פרי צדיק, פנחס ו׳Peri Tzadik, Pinchas 6
א׳עוד ברע"מ (שם) יין אית מיני' תרין גוונין חוור וסומק יין ע' אנפין הא ע"ב ולקבל תרין גוונין דיין איהי זכור ושמור דשבת וע' תיבין דקדוש ויכלו וכו'. ולמעלה (רט"ז סע"ב) ויין אית לי' תרי גוונין חוור וסומק דינא ורחמי וכו' חוור מסט' דימינא סומק מסטרא דשמאלא וכו'. והיינו דבאברהם אבינו ע"ה גם כן מצינו יין ויעש משתה גדול ומשתה היינו יין והוא יין חוור מסט' דימינא בחינת חסד ומשתה גדול איתא (ב"ר פ' נ"ג) גדול העולמים היה שם וזה מרמז על בחינת תורה שבעל פה שנקרא תורת חסד על לשונה. ותורה שבעל פה הוא מטלא דעתיקא וזה פי' גדול העולמים גדול מורה שהוא למעלה מתפיסת שכל האדם בחינת עתיקא (כמו שנת' כ"פ) וזהו יין חוור. ויין סומק מסט' דשמאלא נאמר ביצחק דכתיב ויבא לו יין וישת והוא מרמז על אש דת שביינא דאורייתא ויש תורה שבעל פה שנקרא גם כן אש כמו"ש (תענית ד'.) האי צורבא מרבנןם דרתח אורייתא דקא מרתחא לי' דכתיב מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא לי' דכתיב הלא כה דברי כאש. וזה שאמר ולקבל תרין גוונין דיין איהי זכור ושמור והוא ע"פ שא' בזוהר הקדוש (פ' זו רכ"ד א') שמור בלב וכו' זכירה בזכר במוחא וכו' ע"ד זכור לזכר ושמור לנקיבה. והיינו דבינה לבא ולבש יש ב' לבבות לב חכם ולב כסיל ועל זה צריך שמירה שמור לקדשו שלא יחללהו. ומחשבה מוחא שם נשמה שבמוח נשמה שנתת בי טהורה היא לכן אמר זכר במוחא. ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ב קע"ה ב') וחסד עלאה נפקא מחכמה וכו' והיינו חכמה מוחא. וגבורה וכו' נפקא מבינה. ובזוהר הקדוש (ח"ב י"ד סע"ב) עביד לאברהם ברזא דחכמה ליצחק ברזא דתבונה וכו'. וזהו לקבל תרין גוונין דיין חוור וסומק היינו זכור שהוא חכמה מחשבה מוחא מרמז על יין חוור. שמור שהוא בינא ליבא מרמז על יין סומק:
1
ב׳ובזוה"ק פרשה זו (רמ"ב א') כהניך ילבשו צדק לוייך מיבע"ל דהא צדק מסטרא דליוואי איהו וחסידך ירננו לוייך מיבע"ל דהא רננה וזמרה מלואי נינהו ואיהו שני ואמר כהניך וחסידך דאינון מסט' דימינא א"ל קב"ה דוד לאו אורח דילי הכי אמר דוד בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך תקונא דאנא תקינת לא תשני לי' וכו' וצריך להבין למה באמת שינה דוד הסדר עד שהוצרך לבקש אל תשב פני משיחך ולמה לא אמר לוייך ילבשו צדק וירננו כאורח וסדר השי"ת. אך בעולם הזה צדק מלכותא קדישא הוא דינא מסט' דשמאלא מסט' דלואי שהוא שם אדנ"י שמורה על יראה כמו שנאמר ואם אדונים אני אי' מוראי והיין מרמז רק על מדת הגבורה והצמצום בחינת יצחק אבינו ע"ה. וכמו שאמרנו הפי' בחמרא גו כסא (ונת' במא' הקודם) וסעודתא דחקל תפוחין הוא נגד קדושת יצחק אבינו ע"ה שמדתו פחד יצחק וזה בעולם הזה אבל לעתיד מצינו שנלמד ממה שנאמר ויעש משתה גדול ביום הגמל את יצחק שעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסד לזרעו של יצחק (פסחים קי"ט:) והוא ע"פ מ"ש בזוה"ק פ' זו (ר"ל סע"א) ובג"ד אמרו רבנן וכו' בעולם הזה נכתב אני בהוי"ה ונקרא אני באדנ"י אבל בעולם הבא נכתב בהוי"ה ונקרא בהוי"ה למהוי רחמי מכל סטרא. והיינו שאף שם אדנ"י יהיה מסט' דימינא בחי' יין חוור. ודוד המלך ע"ה רצה שיהיה משיח ויהיה גמר התיקון לכן סידר הוא התיקון כהניך ילבשו צדק וחסידך ירננו שגם בחינת צדק יהיה מסט' דימינא כמו שיהיה לעתיד ועל זה ביקש אל תשב פני משיחך תקונא דאנא תקינת אל תשני לי'. ובאמת ממדת מלכות אף שהוא בחינת דינא בא ממנו גם השכר טוב לצדיקים וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ב צ"א א') נ' למינדע דאית דין ואית דיין אגר טב לצדיקייא וכו' דרזא דילי' ה' תתאה. וכן הוא במדרש (ב"ר סו"פ י"א) שבבת פועל עם אלו ועם אלו וכו' וא' שם ומנין ששכרן של צדיקים קרוי' מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת וגו' דבשבת אף שהוא מדת מלכות יש בו הארה מאור הראשון שנגנז וכמ"ש בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים וכו':
2