פרי צדיק, ראש חודש אדר ג׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Adar 3
א׳בס' יצירה המליך אות ק' כו' ואדר בשנה בזוהר הקדוש (תרומה קמח ב) האי נחש אזלא בתר רזא דאשת חיל ובעיא אשת זנונים לאתתקנא גרמה כגוונא דילה ולא יכילת. אשת חיל את דילה אות ה' כו' אשת זנונים כו' ואת דילה ק' כו' כגוונא אצל בני נשא כו' והיינו דאות ק' דומה לאות ה' רק שהרגל שלה עקום ונמשך למטה וזהו דאתתקנא בתקונא דאת ה' להדמות ח"ו כמו הקוף שרוצה להתדמות לבני אדם. ועסק חודש זה למחיית עמלק שהוא שורש וראשית דקליפה והוא גם כן נוקבא דקליפה וכמו שאמרנו דמטעם זה איתא בזוהר הקדוש על עמלק שהוא קליפת כלב ורח"ו ז"ל כ' דנוקבא דקליפה נקרא כלב היפך בכ"ל והוא על דרך שאמר בקדושה כ"ע איהו כתר מלכות כן בזלעו"ז בקליפה והראשית דקליפה נקרא קוף כמו שאמרנו מהגמ' (דסנהדרין קט. ונתבאר בארוכה משפטים מא' י ע"ש). וזה לעומת זה בקדושה אמרו (ב"ב נח.) אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם שעיקר שורש המצות והלכת בדרכיו שהשי"ת האציל לבריאת העולם דברי תורה ומצות שבהם מנהיג עולמו וציוה לישראל ללכת בדרכיו ולקיים המצות שהוא מקיים תחלה וכמ"ש בירושלמי (ר"ה פ"א) ובמ"ר (פ' בחוקותי) וא' אם בחוקותי תלכו חוקים שבהם חקקתי את השמים וארץ וכו' ובמצות שבת שהיא כללא דכל אורייתא כתיב בפירוש טעמה לנוח כי היכי דנחי ביה אנא וכן כל המצות להתדמות לדרכי השי"ת וזהו כקוף בפני שכינה (וכמו שנת' מא' ב') ובישראל מרמז אות קוף קדוש (כמ"ש שבת קד.) וכ' קדושים תהיו כי קדוש אני וא' (מדברי תורה קדושים) הואיל ונקדשתם לשמי היו קדושים כשם שאני קדוש וכו' דעיקר קדושה הוא למעלה שהמלאכים אומרים קדוש קדוש קדוש וגו' שאין שום תפיסה בהשי"ת רק שיש קדוש נבדל מכל. וכך קדושים תהיו כשם שאני פרוש כך תהיו פרושים (כמ"ש ויקרא רבה שם) ואמרו שם שהעליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות והקב"ה נותן שתים בראשן של ישראל (וית' במקומו) כדי להתדמו להשכינה כביכול להיות פרושים ונבדלים מכל עניני העוה"ז. וזה עסק חודש אדר שנוצר באות ק' קדוש. שבא אחר חודש שבט שנוצר באות צ' בלעיטה לתקן האכילה שתהיה בקדושה שזה תיקון שורש הסתת הנחש. וממילא נתקן ענין קדושת הברית בחינת צדיק שהוא המוגדר בתאוה בא אחר כך חודש אדר שנוצר באות ק' קדוש שכל מי שגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש כמ"ש (ויקרא רבה שם) ועל כן בחודש זה היה מחיית עמלק שכל עיקר קטרוגו על קדושת הברית שאומר שאין כולם צדיקים ומבזה אות ברית ואומר טול מה שבחרת (כמ"ש מדברי תורה תצא) שמקטרג על מ"ש דכל מאן דאתגזר איקרי צדיק (זח"ב כג א). ואחר זה בא ניסן שנברא באות ה' רזא דאשת חיל. דניסן ראשון לחדשי השנה דלבנה תשרי ר"ה לשנות החמה וזה נקרא שנה מלשון שונה שהוא חוזר ומקיף כמקדם ואין בו התחדשות וישראל מונין ללבנה בחינת סיהרא דמקבלא משמשא ואורה מתחדשת בכל חודש וניסן ראשון לחדשי השנה דלבנה ואז הוציא השי"ת את ישראל ממצרים ונעשו כנסת ישראל ועל כן נוצר החודש ניסן באות ה' רזא דאשת חיל. וחודש אדר האחרון שבחדשים נברא באות ק' שמרמז קדוש שהעסק והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני והוא בחינת קוף להתדמות כביכול להשי"ת וזהו הקדושה מצד ישראל אשה יראת ה'. ושבת יש בו קדושה דקביעא וקיימא מהשי"ת כש"נ לדעת כי אני ה' מקדשכם והיא מתנה טובה בבית גנזי שנתן לישראל (כמ"ש שבת י :) וישראל מצדם גם כן כ' זכור לקדשו שמור לקדשו שמכניסין קדושה לשבת כמ"ש בפסיקתא (ובמ"ר נשא פ' י) במה מקדשו במאכל ובמשתה כו' וכשחל ר"ח אדר שנוצר באות ק' קדוש בשבת שבו גם כן העסק בחינת הקדושה אז בנקל להשיג הקדושה וכבחינת קוף בפני שכינה קדושים תהיו כי קדוש אני וגו'. ואחר כך מסמך גאולה לגאולה (מגילה ו' :) שנוכל לזכות בחודש ניסן שנוצר באות ה' בניסן עתידין להגאל שהוא הקדושה מצד השי"ת ע"ד מה שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות מפל"א עליון:
1