פרי צדיק, ראש חודש ניסן א׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Nisan 1
א׳בסי"צ המליך אות ה' בשיחה כו'. וניסן בשנה ורגל ימין בנפש. ה' אחרונה הוא מדת מלכות, מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה שהיא פי ה' והעולם הזה נברא בה' (כמ"ש מנחות כט:) ולרבי יהושע בניסן נברא העולם וכ' התוס' (ר"ה כז.) דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן וכ"כ בפע"ח. ולכן חודש זה נברא בה'. ובזוהר הקדוש (וארא כה ע"ב) ת"ח הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים הא בקדמיתא כתיב לא איש דברים אנכי וכו' וקב"ה הוה אותיב לי' מי שם פה לאדם והשתא אמר ואני ערל שפתים כו' אלא רזא איהי משה קלא ודיבור דאיהי מלה דילי' הוה בגליתא והוה אטום לפרשא מילין אמר ואיך ישמעני פרעה בעוד דמלה דילי' איהי בגליתא וכו' והיינו עפמ"ש (ברכות ו.) כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו'. אך משה קראו ליצר הרע ערל (כמ"ש סוכה נב.) שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם. היינו דאף שאין הערלה קרוי אלא לעכו"ם (כמ"ש נדרים לא:) אך הוא יושב בתוך לב הישראל ומטמטם את לבו משמוע ד"ת. אבל דיבורו של משה הי' פי ה' ממש וכתיב כן יהי' דברי אשר יצא מפי לא ישיב אלי ריקם וגו' ואם לא הי' הדיבור שלו בגלות הי' דבריו נכנסין אף ללב פרעה הרשע אך כיון שהיה הדיבור שלו בגלות והיינו שאז הי' הקליפה מקפת להדיבור. וז"ש הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים שהערלה מקפת השפתים, ודיבור דילי בגלותא, ובר"ח ניסן שהתחיל כבר הגאולה להדיבור שכן נקרא ראש חודש שהוא ראש לכל קדושת החודש המליך אות ה' בשיחה, וה' היא מלכות וכנגד מדה זו שם א"ד שמורה היראה אם אדונים אני אי' מוראי. ומזה בא תפלה שעומד לפני המלך וכמ"ש אד' שפתי תפתח ועז"א (ברכות כו:) ואין שיחה אלא תפלה הקל חסר קל ה' קל תפלה קול ו' קול תורה ובחדש הזה התחילה בנין הכנסת ישראל שהוא אומה הישראלית להכיר מלכות שמים. והברכות שקבלת יעקב היה בפסח כמ"ש בפרש"י מפרדר"א א' עשה לפסח וא' עשה מטעמים וכ"כ בזוה"ק (תולדות קמב א') בההיא זמנא ערב פסח הוה וכו' ומש"ה אמר לו אז הקל קול יעקב קל ה' קל ו' קול תורה קול תפלה שאז בא זמן שיצא הדיבור מגלות. כמ"ש בסה"ק פסח פה סח. והיינו שאז נפתח פיהם לומר שירה על הים ולכן אז בזמן זה זכה יעקב לקול תורה וקול תפלה. וכתיב החודש הזה לכם שנתן כח לישראל להכניס קדושה בחודש. שבתורה לא מצינו קדושה בחודש רק בתורה שבעל פה מצינו במשנה (ר"ה כד.) ראש ב"ד אמר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש, והיינו שאז התחיל קדושת הישראל וכמ"ש במ"ר (בא פ' ט"ו) ואם כלי קול כשהוא מתמלא מן הקודש מתקדשת עכא"ו ישראל שהם קדושים ומקדשים את החודש וכו':
1
ב׳וזה אות ה' בשיחה מלכות פה תורה שבעל פה. ורגל ימין בנפש אף שאין שייכות שיחה לרגל, ובחודש סיון דאיתא המליך אות ז' בהילוך ורגל שמאל בנפש יתכן הילוך לרגל מה שאין כן שיחה. אך באמת אצל השי"ת מצינו הילוך בדיבור כמש"נ וישמעו את קול ה"א מתהלך בגן וגו' וכן דברי אשר יצא מפי וגו' ואף בישראל מצינו ותעל שועתם. וגו' וכן בתיקונים (תי' י') בתורה שהוא בדחילו ורחימא פרחא לעילא. ובד"ת מצינו אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' ובגמרא (עירובין נד:) והולכי אלו בעלי מקרא על דרך אלו בעלי משנה שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן ד"ת והיינו דהתורה נקראת הילוך כמש"נ ההולכים בתורת ה' וכמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין והיינו היצר שברא הקב"ה שהוא החשק והחמדה בראתי לו תורה שיכניס החשק והחמדה להד"ת כמו שיהיה לעתיד שישאר היצר הרע להיות חמודי דאורייתא (כמ"ש במה"נ תולדות קלח א') כמ"ש במד"ת (בראשית ז') אתה אומר שהוא רע כו' אמר הקב"ה אתה עושה אותו רע כו' וע"ז הי' די בתורה שבכתב וכמ"ש (נדרים כב:) אלמלא חטאו ישראל לא נתן להם אלא ה' חומשי תורה וכו' וז"ש בחודש סיון המליך אות ז' בהילוך שהוא ד"ת ורגל שמאל בנפש דבכ"מ שמאל מורה לרע וכמ"ש (ברכות סא:) ב' כליות וכו' ומסתברא דטובה לימינא ורעה לשמאלו דכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. וזה בחודש סיון שהיה זמן מ"ת והיה כלול בו כל התורה שבעל פה ג"כ וזהו על דרך אלו בעלי משנה שיחו אלו בעלי תלמוד היינו שכלם כלולים בד"ת כעיסה בליסה, וזה הרוב חכמה שבא לתקן הרב כעס. וזהו שכל שיחתן ד"ת, ובחודש זה כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ואיתא בפסיקתא חדשו מעשיכם שעדיין ראש וראשון לבא ראש זה נ"נ הרשע דכתיב בי' אנת רישא דדהבא, ראשון זה עשו הרשע וכו' והיינו דקליפת נ"נ כנגד חכמה בקדושה חכמה מוחא ולכן בגלות בבל שם התחיל התיסדות תורה שבעל פה על ידי החרש והמסגר:
2
ג׳והגמ' נקרא תלמוד בבלי ששם הי' עיקר יסודה כמ"ש (סוכה כ.) עלה עזרה מבבל ויסדה וכו', עלה הלל הבבלי ויסדה כו' ובאחשורוש אי' (במגילה יא.) אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של נ"נ הרשע שנקרא ראש וכו' הוא הרג הוא בקש להרוג כו' ובאחשורוש כתוב ליהודים היתה אורה זו תורה (כמש"ש טז:) והיינו תורה שבעל פה שנקראת אורה בה' לשון נקבה שמקבלת מתורה שבכתב, ואמרו הדר קבלוה בימי אחשורוש (שבת פח.) והיינו תורה שבעל פה שע"ז היתה כפיית ההר כגיגית (כמ"ש במד"ת נח ג') וראשון זה עשו הרשע שהי' בקליפה נגד כתר בקדושה שהוא שכל הנעלם שהי' יכול להסתיר עצמו כמש"נ כי ציד בפיו ואיתא (במד"ת תולדות ח') לא כך הוא הלכה וכו' לא כך איסורו לא כך היתרו וכו' ובודאי הי' יכול יצחק אע"ה להבדיל בין אמת ושקר רק שזה הי' קליפתו שיוכל להסתיר עצמו, וכן איתא לעתיד עשו מתעטף בטליתו כזקן ויושב אצל יעקב כו' (במד"ת צו ב) וזהו ראשון ובחדש זה כתיב ראש וראשון שזכו ישראל לחכמה ולהיות קשורים בכ"ע אחר מכת בכורות שנקראו בני בכורי ישראל וכן איתא בגמרא (שבת פז:) אתו יום נטל עשר עטרות ראשון למע"ב וכו' קרו להו עטרות שנחשב שם י' דברים כנגד ע"ס וכמ"ש במהרש"א והתחיל בראשון למע"ב ומסיים בראשון לחדשיה כנגד מדה אחרונה קרי להון עטרות שמלת ראשון מורה על מדת כ"ע שהוא ראשון:
3