פרי צדיק, פורים ז׳Peri Tzadik, Purim 7
א׳ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ואיתא (מגילה טז :) אורה זו תורה שמחה זה יו"ט ששון זו מילה ויקר אלו תפילין. הענין דישראל מקודשים בשלש קדושות משורש הכתוב והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני והיינו קדושת ישראת מצד עצמם מאתעדל"ת וזהו שנאמר והתקדשתם. וקדושת האבות שנקנה בהם מצד שורש קדושת האבות עז"נ והייתם קדושים הויות הקדושה מהשורש. כי קדוש אני הוא הקדושה דלעילא מצד השי"ת. ועל ג' קדושות אלו מרמזים הג' אותות שישראל מיוחדים בהם. תורה הוא מצד אתעדל"ת והוא רק לישראל דעכו"ם העוסק בתורה חייב (כמ"ש סנהדרין נט.) ומצות מילה היא הקדושה שנשרש מהאבות ואין שייכות לה רק ישראל דמולי עכו"ם דינם כערלים מה שאין כן ישראל אף ערל בכלל מהול הוא (כמ"ש נדרים לא :) וקדושת שבת היא מצד קדושה דלעילא דקביעא וקיימא מהשי"ת כש"נ לדעת כי אני ה' מקדשכם והוא גם כן מיוחד לישראל כש"נ ביני ובין בנ"י אות היא לעולם ועכו"ם ששבת חייב (כמ"ש סנהדרין נח :) ועמלק ידוע שהוא עיקר המקטרג על קדושת ישראל וקיטרוגו על ג' קדושות הנ"ל. וז"ש (מדברי תורה תצא) שהיה חותך מילותיהם של ישראל וזורקן כלפי מעלה כו' והיינו הקיטרוג על אות ברית שאומר שגם ישראל אינם שומרים קדושת הברית אף שנימולו ועל כן הוי לך מה שבחרת. והמן מזרעו שאמרו דליכא דידע לישנא בישא כהמן שכבר אמרנו שהמכוון שקטרג על ישראל למעלה ואמר ישנו מן המצות (כמ"ש מגילה יג :) ורבנן גם כן עם א' הן והיינו שקטרג על קדושת ישראל מצד עצמם על ידי התורה ומצות ואמר דכולם אף הת"ח ישנו מן התורה ומצות. וגם על קדושת הזמן דישראל מקדשי לה אמר דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י (כמש"ש) והיה גם כן המכוון שלו לקטרג למעלה כמו שנדרש על מה שאמר ואת דתי המלך אינם עושים ובכ"מ שנאמר המלך סתם במגילה משמש קודש וחול (כמ"ש מ"ר פ' ג ע"פ גם ושתי) והיינו דקאי על ממ"ה הקב"ה גם כן וכ"כ בזוהר הקדוש (בהר קט א) ע"פ בחצר בית המלך וגו' ובכל אתר המלך סתם דא קב"ה. והיינו שקטרג המן ואת דתי המלך אינם עושים שאין כותנם לש"ש בשמחת המועדים רק כונתם להנאת גופם כי הם מוכנים לה כל ימי השנה. ועל הקדושה מצד השי"ת אמר אותו שנאמר בו ה' אחד ישן לו מעמו (כמ"ש במ"ר ע"פ ישנו עם אחד).אמנם השי"ת בוחן תעלומות לב שבאמת ישראל מקודשים בכל הג' קדושות הנ"ל. ועל כן לאחר התגלות הנס כ' ליהודים היתה אורה זו תורה ושמחה זה יו"ט היינו התגלות קדושת ישראל מצד עצמם באתעדל"ת שהם עוסקים בתורה ומצות וכמ"ש (שבת פח) הדר קבלוה בימי אחשורוש. וגם קדושת יו"ט שהוא קדושת הזמן דישראל מקדשי לה ועד"ש (במ"ר שם) א"ל הקב"ה אתה מפיל עין רעה במועדים שלהם הריני מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד א' על מפלתך כו' והגם דיו"ט באיסור מלכה לא קבילו עלייהו כמ"ש (מגילה ה :) מכל מקום השמחה ומצות הנוהגות בפורים הוא בזמן הקבוע מהחודש דישראל מקדשי לה דקא מעברי ירחי כו' (כמ"ש פסחים קיז :). וששון זו מילה שנתגלה קדושת ישראל מצד תולדות האבות. כי מרדכי ואסתר הכניעום ועל פי מ"ש (מדברי תורה תצא) מסורת אגדה שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל ואיתא (פסיקתא פרשה יג ד) לעולם אחריך בנימין לתבוע מן זרעו של עמלק כו' והיינו מפני שהם נשמרים בקדושת הברית בעצם (כמ"ש בזוהר הקדוש ויצא קנג ב). ויקר אלו תפילין היינו התגלות קדושת ישראל מצד השי"ת וכמ"ש וראו וגו' כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש והיינו שקשורים בשורש (כמו שנת' זכור מא' יד) וכמו שהיה בשעת הנס בפעל כש"נ וכל שרי המדינות וגו' מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם:
1