פרי צדיק, לראש השנה י״גPeri Tzadik, Rosh Hashanah 13
א׳בזוה"ק (ח"ג צ"ח ב') ר' יצחק פתח תקעו בחודש שופר וגו' זכאין אינון ישראל דקב"ה קריב לון לגבי' וכו' ומאתר רחיקא קריב לון לגבי' הה"ד ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר וגו' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם לאחזאה דהא מאתר רחיקא אתרעי בהו וכו' וכתיב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וכו' הני קראי אית לאסתכלא בהו וכו' אלא ודאי סתימא דמלה טיבו סגי עביד קוב"ה בישראל דאתרעי בהו באבהתא וכו' ואפיק לון מגו נהרא עלאה וכו' הה"ד כה אמר ה' בעבר הנהר וכו' הנהר האי נהר דאשתמודע ואתידע מעולם מאי קא בעי הכא וכו' אלא ההוא נהר עולם איקרי וכו'. והוא ע"פ שא' (סנהד' ל"ח.) ע"פ חכמת בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה חכמת בנתה ביתה זו מדתו של הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה. והם המדות שהאציל הקב"ה לבריאת העולם נקרא חכמה אבא ובינה נקרא בשם אמא שבהקב"ה במהותו ועצמותו אין שום תפיסה ושום שם רק בהמדות שהאציל השי"ת לבריאת העולם מתארים חכמה ובינה בשם או"א והם המולידים שאר המדות ובינה עלמא דאתי ה' בינה. ומפורש (מנחות כ"ט:) העוה"ז נברא באות ה' והעוה"ב באות י'. וזהו מאתר רחיקא אתרעי בהו היינו בחי' בינה. ואקח את אביכם את אברהם דאברהם נקרא אב הראשון של ישראל שכל האומות נקראו בני נח אבל ישראל אין להם שייכות רק לאברהם שהוא האב הראשון שנולד בקדושת ישראל וכמ"ש (בר"ר פ' י"ב) בהברא"ם באברה"ם והי' ג"כ מאתר רחיקא מבינה. חצבה עמודי' שבעה אלו ז' ימי בראשית שהם כנגד ז' רועים שהם מרכבה לז' מדות כמ"ש בזוה"ק. והנה שייכות פתיחה זו לדברי יהושע וכן בזוה"ק למה פתח בזה לענין תקיעת שופר. הענין הוא דיהושע רצה אז שיקבלו התורה מרצון שבשעת מתן תורה אי' (שבת פ"ח.) מכאן מודעה רבא לאורייתא ורצה יהושע להכניסם בברית שיקבלו ברצון שמה שקבלו בימי משה הי' ג"כ באונס כדי שיכניסן לא"י (וכמו שפי' רש"י שם) אך אצל יהושע הי' ג"כ מצד חיבת הארץ שהכניסן לא"י ולכן אמרו הדור קבלוהו בימי אחשורוש שאז קבלוהו מאהבה שלא נתחדש להם שום חדשות רק מה שנתבטל הגזירה אבל נשארו עוד בגלות כמו שא' (מגילה י'.) אכתי עבדי אחשורוש אנן לכן אז הי' הקבלה מאהבה. ומשום זה זכר יהושע שתחלת הבחירה הי' באברהם מעולם שהי' אב הראשון לישראל. ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו שהשי"ת לקח הכל מעולם וברא כל נפשות אבות בריאה חדשה. וגם בעשו נזכר לשון מתנה שהי' נקרא ג"כ ישראל מומר (כמו"ש קידושין י"ח.) והי' בו נצו"ק מבחי' תושבע"פ כמו"ש האריז"ל על הפ' כי ציד בפיו שמרמז על נשמת ר"מ שיצא מנירון קיסר כמו שא' (גיטין נ"ו.) רק הוא הי' יכול עוד לעקור שם ישראל ממנו. והזכיר להם יהושע מאתר רחיקא שהוא בינה משם הביא האבות שהם שורש תושב"כ. אברהם בו התחיל ב' אלפים תורה וקיים כל התורה כולה ויצחק ג"כ ע"פ שא' בזוה"ק (ח"ג פ' ב') אוריי' מסט' דגבורה קא אתיא ויעקב שהוא בחי' אמת וא' (ברכות ה':) אמת זו תורה וכתיב תתן אמת ליעקב. וחכמה ובינה המכונים או"א שהם הולידו האבות שהיו שורש תושב"כ וכן בריאת העולם הי' ע"י חו"ב וכאמור:
1
ב׳וענין תקיעת שופר אי' בתוס' (ר"ה ט"ז:) בשם הירוש' על הפ' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע [השטן] קל שיפורא זמנא חדא בהיל ולא בהיל וכד שמע פעם תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימני' למתבלע ומתערבב וכו'. וצריך להבין וכי לא ידע שמצות היום בשופר ומקיימין בכל שנה מצוה זו כמו כל המצות. וכן מה שחוזרין ותוקעין כשהן עומדין ג"כ תיקון חכמים הוא ולמה הוא מתערבב במצוה זו דוקא. אך בזוה"ק נקרא מדת בינה שופר גדול והוא בחי' בינה לבא שיכנס למעמקי הלב. ושופר הוא התעוררות הפחד והיראה מהשי"ת כמו שנא' אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ושופר גדול הוא כשנקבע בלב לעולם שלא ישכח עוד שזה הוא פי' גדול בלא שיעור ולעולם. וכתיב יתקע בשופר גדול ולא כתיב מי התוקע כמו דכתיב וה' אלהים בשופר יתקע. אך כל מכוון התקיעת שופר הוא לעורר השופר גדול שהוא התעוררות במעמקי הלב כמו שיהי' לעתיד שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו' שמזה יתעוררו אף האובדים והנדחים. ובעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא שיכנוס מלעילא ההתעוררות במעמקי הלב. וכד שמע זמנא חדא בהיל ולא בהיל היינו אף שהוא ג"כ התעוררות אך מ"מ יכול להתבטל אח"כ לכן לא בהיל כ"כ. אך ע"י זמנא תנינא היינו ע"י התקיעות שהם מד"ס ובחי' תושבע"פ שהוא הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס אמר זהו ודאי שיפורא דיתקע בשופר גדול היינו שעי"ז יתעורר השופר גדול להיות נקבע במעמקי הלב שהוא בינה לבא ועי"ז מטא זמני' למתבלע ומתערבב וע"י טרדתו לית לי' פנאי למעבד קטוגריא. והענין דעיקר הגליות בין האומות הוא כדי להוציא בלעם מפיהם מה שנמצא בהם ג"כ מבחי' תושבע"פ וע"י תושבע"פ יהי' קיבוץ גליות וכמו שא' (ב"ב ח'.) אי תנו כולהו עתה אקבצם. ושורש תושבע"פ הוא המשנה וכמו שנדרש (בר"ר פ' ס"ו) מטל השמים זה מקרא ומשמני הארץ זו משנה. ואפשר שזה נרמז במה שאמר יצחק לעשו הנה משמני הארץ יהי' מושביך והוא מרמז כמו שנז' לעיל בשם האריז"ל על הפ' כי ציד בפיו שהוא על נשמת ר"מ. ור"מ הי' ג"כ שורש תושבע"פ דסתם משנה ר"מ (סנהד' פ"ו.) ושורש תושבע"פ הוא המשנה כאמור. ורע"ק שהי' שורש תושבע"פ כמו"ש האריז"ל לכן אמרו וכולהו אליבא דרע"ח ור"מ סתם מתני' ר"מ ונקרא ר' מאיר שהי' מאיר עיני חכמים בהלכה (עירובין י"ג:) רק שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו כמוש"ש:
2
ג׳וזה ענין מה שא' (תוס' ר"ה ל"ג:) בשם הערוך דמאה קולות של תקיעת שופר הם כנגד מאה פעיות דפעי' אימי' דסיסרא. ומהס"ת נמצא באיזה מדרש שידעו בקבלה דפעיא מאה קולות כיון שהובא בערוך. וצריך להבין מה ענין המאה קולות דתק"ש ליבבות דאם סיסרא ובגמ' שלמדו לפי יבבא מדכתיב ותיבב אם סיסרא יתכן אבל לכוין מאה קולות כנגד מאה פעיות מה טעם יש בזה. אך הוא ע"פ שאמרנו בענין מלחמת סיסרא שהוצרכו למלחמה מן השמים כמו שנא' מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם. ואמרנו ע"פ מה דאי' בס' ע"מ להרמ"ע מפאנו שרע"ק יצא מסיסרא שבא על יעל אשת חבר הקני ורע"ק הי' שורש תושבע"פ כנ"ל והוא הי' בגלות מוקף בקליפה אצל סיסרא והוציאה ממנו יעל אשת חבר הקני שהקינים הי' ג"כ חלקם בחי' תושבע"פ שהוא ענין דושנה של יריחו שנתנה להם כידוע וע"ז הוצרכה המלחמה שיהי' מן השמים נלחמו הכוכבים כדי שיוכלו להוציא נשמת רע"ק שהוא שורש תושבע"פ שהי' בגלות אצל סיסרא (כמו שנת' במ"א). וכתיב אצל יעל מנשים באוהל תבורך ודרשו (נזיר כ"ג:) מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה שמהם יצאו האבות שהיו שורש תושב"כ כנ"ל והיא הביאה נשמת רע"ק ובזה כלה החיים שלהם שזה הי' עיקר החיים שלהם כמו שנא' ואתה מחי' את כולם. ולכן פעיא מאה קולות וכנגד זה אנו תוקעין מאה קולות לזכות עי"ז לבחי' תושבע"פ. ומספר מאה מורה על תכלית השלימות דמצינו שיש מ"ט פנים לתורה (כמו"ש מ"ר ר"פ חקת) והיינו מזוקק שבעתים ז' פעמים ז'. ויש שבעים פנים לתורה (כמ"ש בזוה"ק בכ"ד) היינו שכל מדה כלולה אף מהג' ראשונות הוא שבעים. ומאה היינו בתכלית השלימות כשכל העשר מדות כלולה כל אחד מעשר הוא מאה. ובקליפה זלעו"ז כשהי' אצלו הניצוץ מבחי' תושבע"פ כנ"ל הי' לו בקליפה ג"כ מאה כוחות לכן פעיא אמי' מאה קולות. וזה שא' בירוש' כד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול היינו שעי"ז יתעורר השופר גדול כמו שא' אי תנו כולהו עתה אקבצם. ויתעורר שופר גדול שהוא בינה שיושאר חקוק בלב לעלמי עד ויתוקן כל הרב כעס ומטא זמני' למתבלע ויהי' התיקון האמיתי כמו שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. וזהו פי' הפסוק אשרי העם יודעי תרועה וכמו שא' (ויק"ר פ' כ"ט.) וכי אין אומות יודעין להריע כמה קרנות יש להם וכו'. אך יודעי תרועה שיעוררו בעובדא דלתתא השופר גדול שזה יביא התיקון האמיתי ויבולע המות לנצח ויתוקן כל הקלקול ופגם הנחש ויהי' כמו קודם הפגם שנא' והאלהים עשה את האדם ישר. וזה ה' באור פניך יהלכון וכמו שא' (זח"ג רל"א ב') באור פניו דקב"ה ודא אור קדמאה דגניז קוב"ה לצדיקייא שהוא אור תושבע"פ וכמו שא' (תנחו' נח) ע"פ העם ההולכים בחשך ראו אור גדול אור גדול שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תושבע"פ וכו' וזהו ענין הפתיחה זו לתקיעת שופר:
3