פרי צדיק, לראש השנה י״דPeri Tzadik, Rosh Hashanah 14
א׳אי' בזוה"ק (פ' אמור) ע"פ בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם זכאין אינון ישראל דמאתר רחיקא קריב לון לגבי'. היינו שהתקשרות ישראל בהשי"ת הוא ממקום גבוה מאד נעלה מה שהוא למעלה מהשגת ותפיסת אדם. וזהו שמרמז בעבר הנהר כי נהר הוא היוצא מעדן והוא בחי' בינה כידוע ועבר הנהר הוא בחי' עדן שהוא המקור מה שהוא למעלה מתפיסת האדם. ועד שם מגיע התקשרות ישראל מה שהשרישו בנו האבות הק' וע"י הכח הזה יוכל כל נפש ישראל להתקרב להקדושה גם אם נתרחק ח"ו ע"י מעשיו שעברו עליו איך שיהי'. והוא כמו"ש זכור ברית אברהם ועקידת יצחק והשב שבות אהלי יעקב ברית אברהם הוא קדושת אברהם אע"ה שהשריש בנו שנהי' נקראים בני ברית ומבטן לשמך המה נימולים. ורק ישראל נקראים בני ברית משא"כ האומות. וע"י קדושת הברית שקיבל אאע"ה בא לבחי' אמונה כמו שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך. וכח הזה נשרש בזרע ישראל להיותם בני מאמינים וכמו שאמרו ז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת כמו שנא' וצדיק באמונתו יחי'. והיינו שע"י האמונה שנשרש בנפשות ישראל יוכל להחיות נפשו מני שחת גם אם נתרחק מהקדושה. ועקידת יצחק הוא בחי' מסירת הנפש שלו ע"י העקידה השריש בנו ג"כ שיהי' כל נפש מישראל מוכן למסור נפשו על קדושת השם אפי' הקלים והגרועים שבישראל אם יכופו אותו להמיר דתו ח"ו אז נתעורר בו שורש פנימיות הקדושה למסירת נפש כדאי' בסה"ק. והשב שבות אהלי יעקב הוא בחי' כח התורה שהשריש בנו יעקב אע"ה שנקרא יושב אהלים. והעיקר הוא כח של תושבע"פ כמו שנא' והנהר הרביעי הוא פרת ודרשו ז"ל הוא פרת דמעיקרא היינו שהוא עיקר הנהר היוצא מעדן ששרשו מהמקור כנ"ל. והיינו ע"י השרש של כח תושבע"פ נעשים דבקים בהמקור כי נהר פרת הוא הגבול המפסיק בין א"י לבבל וא"י הוא בחי' תושב"כ כנגד בבל שהוא כח תושבע"פ כמו שא' (סוכה כ'.) עלה עזרא מבבל ויסדה וכו' ור"ח ובניו ויסדוה ואז"ל (שם מ"ד.) דילכון אמרי דלהון הוא. ובחי' התקשרות שלנו בהמקור למעלה מתפיסת האדם שנשרש בנו מהאבות הק' נתעורר בכל נפש ישראל בר"ה ע"י השופר תתאה המעורר לשופר עלאה כדאי' בזוה"ק וכד אתער האי שופר וכו' כדין אתער שופרא עלאה היינו שרש התקשרות שלנו בבחי' עבר הנהר. וכדאי' בהרמב"ם ז"ל רמז של תקיעת שופר עורו ישנים מתרדמתכם כי באמת כל נפשות ישראל מקושרים בפנימיות בשורש למעלה מהשגה רק ע"י המעשים הלא טובים נתיישן הנקודה שבלב וכאשר באה תעוררות של השופר אז מקיצים משינת האוולת ונתעורר בכל נפש ישראל בחי' התקשרות של נקודת הלב שהוא בחי' שופרא עלאה וממילא יתפרדו כל פועלי און. ועיקר כח הזה הוא מבחי' אילו דיצחק כדאי' בזוה"ק ודא שופר אילו דיצחק תקופי' דיצחק תושבחתי' דאבהן והיינו בחי' גבורות שבקדושה והוא השופר שלעתיד לבא שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכידוע מאחז"ל (שבת פ"ח:) שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו וגו' כי בכח החסד ורחמים בחי' אברהם ויצחק לא יהי' לנו זכות רק דייקא ע"י בחי' גבורה שבקדושה. ומעין השופר גדול שלעת"ל יש ג"כ התעוררת עתה בר"ה ועי"ז ובאו האובדים בארץ אשור היינו הנפשות שנטמעו בין הקליפות של מינות וכפירה ר"ל והנדחים בארץ מצרים הם המשוקעים בקליפות של התאות. וע"י התעוררות שרש התקשרות השופר גדול יחזרו כולם לשרש קדושתם כנ"ל:
1
ב׳עוד בע"א על הזוה"ק פ' אמור הנ"ל זכאין אינון ישראל דמאתר רחיקא קריב לון לגבי' כד"א בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. והיינו מבבל שהי' בעבר הנהר פרת ובבל נקרא רחוקה נגד א"י כדאי' במדרש ע"פ אלה מרחוק יבואו זה בבל כד"א מארץ רחוקה באו אלי מבבל. ולכאורה הלא בבל אינה רחוקה כ"כ מא"י כמו שאז"ל אסתומי אסתתם דרכי. רק המכוון הוא על קליפת בבל שקליפת בבל נקרא אתר רחיקא בזה לעומת זה נגד השורש והמקור של הקדושה שקליפת בבל נקרא ג"כ ראש כמו שנא' אנת הוא רישא דדהבא נגד הראש והמקור של הקדושה. וכשבא הזמן להתעורר השרש ומקור הקדושה בנשמת אברהם אע"ה אז נתעורר כנגדו בזלעו"ז קליפת בבל בדור הפלגה שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים שהוא נגד שורש ומקור הקדושה של בהמ"ק שנא' ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב זה השיתין ועיר נגד קדושת ירושלים. וע"ז אמר בזוה"ק הנ"ל אי ישראל ויהושע הוי ידעי דא אמאי כתיב כה אמר ה' אלא ודאי סתימא דמלה טיבו סגי עביד קוב"ה בישראל דאתרעי בהו וכו'. דהיינו כמו בראשית שרש הקדושה של אאע"ה שהי' נטבע מקודם בתכלית הריחוק בזלעו"ז ועם כל זה נתעורר שרש ומקור הקדושה מצד התעוררות דלעילא ברחמי שמים כמו שנא' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם שהי' נטבע שם מימות עולם ואקח את אביכם רק מאתדל"ע. כמו כן מאז ועד עתה נתעורר בכל ר"ה בכלל קדושת ישראל מקור שרש הקדושה מלעילא לקרב כל פרטי נפשות מתכלית הריחוק שנטבעו ח"ו בזלעו"ז ע"י סגולת מצות תקיעת שופר כמו שנא' יתקע בשופר גדול ובאו האובדים. והיינו בחי' הדביקות במזלא שהוא למעלה מדעת ותפיסת האדם כענין אמרם ז"ל (מגילה ד'.) אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו. ועל רמז זה יתכן מאמר חז"ל בני חיי ומזוני במזלא תליא מלתא לכן בר"ה שנתעורר בחי' מזלא עלאה כנ"ל הוא זמן השפע לבני כמו שאז"ל בר"ה נפקדו שרה רחל וחנה. חיי כדברנו לעיל שאז זמן השפעת החיים. ומזוני ג"כ נקצבין בר"ה כמו שנא' כי חק לישראל הוא כד"א הטריפני לחם חקי כנ"ל:
2