פרי צדיק, ראש חודש תמוז ד׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Tammuz 4
א׳בזוה"ק (שלח קנ"ח ב') והימים ימי בכורי ענבים והימים מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי לי' אלא והימים אינון דאשתמודעין כלהו הוי מתחברן בההוא זימנא בההו אילנא דחטא בי' אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו וכו'. מפרש דהימים היינו הז' ימי בראשית שמרמזים על ז' המדות שנקראו גם כן ימים כמו שנאמר כי ששת ימים עשה ה' ולא כתיב בששת ימים (זח"ג צ"ד ב') וכן יום שביעי כנגד מדת מלכות (זוה"ח תולדות) ובמדרש (ויקרא רבה ר"פ י"ט) ב' אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם שנאמר ואהיה אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה וכו' והיינו חכמה ובינה שהם גם כן נקראו ימים. ובגמרא (סנהדרין ע.) אין לך דבר שמביא יללה אלא יין ואמר (שם) לא נברא יין בעוללם אלא לנחם אבלים וכו'. הענין שבאמת השי"ת לא ברא דבר לרע והחושך נברא רק שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא וטבא מגו בישא והיינו כדי שיהיה נעשה מזה עצמו טוב מאוד וזהו מה שאמר לנחם אבלים שהיין שהביא יללה ומחץ מכתו של עולם יתהפך לטוב ויהיה לנחמה. והאריז"ל חשב י"ב צרופי הוי"ה לי"ב חדשי השנה וצירוף חודש זה הוא הוה"י אתוון למפרע היוצא מסופי תיבות וכל זה" איננו" שוה" לי" ולכן כתב דהחודש זה זמן דין דהשם למפרע מרמז על דין. ובחודש זה היה קלקול המרגלים (תענית כ"ט.) וצירוף חודש ניסן יוצא מר"ת "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ אתוון כסדרן מורה שהשפעה כסדר מאות י' שהוא בחינת חכמה והיינו מאמר יהי אור שכנגד חכמה וה' פעמים אורה כתיב בו כנגד חמשה חומשי תורה (כמ"ש ב"ר פ' ג') והוא נק' אילנא דחיי וכמ"ש (סא"ר רפ"א) ואין עץ החיים אלא תורה. ואתוון למפרע היינו שמתחיל מה' תתאה שהוא מ' מלכות והוא אילנא דמותא (שם קנ"ה ב'). והוא דכתיב ונוגה לו סביב היינו קליפת נוגה וכתיב סביב רשעים יתהלכון דרגלי' יורדת מותץ דמדת מלכות מורה שיכירו כח מלכותו על ידי בחירה מצידם אבל יש יצר הרע המסית לרע גם כן וישראל בוחר בטובה ומקבלין עול מלכותו. וזה תכלית מעשה שמים וגפן אלו ישראל כמו שנאמר גפן ממצרים תסיע וכתיב כי כרם ה' צבאות בית ישראל וכתיב מדוע קויתי לעשות ענבים וגו' דכנסת ישראל נקרא גפן ויין לרמז לתקן הקלקול. והוא על דרך מה שא' (יומא ע"ו:) זכה משמחו דכתיב ויין ישמח לבב אנוש. והיצר הרע גם כן נקרא ע"ש יין כמו"ש (סוטה ז'.) הרבה יין עושה ובזוהר הקדוש (ח"א ר"ב א') דהא יצר הרע לא שריא אלא באתר דאשתכח חדוה דחמרא וכו' והוא ע"ד מ"ש (זח"ב קמ"ח ב') אשת זנונים אזלא בתר רזא דאשת חיל כגונא דקופא דאזלא בתר ב"נ וכו' וחודש זה נברא בצירוף אתוון למפרע שיש בו גם כן כל שם הוי"ה שמורה על ט' המדות ותגו של י' המורה לכ"ע (כמו"ש בזוהר הקדוש בכ"מ) רק שמתחיל מה' תתאה שהוא מ' מלכות שיהיה כ"ע איהו כתר מלכות היינו מה' תתאה עד הי' ותגו שרומז לכ"ע דמלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה והוא מטלא דעתיקא טל שעתיד להחיות בו את המתים כמ"ש (חגיגה י"ב:) והוא מ"ש (ת"ז תי' י"ט ועוד) כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו (ובגמרא (כתובות קי"א:) הגי' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו כמו שנאמר כי טל אורות טלך) והיינו טל תורה שבעל פה כמו שנאמר תזל כטל אמרתי. וזה מה שאמר לא נברא יין אלא לנחם אבלים שנברא כדי שיהיה נעשה מזה טוב מאוד וכמו שנדרש (ב"ר פ' ט') וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד על היצר הרע ועל כל היפך הטוב שיהיה טוב מאוד. וזה שנאמר והימים ימי בכורי ענבים שהזמן בחודש זה לתקן ענבים אלו שיהיה הכל טוב מאוד ולתקן מ' מלכות שהוא אילנא דמותא כנ"ל עד היו"ד וקוצא דיו"ד דלעילא שהם כל עשר ס' כאמור. וזה שאמר בזוהר הקדוש והימים אינון דאשתמודען דהם עשר ימים עשר מדות שהאציל השי"ת לבריאת עולם כלהו הוי מתחברן מכתר מלכות עד כ"ע לתקן הענבים שהביא יללה כנ"ל שיהיה לטובה. וכן בחודש זה נשלחו המרגלים לראות הארץ היינו שכינתא אתקרי ארץ דקוב"ה (זח"ג רמ"ג ב') והוא מדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. ותורה שבעל פה הוא משרש טלא דעתיקא כמו שנאמר תזל כטל אמרתי:
1
ב׳וזה שאמר בס' יצירה המליך אות ח' וכו' ותמוז בשנה דאיתא (מנחות כ"ט:) חטרי לי' לגגי' דחית כלומר חי הוא ברומו של עולם. וכבר אמרנו שרומו של עולם מרמז על שהוא למעלה מההשגה היינו שהחיים צפון וגנוז. וזה שאמר בזוהר הקדוש (שלח הנז') היש בה עץ אם אין וכו' ודא בעיתו בקדמותא למנדע דא דכתיב היש ה' בקרבנו בקרבנו דייקא או אם אין. וכפי זה אין הוא מדרגה הגבוה וכמ"ש (זח"ב ס"ד ב') עתיקא סתימאה דכל סתימין דאקרי אין ובין ז"א שהוא העץ. ואם כן סותר לפשוטו דנשלחו אם יש בה עץ אז הוא טוב לעלות לארץ ישראל. ולפי רמז הזוהר הקדוש אדרבה אם אין הוא טוב יותר שהוא ממדה גבוה עתי"ק. אך לפי האמור עץ החיים היינו חכמה שיש בו כבר איזה תפיסה וכמו בדברות ראשונות שהי' מסט' דעץ החיים תורה שבכתב. ולאחר הקלקול הוצרכו לרב חכמה לתקן הרב כעס הוא התורה שבעל פה ע"ד מה שאיתא (נדרים כ"ב:) אלמלא חטאו לא נתנה להם אלא ה' חומשי תורה וכו'. ואז הוצרכו לדברות אחרונות לוחות שניים שיש בהן מדרש הלכות ואגדות כמ"ש (שמות רבה פ' מ"ו) והוא תורה שבעל פה מדת מלכות והוא משרש טלא דעתיקא וכמו שאמרנו וזה שנאמר אם אין היינו שכל הנעלם מכל רעיון שהוא עתיקא קדישא סתימאה דכל סתימין:
2
ג׳ובגמ' (סנהדרין שם) אל תרא יין כי יתאדם שמאדים פניהם של רשעים בעולם הזה ומלבין פניהם לעולם הבא ומה ענין הלבנת פנים לעולם הבא. אך כתיב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם והיינו שיעמדו ויחיו לעולם הבא ותכסוס בושה ומכל מקום קראום הכתוב ישני אדמת עפר שיהיו כישנים ויקוצו משנתם רק דודאי או"ה ששורשם רע והם אדומים בשרש מהם לא יושאר שורש וענף וכמו שאמרנו דעשו הוא אש של החמה שהיא אדומה וכמ"ש (ב"ב פ"ד.) ש"מ האי שמשא סומקתי הוא וכמו"ש (ב"ר פ' ס"ג) הוא אדום ותבשילו אדום וכו' לבושיו אדומים ומש"ה או"ה מונין לחמה (כמ"ש שמות רבה פ' ט"ו) וכנגדו בקדושה יעקב שנקרא שמש כמו שנאמר והנה השמש וגו' ובמדרש (ב"ר פ' ס"ח) בא השמש אתא שמשא וכו' מי גילה לו ששמי שמש רק הוא בחינת האור של השמש ולא האש. ושופרי' דרבי יוחנן שהוא מעין שופרי' דיעקב אבינו הוא גם כן אדום וכמו"ש (ב"מ פ"ד.) נייתי כסא דכספא וכו' וניהדר לי' כלילא דוורדא סומקא לפומי' וכו'. ולעתיד כתיב ולא יהיה שריד לבית עשו. והיין הוא שורש היצר הרע כנ"ל ושורש היצר הרע בעצם הוא באו"ה כמו"ש (סוכה נ"ב.) משה קראו ערל אך על ידי מציאות הרע שבאו"ה נכנס מזה השאור שבעיסה גם ללב ישראל. ויש מישראל המנצחים ליצר הרע ונעשה על ידי זה בחינת טוב מאוד. ויש שאין מנצחים אותו ח"ו והיין מאדים פניהם בעולם הזה היינו באש של החמה שורש קליפת עשו. ועל זה אמר אל תרא יין כי יתאדם שמאדים פניהן של רשעים בעולם הזה. וכתיב ואשם לא תכבה וגו' שיענשו תמיד משמע שנותנין להם חיות כדי להענש (וכמו"ש ר"ה י"ז.) ומשום זה נקראים ישני אדמת עפר ויקיצו משנתם ויהיו לחרפות ודראון עולם שיהיה להם בושה. וזה שאמר שמלבין פניהם לעולם הבא על ידי יצר הרע שהוא יין שנצחם. וע"ד מה שנאמר אך תראי אויבתי וגו' תכסך בושה. ועל זה אמר והימים ימי בכורי ענבים לתקן הרע שבענבים שהוא היצר הרע שהעסק בחודש זה להכניס דברי תורה בלב לתקן החושך שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא ולתקן מדת מלכות אילנא דמותא עד יו"ד וקוצו דיו"ד שכולל כל עשר ימים עשר מדות שיהיה טל תורה מחייהו ויהיה נעשה מהכל טוב מאוד:
3