פרי צדיק, לראש השנה י״חPeri Tzadik, Rosh Hashanah 18
א׳יום תרועה יהי' לכם יש להבין הלשון לכם ובסוכה (ט'.) דרשו מתעשה לך למעוטי גזולה. וביו"ט דכתיב מקרא קודש יהי' לכם יתכן לשון לכם שבא לומר שישראל יכולין להכניס קדושה במועדות אבל יום תרועה יהיה לכם הלא פשיטא דישראל יתקעו ומה לשון לכם. אך הענין ע"פ מה שמצינו (פסחים כ"ב:) שנדרש לכם שלכם יהא וכן הענין כאן דאי' (ר"ה ל"ד.) אתקין ר' אבוהו בקסרין תשר"ת. וכבר שאלו הראשונים ז"ל איך יתכן להיות ספק בדבר שהוא רגיל בכל שנה ושנה וכתב ר"ה גאון ז"ל כי קבלה הי' בידם דבין גנוחי בין ילולי כולהו תרועות מקריין ונפיק אינש ידי חובתו בהון. והיו מקומות בישראל חלוקין במנהגיהון איכא דעביד הכי ואיכא דעביד הכי ובא ר' אבוהו להשוות המנהגים וכו'. ועדיין יש להבין למה בדורות הקודמים לא באו להשוות לצאת י"ח כל הדיעות. אך מנהג ישראל תורה הוא כמו שא' (פסחים ס"ו.) אם אין נביאים הם בני נביאים הם. ובאמת אי' בזוה"ק דתקיעה א' כנגד אברהם ותרועה כנגד יצחק ותקיעה הב' כנגד יעקב. וכן בסדר תש"ת מרמז תקיעה א' כנגד אברהם שברים כנגד יצחק תקיעה ב' כנגד יעקב. אך בסדר תשר"ת הוא תקיעה מסט' דאברהם שברים מסט' דיצחק תרועה מסט' דיעקב (כמ"ש זח"ג רל"ב א') וכ"כ בת"ז (תי' נ"ה) הרי לך תרועה איהו ביעקב. ולפי סדר זה מורה התקיעה האחרונה לאורו של משיח שהוא אור תגו של יוד שמופיע במדת חכמה שהוא אור בחי' כ"ע ממש (כמו שנת' במא' הקודם) וזה שא' אשרי העם יודעי תרועה ובזוה"ק (שם רל"א ב') אינון יודעי תרועה רזא דתרועה כמד"כ תרועם בשבט ברזל. והיינו דאף דתרועה מורה לפחד יצחק אך ישראל בכוחם לעשות מהתרועה שיהי' רחמים פשוטים מסטרא דיעקב וזה הוא בסדר תשר"ת ואז התקיעה אחרונה מרמז לאור של משיח כאמור. ובכל מקום ומקום ידעו והכירו שרש נפשם שיש שידעו שאצלם מורה תרועה ליצחק אע"ה ותקעו תר"ת ויש שהכירו שאצלם מורה שברים ליצחק אע"ה ותקעו תש"ת. ואתקין ר' אבוהו תשר"ת שהתרועה יהי' מרמז ליעקב כמו שנא' ותרועת מלך בו. וזה שנא' יום תרועה יהיה לכם שלכם יהא שאתם בכוחכם לעשות מהתרועה שהוא כנגד יצחק אע"ה פחד יצחק שמורה על דין שיהי' שברים או שיהי' התרועה ביעקב שיהי' רחמים פשוטים והתקיעה הב' יורה על אור משיח כאמור:
1
ב׳והנה בתורה נשתנה הסדר שבפ' אמור כתיב בחודש השביעי באחד לחודש יהי' לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש כתיב לכם אחד על זכרון תרועה ועל מקרא קודש. ובפ' פנחס כתיב ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהי' לכם וגו' יום תרועה יהי' לכם כתיב ב' פעמים לכם. גם בפ' אמור כתיב זכרון תרועה ואח"כ מקרא קודש וכאן בפ' פנחס הקדים מקרא קודש ואח"כ יום תרועה גם הלשון ובחודש השביעי באחד לחודש דהול"ל באחד לחודש השביעי ובחודש למה לי גם כל תיבות באחד לחודש מיותר כיון דכתיב ובחודש השביעי ידעינן שמוסב על ר"ח כמו לא חדש ולא שבת וכן מדי חדש בחדשו וכן וביום החודש יפתח. ואמרנו דמה"ט דרשו במ"ר (אמור) על האבות באחד זה אברהם וכו' וכן כאן בפ' פנחס צריך לדרוש על ג' האבות באחד זה אברהם. אך כאן יהי' נדרש מקרא קודש על יצחק שהוא הי' הראשון שנימול לשמונה ונולד בקדושת ישראל וכתיב קודש ישראל לה'. יום תרועה זה יעקב וכמו"ש בזוה"ק ותיקונים תרועה מסט' דיעקב ותרועת מלך בו. והוא דלפי מ"ש במ"ר מיירי פסוק זה דפ' פנחס במקדש שמקריבין קרבנות דדרש יום תרועה ועשיתם ששם היו תוקעין אף בשבת ושם היו זוכין לאור משיח (כמו שנת' במא' הקודמים) ושם מרמז התרועה כנגד יעקב והתקיעה אחרונה כנגד אור של משיח כנ"ל. משא"כ בפ' אמור שמרמז תיבת באחד זה אברהם זכרון תרועה זה יצחק מקרא קודש זה יעקב וכמו"ש במד"ר (שם) והיינו כסדר תר"ת דשם נא' זכרון תרועה ומדבר בגבולין דכשחל בשבת אין תוקעין וכמ"ש במ"ר (ונת' לעיל) ומש"ה לא כתיב רק יהי' לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש שע"י הזכרון תרועה יוכל להיות לכם שיוכלו לזכות למקרא קודש שהוא כנגד יעקב אבינו כמ"ש במ"ר. משא"כ בפ' פנחס כתיב יום תרועה יהי' לכם שלכם יהא לעשות התרועה שיהי' רחמים פשוטים שיהי' מסט' דיעקב שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה עד השורש בחי' הדעת שהוא פנימיות מכ"ע. וממילא זוכין ע"י התקיעה אחרונה לאור של משיח שהוא אור כ"ע בעצמו שא"א לזכות בעוה"ז וכמו שא' בפסיקתא (הנז' לעיל) אור שכנס"י מצפה לו באורך נראה אור:
2