פרי צדיק, לראש חודש אלול ד׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Elul 4
א׳איתא בפרדר"א בר"ח אלול וכו' עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה וכו' והקב"ה נתעלה באותו שופר שנא' עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. והיינו ע"פ מה שא' (מדרש תהלים מ"ז) כיון שתוקעים בשופר עולה ומהפך מדת הדין למדת הרחמים וכו' וזה עלה אלהים שהוא מדה"ד בתרועה ונעשה מדת הרחמים וזה הוי"ה שהוא שם של רחמים בקול שופר. ומסיק לפיכך תקנו שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ובטור (סי' תקפ"א) הוסיף ובכל החודש כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה. וזה ענין הרמז שכתב בשל"ה הק' אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול אני לדודי היינו שצריך אתערותא דלתתא כמו"ש (שהש"ר ה' ב') פתחו לי פתח אחד של תשובה וכו' אח"כ ודודי לי באתערותא דלעילא כמו שא' (במד' שם) ואני אפתח לכם פתחים וכו'. ומקודם לזה כתיב דודי לי ואני לו רק כאן מיירי אחר הקלקול דמתחיל מקודם אנה הולך דודך וגו' לכן כתיב אני לדודי שצריך מקודם אתערותא דלתתא. ואמר ודודי לי הרועה בשושנים דישראל נמשלו לשושנה כמו שנא' כשושנה בין החוחים. ובזוה"ק (הקדמה א' א') מה שושנה אית בה תליסר עלין אף כנס"י אית בה תליסר מכילן דרחמי וכו' אוף אלהים דהכא משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנס"י ולנטרא לה ולבתר אדכר זמנא אחרא וכו'. ובסידור הרב שער האלול פתח בענין זה בי"ג מכילן דרחמי והענין שמקודם התחיל במאמר בראשית שהוא נגד כ"ע בחי' שכל הנעלם מכל רעיון ולכן לא נאמר בו ויאמר ונדרש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. ואחר אלהים ראשון כתיב י"ג תיבות ושם נזכר תהו ובוהו וחושך וגו' עד תיבת ורוח שהוא ג"כ מי"ג תיבות ונדרש (בר"ר פ' ב') זה רוחו של מלך המשיח וכו'. ואח"כ כתיב פעם ב' אלהים ואחריו כתיב חמשה תיבות ואי' בזוה"ק (פנחס רל"ג ב') חמש תקיפין דסחרין עלי' אלין חמשין תרעין וכו'. וכונתו על הנ' שערי בינה והיינו דה' ראשונה מהשה"ק מורה על בינה וכשכלול מעשר הוא נ' שערי בינה והוא בחי' בינה לבא ולבבו יבין ושב. והחמשה תיבות אלו הם מרחפת על פני המים ויאמר ונדרש (ב"ר שם) מרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה למים וכו'. ואחר זה כתיב פעם ג' אלהים וכתיב יהי אור שהוא מא' ב' שכנגד מדת חכמה. ובזוה"ק (ח"ג י' ב') חשב יהי אור למאמר ראשון אף שבודאי מודה דבראשית נמי מאמר הוא כמו שא' בגמ' (ר"ה ל"ב.) אך זאת הוא כפי שהי' המחשבה אז הי' בראשית המאמר ראשון ומאמר יהי אור כנגד חכמה שכבר הי' בו איזה התגלות כמו"ש (ב"ר) ה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה. אך לאחר שנגנז האור הראשון (כמו"ש חגיגה י"ב.) אז נעשה מאמר יהי אור ג"כ שכל הנעלם מכל רעיון והוא כנגד מ' כ"ע (ונת' במ"א). וזה שא' בזוה"ק (פנחס שם) שמע ישראל ה' אלהינו ה' הא חמש עלין דשושנה אחד דא היא עקרא ושרשא וכו' וכונתו ג"כ דיהי אור הוא נגד ס' כ"ע שהוא ג"כ שכל הנעלם מכל רעיון כיון שנגנז וזה כמו תיבת אחד דהוא עקרא ושרשא כמו שכ' בס' יצירה ולפני אחד מה אתה סופר. והג' פעמים אלהים אלו מרמזים שגם בספירת כ"ע נקרא א"ק ג"כ כלול מעשר ספירות והיינו שאף שהשי"ת אין לו שום דמות וציור ח"ו רק הוא ע"פ שא' (בר"ר פ' כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה שהמדות שהאציל השי"ת לבריאת העולם הם כדמות אדם כמו שמצייר בפתח אליהו הע"ס באברי האדם היינו שהכוחות מהאברים שברא השי"ת מכונים למעלה כן במדות. וג' פעמים אלהים הם כנגד חב"ד ואלהים הג' הוא נגד בחי' דעת שהוא פנימיות מכ"ע והיינו כשיש בו מעט השגה ע"י בחי' הדעת שהוא רוה"ק כמו"ש בפירש"י (פ' תשא) ובדעת זה רוה"ק. ואחר אלהים ג' כתיב יהי אור היינו שאף שבו ג"כ אין עוד תפיסה כנ"ל מ"מ מתגלה ע"י בחי' הדעת המאמר הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ (כמו"ש תנחו' נח). ואלהים הב' הוא כנגד בינה ובינה לבא וכמו שבלב אדם נמצא לב חכם לימינו ולהיפך לשמאלו כן במדה זו נמצא שנתן השי"ת בחירה שיוכל להיות תהו ובוהו וחושך שנדרש על מעשיהן של רשעים ונצרך ע"ז תשובה. ולכן נזכר אח"כ מרחפת ע"פ המים בזכות התשובה שנמשלה למים. וי"ג תיבות שאחר אלהים הראשון שמרמזין לי"ג מכילין דרחמי וי"ג מכילין דרחמי הם תיקוני א"א כמו"ש באדרא היינו שאחר התשובה מברר השי"ת אם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו (כמו"ש שבת פ"ט.) והיינו שכבר עלה במחשבה במאמר ראשון שיהי' ברישא חשוכא והדר נהורא דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא כמו"ש (זח"ב קפ"ד א'):
1
ב׳וזה ענין מה שחשב האר"י הק' בפע"ח כל ד' חדשים בשנה כנגד ד' אותיות הוי"ה וחשב אב כנגד י' ואלול כנגד ה' ובס' יצירה אי' דחודש אב נברא באות ט' ואלול באות י'. אך האר"י הק' מיירי במה שמופיע מלעילא ובאמת חודש אב נברא באות ט' ואות ט' אי' בגמ' (ב"ק נ"ה.) שהוא סימן יפה הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחלה וירא אלהים את האור כי טוב. אך בזוה"ק (הקד' ג' א') אמר על אות ט' טובך סתים בגווך וצפון בגווך ותיכף אחר יום ט' באב שא' (במד' איכה ועוד) שנולד בו משיח הופיע בו מאות י' שהוא מאמר יהי אור. וחודש אלול באמת נברא באות י' ובמעשה היינו לתקן המעשה שיהי' ע"פ החכמה והוא לתקן ע"י התשובה באתעדל"ת אני לדודי וכמו"ש פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים שיהי' עגלות וקרניות נכנסות בו וזהו ודודי לי. ואי' מהבעש"ט הק' זצ"ל שהפתח יכול להיות דק כחודה של מחט רק שיהי' מפולש מעבר לעבר עד עומק הלב וע"ז מורה האות ה' משם הק' שהוא בינה וזה שחשב האר"י הק' הנ"ל חודש זה כנגד ה' משם הוי"ה. והחמשה תיבות שהם חמש עלין תקיפין דסחרן לשושנה שם כתיב מרחפת על פני המים שא' בב"ר בזכות התשובה שנמשלה למים. וזה שא' בזוה"ק (פנחס) הנ"ל ואלין חמשין תרעין שהם נ' שערי בינה כנ"ל. ובתיקונים (תי' ל"ו) נדרש ע"פ המים ולית מים אלא אורייתא דהתורה נמשלה למים והיינו דלפעמים צריך להיות התיקון ע"י תורה וכמו שא' (ב"ב ח') אי תנו כלהו עתה אקבצם. והיינו דחודש אלול הוא הכנה לחודש תשרי שבתשרי עתידין להגאל לר"א ע"י תשובה ואף ר' יהושע ג"כ מודה שע"י תשובה נגאלין בתשרי (כמו שנת' במא' הקודם) והיינו שיתקנו המעשה ואז ביוהכ"פ יום מחילת העונות והוא תרעא עלאה דתשובה. ואי' בגמ' (תענית כ"ו:) יום חתונתו זה מתן תורה והיינו יוהכ"פ שנתנו בו לוחות אחרונות דאחר שנשברו לוחות ראשונות נתבטל החיתון וכמו שא' (שמו"ר פ' י"ג) מוטב שתדון כפנוי' וכו'. ואח"כ הי' עיקר החיתון בלוחות שניות ונקרא יום חתונתו. וזהו על המים בזכות התשובה שנמשלה כמים ובזכות התורה שנמשלה כמים. וכל מ' יום הם ימי הרצון כמו שנא' כימים הראשונים של לוחות הראשונות מה הם ברצון אף אלו ברצון (רש"י עקב). ולכן חודש אלול מסוגל לתשובה ותוקעין בשופר כל החודש להזהיר ישראל על התשובה להיות מקודם אתערותא דלתתא אני לדודי פתחו לי פתח וכו' ואח"כ ודודי לי ואני אפתח לכם פתחים וכו'.
2