פרי צדיק, ראש חודש אייר ו׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Iyar 6
א׳י"ב צירופי הוי"ה כנגד י"ב חדשי השנה, צירוף הראשון השם כסדר היוצא מר"ת ישמחו השמים ותגל הארץ וזה הצירוף לח' ניסן (כמ"ש בפע"ח ומשנת חסידים). ואחר כך צירוף השייך לח' זה היוצא מר"ת יתהלל המתהלל השכל וידוע. ובודאי לא רק לסימן נקטו הפסוקים שהרי כ' שבכל ר"ח צריך לכוין בשמות הוי"ה בצירוף השייך לחדשו, ובנקודת האותיות שהשם יוצא ממנו בר"ת או בס"ת. ועל כן דפסוק זה שייך לקדושת החודש, והנה צירוף ח' זה י"ו וב' ההי"ן באמצע, נראה דה' ראשונה ה' תתאה ח' חכמה אבא, ואחר כך ה' תתאה עדמש"נ בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא (כמ"ש זח"ג רמ"א א' רנ"ח א) שכינתא תתאה אתקרי ארץ דקוב"ה (שם רמ"ג ב') וכן כ' בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן, באמא כונן ברא (שם רנ"ח) וכן כ' חכמות בנתה ביתה ובגמרא (סנהדרין לח.) זו מדתו של הקב"ה שברא כל העולם כונו בחכמה ואחר כך ה' השכל בינה ה' עלאה, ואחר כך ו' וידוע סוד הדעת ו' הבריח התיכון מבריח מן הקצה וגו', והתחלת הפסוק אל יתהלל החכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת, זאת שכינתא תתאה כד"א ולזאת יקרא אשה (זח"ב לז רע"ב). והיינו כמו זה שמפורש לעין ומראה באצבעו. כמו לעתיד (סוף תענית) שכל אחד מראה באצבעו זה הוי"ה, ובקי"ס שכל א' אמר זה אלי, וזע"א (במכילתא) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, וזא"ת היא גם כן מפורש לעין רק היא לשון נקבה כמו תפלה שעומד לפני המלך, וזה ענין מ"ש (זח"א ה' ע"ב) שבת דמע"ש איהי יראה ושריא בה יראה, והיינו שנותן אל לבו שממ"ה עומד עליו וכו' מיד נופל עליו היראה, אך ז"ה מבורר יותר כענין מ"ש (זח"ג ר"ל ע"א) איהו אמת ואיהי אמונה, (ועי' בזוה"ח בתי' ק"י סע"ד ד"ה בזאת יבא אהרן שכ"מ דכ' זאת קאי על שכינתא והביא גם כן הפ' כי אם בזאת וגו'), ואחר כך כ' יתהלל המתהלל אבא יסד ברתא המתהלל מצד האדם. ואחר כך ה' השכל ה' עלאה מצד השי"ת השכל וידוע שבחיבור מוחא ולבא יולד הדעת, כענין מש"נ כי תבא חכמה ללבך ודעת לנפשך ינעם (ונת' כ"פ), והאריז"ל חשב ו' חדשי ימות החמה דמטרנותא, ושש חדשים דחורף דמלכא, תשרי גולגלתא דז"א, וניסן גולגלתא דרחל (ובס"א דמטרנותא). והיינו עפמ"ש (זח"ג קפו א) ירחא דלכון כסדרא דאתוון אבי"ב וכו' אבל ירחא שביעאה דילי מסופא דאתוון מאי טעמא אתון מתתא לעילא ואנא מעילא לתתא כו', והיינו דניסן מתתא לעילא עדמ"ש (סוטה ה.) אתי דכא והכל מצד השי"ת בניסן יציאת מצרים, גולגלתא כ"ע כמו מכת בכורות שכנגד כ"ע (כשנ"ת כ"פ) וכן קי"ס וכמ"ש (זח"ב נד א) אל"ף אנקיב בחשוכי ואנהיר לכל עיבר ומטו לזיין וזהו גולגלתא דמטרניתא, ותשרי רישא דמלכא אתוון למפריע מעילא לתתא אני את דכא, וזה בא ע"י השתדלות האדם בירח האיתנים דתקופי במצות (ר"ה י"א.) ואחר כך אייר אוזן ימים וסיון אוזן שמאל, והוא על פי מ"ש במדרש (האזינו) האוזן לגוף כקנקל לכלים כו' רמ"ח אברים שבאדם על ידי האזן כלן חיים שנאמר שמעו ותחי נפשיכם, ובכ"מ ימין לטוב ושמאל לרעה כמ"ש לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, וכן בכליות מסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו (ברכות סא.) וכן למיימינים בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא (שבת פח:) וזה אייר אוזן ימין שמעו ותחי נפשכם, וגיר' הגאונים בס' יצירה בשמיעה ואייר בשנה (ונת' לעיל מ"ה) וסיון אוזן שמאל, עדמש"נ ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו, ובגמרא (מגילה לב. ) למדו מזה שמשתמשין בב"ק כל שאינו קול מורגל קול גברא במתא וקול אתתא בדברא, ואף שיודע שהוא קול אדם רק שאינו קול מורגל, כיון שהשמיע לו השי"ת מהס"ת מורים לו זה הדרך לכו בו, וזה ענין דמצינו בדיק ביניקא וא"ל פסוק לי פסוקך, ואף באנשים פשוטים ואף מאו"ה סמכו ע"ז (כמ"ש בירושלמי שבת פ"ו ה"ט) וזש"נ כי תאמינו וכי תשמאילו, שאף שישמע ממי שהוא מהשמאל ילמיד מזה רק דבר ה' זה הדרך לכו בו, והיינו שהוא רוצה לשמוע אך דבר ה'. וזה קדושת חודש סיון דאיתא במדרש (שמות רבה סו"פ כ"ז) שברתם נעשה הזהרו בנשמע, נשמע היינו שישמעו רק דבר ה', והיינו להוריק הרע מלב כסיל לגמרי, ואז לא ישמעו רק דבר ה', אייר אוזן ימין צירוף השם לח' הזה יתהלל המתהלל יו"ד חכמה. ה' תתאה מלכות. ובגמרא (מגילה יד:) מלכות שלבשתה רוה"ק, ובזה"ק (ח"ג ס"א ע"א) והאי זאת וכו' וקרינן לה רוח הקודש כלומר רוח מההוא קודש דלעילא כו' חכמה קודש עלאה, וזש"נ בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא, זאת מלכות פה תורה שבעל פה שהוא על ידי רוח הקודש (כמ"ש רמב"ן ב"ב יב.). וכן זאת תפלה כמש"נ ואני תפלה אני מן א"ד שכינתא (זח"ג רכ"ג רע"א) איהי יראה ושריא בה יראה (זח"א ה' ב'), ובכ"מ נדרש בגמרא (ברכות ו: ט: יא:) לשון יראה על תפלה, וזה שאומרים קודם התפלה אד' שפתי תפתח שם זה מורה על יראה כמש"נ ואם אדונים אנו איתא מוראי, וזש"נ אל יתהלל וגו' כי אם בזאת ואז יתהלל המתהלל בכל הג' דברים שחשב, דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא (זח"א ר"ב רע"א) ומ"מ יצרו ש"א מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזר לו א"י לו (כמ"ש סוכה נב.) ולזה צריך תפלה להתפלל לד' שיעזרהו להיות גבור הכובש את יצרו. ועז"נ כי אם בזאת תורה שבעל פה ותפלה, ובמד' (שמות רבה פל"ח) קחו עמכם דברים ואין דברים אלא דברי תורה כו', א"ל אין אנו יודעים א"ל בכו והתפללו לפני וכו', והוא לתקן העבר נצרך תורה ותפלה, וכן לכבוש את יצרו לעתיד צריך גם כן תורה ותפלה. וזש"נ כי אם בזאת תורה ותפלה יתהלל המתהלל יו"ד חכמה ה' מלכות אב יסד ברתא כאמור, ומהיוד מופיע לכל ע"ס כמ"ש בזוהר הקדוש, ואחר כך השכל וידוע ה' עלאה בינה ו' ת"ת והיא בריח התיכון וגו' וידוע דייקא הדעת, השכל עפמש"נ שכל טוב לכל עושיהם לעושים לשמה כו' (כמ"ש ברכות יז.) וזה ה' עלאה ולבבו יבין ושב, שנכנס היראה למעמקי הלב, וכ' אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא, וכ' כי תבא חכמה ללבך ודעת לנפשך ינעם, וזהו וידוע ו' ת"ת כולל כל שם הוי"ה עם תגו של יוד שמורה כ"ע (כמ"ש זח"ג ס"ה ב' י' ב') וזש"נ וידוע אותי אות י' דייקא שהיוד ממשיך מכ"ע, וזהו השתדלות מצד האדם על ידי מדת זאת יראה, וזהו רק אוזן ימין. ואחר כך סיון אוזן שמאל שיהיה אתפני יצר הרע מכל וכל והרע נעשה טוב. וצירוף השם ששייך לח' סיון היוצא מר"ת ידותיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפון, צפון רוח שמאל גבורה עלאה נפקא מבינה (זח"ב קעה ב) ג"כ ה' דהשנית ה' עלאה, ובת"ז (ת' מ"ח) כשזוכין לשבת עלאה זכאה מאן דעביד לון דירה בתרי בתי לבא ואתפני יצר הרע מן תמן, וזהו אוזן שמאל שאף השמאל גם כן שמעו ותחי נפשכם וכמש"נ ואזניך תשמענה וגו' כי תאמינו וכי תשמאילו:
1