנת ברית אתקן כלא וכו' והתענג על ה' וכו' באור קדמאה דברא קוב"ה וגניז לי' בההוא ור דאתהני אברהם מני' ואהרן כהנא אתקשר בי' וכו'. והיינו האור הראשון שנגנז לצדיקים וצדיק נקרא מי ששומר הברית ונאמר אור זרוע לצדיק שא"א לזכות לאור זה רק על ידי מדת צדיק ואמר כיון דאתתקן ברית אתקן כלא שזה שרש וראשית הפגם שהכניס הנחש ועל זה באו כל הגליות ושורש גלות מצרים היה לתקן זה כמ"ש (שיר השירים ד' יא) יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל הזכרים בזכותו. וכבר אמרנו שמכירת יוסף לעבד היה עבור שאמר עליהם שנושאין עיניהם וכו' והם ידעו שהם נקיים חשבו שכל הפוסל במומו פוסל כמ"ש (קידושין ע'.) והוא צריך בירורים בזה ושם במצרים נתבררו כולן. וכן כל הגליות הם עיקר לתקן פגם זה ועל ידי תיקון פגם זה זוכין אחר כך לאור הראשון. ובסעודה שניה שהוא נגד מדת עתיקא קדישא כתיב אז תתענג על ה' שהוא בחינת עתיקא כמ"ש זוה"ק (יתרו שם וסו"פ אחרי) שהוא על ה' למעלה משם הוי"ה היינו הקוצו דיוד דלעילא דרמיזא לאין (כמ"ש זה"ק ח"ג ס"ה ב') ועתיקא קדישא איקרי אין כמ"ש (זח"ב ס"ד ב'). ובזוהר הקדוש (ויקרא י"א ב') חשיב מאמר ראשון יהי אור והיינו אחר שנגנז אור הראשון והוא נעלם מכל רעיון אז נחשב הוא למאמר ראשון (ונת' במ"א) וזה זוכין רק על ידי תיקון מדת צדיק. ועיקר התיקון לזה הוא רק על ידי דברי תורה וכמו שאמרנו ממה שנאמר ולכל בשרו מרפא שקאי על הפגם זה שבקדושה נקרא בשר קודש ובהיפך נקרא בשר חמורים וכן כתיב רר בשרו וגו'. והאור הראשון נגנז בדברי תורה וה' פעמים אור שבמאמר יהי אור הם כנגד ה' חומשי תורה (כמ"ש ב"ר פ"ג) ושבת ברזא דברית כמ"ש (זח"ב צ"ב א') שבשבת הזמן לדברי תורה שאף הפועלים העוסקין במלאכה כל ששת ימי המעשה שבת יעשה כולו תורה (סא"ר רפ"א). ובפסיקתא מוקי מ"ד בירושלמי (פט"ו דשבת) לא נתנו שבתות אלא לעסוק בדברי תורה שהוא קאי לפועלים ולכן אז הזמן שיכולין לתקן זה. ומש"ה איתא בגמרא (שבת קי"ח:) ובמדרשים ובזוהר הקדוש שעל ידי שמירת שבת כהלכתה מיד נגאלין. ואברהם אבינו ע"ה היה הראשון שזכה לדברי תורה וכן אמרו (ב"ר פ"ב) יהי אור זה אברהם והיינו דמאמר יהי אור נאמר ביום ראשון שהוא מדת החסד. ומש"ה בסעודה שניה דעתיקא שהוא נגד אברהם אבינו ע"ה כתיב אז תתענג על ה' דאמר בזוהר הקדוש ואנהיר באור קדמאה וכו' שהוא עתיקא ואברהם מרכבה למדת חסד יום רשאון וכן כתיב בי' אתה כהן לעולם וכן אהרן הכהן מדתו חסד. וזה שאמר בזוהר הקדוש בההוא אור דאתהני אברהם מיני' ואהרן כהנא אתקשר בי' דקדק וקרא לאהרן בשם כהנא שעיקר הוא מפני שהוא כהן מדת חסד יום ראשון שנאמר בו מאמר יהי אור ומש"ה אומרים בסעודה זו נהורי ישרי בה היינו תורה אור אור קדמאה דגניז לי' לצדיקיא:
1
ב׳ופתח הפסוק בטח בה' שהעיקר על ידי הבטחון בה' כדקא יאות שהוא יעזור לו שיוכל לתקן הפגם דכתיב פני ה' בעושי רע דקאי על פגם זה שנקרא רע וכמו"ש (זח"א רי"ט ב') וכן הוא בגמרא (נדה י"ג:) ואמר צעקו וה' שמע וגו' שצעקה מועיל לזה. קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע שהעיקר שיצעק בלב נשבר ונדכה. וכן דוד המלך ע"ה במזמור שיסד על התשובה שבא להורות תשובה ליחיד (כמ"ש ע"ז ה'.) ולכן תלו בו פגם זה שאם חטא יחיד וכו' אמר זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. תמותת רשע רע היינו הפגם זה כמו שנאמר אוי לרשע רע ושונא צדיק מי ששונא מדת צדיק יאשמו פודה ה' נפש עבדיו הם הצריכין תיקון ופדיון ולא יאשמו כל החוסים בו מכלל שמדבר במי שפגם דהוה ס"ד שיאשמו דאי לאו הכי מאי קאמר ולא יאשמו וכיון שחוסים בהשי"ת לא יאשמו. וזה שאמר בזוהר הקדוש הנ"ל בטח בה' כדקא יאות ועשה טוב דתהא מתקן לי' על העבר ונטיר לי' להבא. והיינו דעיקר התיקון לזה על ידי תורה ותפלה כאמור ובתדב"א דרש פסוק איזה מקום מנוחתי על יום השבת וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי שבשבת נעשה הישראל עני ונכה רוח ומשיג לב נשבר ואז הזמן לתקן פגם זה. וזה שנאמר במזמור של שבת טוב להודות לה' טוב היינו מדת צדיק כמו שנאמר אמרו צדיק כי טוב. להודות לה' כד"א ומודה ועוזב ירוחם (כמ"ש בפרדר"א) שאז הזמן לתקן מדת צדיק בחינת טוב. וזה דחשב (זוה"ח תולדות) מוסף שבת נגד יוסף הצדיק והיינו שהתוספת קדושה משבת הוא נגד מדת יוסף הצדיק והוא יברר שיהיה ועמך כלם צדיקים דכל מאן דאתגזר איקרי צדיק כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב כ"ג א') וזה יתברר לעתיד. ושבת מעין עולם הבא א' מששים לעולם הבא כמ"ש (ברכות נ"ז:) ואז מתברר מעין זה וזה שאיתא בזוהר הקדוש דשבת ברזא דברית שהזמן בו לתקן ועשה טוב. שכן ארץ ארץ החיים שהוא מדת מלכות בחינת שבת ורעה אמונה דסעודת שבת סעודתא דמהימנותא כמ"ש זוה"ק (יתרו פ"ח) דיתפרנס על ידי אמונה דלעילא ואז תתענג על ה' באור קדמאה וזה שא' נהורי' ישרי בה. ובפרשה פתח בשמירת שבת אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר שבת וגו' ואל יאמן בן הנכר הנלוה על ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש וגו' ומה שייטי' להכא. אך על פי האמור דשבת מעין עולם הבא ומתברר ועמך כולם צדיקים וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ובן הנכר היינו מי שקלקל בזה אל יאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש דשם מדבר מסריסים שסירס מלך בבל (כמ"ש סנהדרין צ"ג:) וכיון שאירע להם כן יאמרו שמהס"ת פגמו בזה עד שאירע להם שנסתרסו על ידי מלך בבל גם יאמרו שנמנע מהם התשובה הראוי' שהוא באותו פרק וכו' (כמ"ש יומא פ"ו:) וכן לפעמים יש תיקון על ידי בנים ברא מזכא אבא (כמ"ש סנהדרין ק"ד.) והם אין להם בנים הן אני עץ יבש כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי היינו שעל ידי שמירת שבת יש תיקון לזה. ובחרו באשר חפצתי שהוא להיות דרופתקי דאורייתא שכל עסקו יהיה רק דברי תורה שזה רצונו של מקום כמו שנ'ת כ"פ בפירוש מה שאיתא (ברכות ל"ה:) בעושין רצונו של מקום ואין עושין רצונו היינו שמקיימים רק המצוה לשבות בשבת (ונת' בפ' לך מא' ג') ומחזיקים בבריתי להחזיק בקדושת השבת שהוא ברזא דברית שיועיל הקדושה לימי המעשה גם כן. ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם ביתי מרמז על תפלה כמו שנאמר כי ביתי בית תפלה וחומותי מרמז על תורה כמ"ש (ב"ב ז':) חומה זו תורה והיינו שעל ידי תורה ותפלה שמשיג לב נשבר ונדכה. ולשניהם זוכין בשבת על ידי זה יכולים לתקן הפגם הזה. ובתוכם היה דניאל שנקרא איש חמודות והיינו דאצל יוסף נאמר יפה תואר ויפה מראה שמדתו נקרא כן וכן כל שפירי דירושלים וכ"מ ששבחו שופרי' אין הפי' יופי הגוף רק שהיה הגוף נאה ונקי מפגם זה וכן רבי יוחנן דמשבחים שופרי' מזרעא דיוסף קאתי (כמ"ש ב"מ פ"ד.) וכן שמעתי מרבינו הקדוש זצ"ל שאמר שהפסוק הלא כבני כושיים הנזכר בעמוס נאמר על מי שאינו נקי מפגם זה (ונת' במ"א באורך). ודניאל נקרא איש חמודות שהיה נחמד למראה והיינו שהיה נקי מפגם זה והוא היה מהסריסים כמ"ש בגמרא הנז'. אך הוא בא לתקן פגם העולם בזה ע"ד מ"ש חליינו הוא נשא והוא מחולל מפשעינו וכתיב משיח ה' נלכד בשחיתותם ולחזקי' המלך דאיתא (סנהדרין צ"ד.) ביקש הבק"ה לעשות חזקי' משיח לו נאמר ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל. דמשיח בן יוסף נכתב עליו בגמרא שיהרג אך הרבי מלובלין זצ"ל אמר שכבר נתבטלה גזירה זו. אך על כל פנים לא יהיה גמר התיקון על ידו והיינו דמדת יוסף הוא צדיק שלא קלקל מעולם ואין רוב הצבור יכולים לעמוד בה והתיקון יהיה על ידי משיח בן דוד שהוא הקים עולה של תשובה (כמו"ש מו"ק ט"ז:) ומשיח יהיה יחיד שעשה תשובה שבשבילו מוחלין לכל העולם כולו (כמ"ש יומא פ"ו:) והיינו שיכניס הרהור תשובה לכל ישראל. וחזקיה שבקשו לעשותו משיח א"ל שעדיין נחסר התיקון לזה הפגם ונצרך עוד שיתתקן על ידי הסריסים שיהיה מבניו שלא הגיע הזמן עוד. ושבת הוא רזא דברית כנ"ל והזמן לתקן הפגם על ידי שבת ואז יהיו מיד נגאלין מכל וכל:
2