פרי צדיק, שבת הגדול י׳Peri Tzadik, Shabbat HaGadol 10
א׳הטעם שקורין לשבת זה שבת הגדול כ' התוס' (שבת פז:) מפני שאז חל עשור לחודש בשבת ונעשה בו נס גדול וכבר הקשו ע"ז דהיה לקרות לעשור בחודש יום הגדול, הענין שכבר אמרנו בטעם שנאמר בר"ח פרשת הפסח אף שמקחו מבעשור רק שאז זכו ישראל לקדושה חדשה שהוא לזכות לאכול אכילה בקדושה שלא יוכל ב"נ לזכות, וזש"נ החודש הזה לכם ר"ח ונצטוו משה ואהרן לקדשו ועי"ז יכניסו קדושה זו בכל ישראל כמ"ש (ר"ה כד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש לקודש ובכל קדושה יש עשר מדריגות ולזה נצרך עשרה ימים להתברר בכל עשר מדות ואחר כך יוכלו לזכות ליקח הפסח, אך עדיין לא היו יכולים להתברר בעשר המדות כיון שהיה קודם מכות בכורות ואיתא בזוהר הקדוש שעשר מכות הי' כנגד ע"ס מתתא לעילא והיינו שכל המכות הי' נגוף ורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל כדאי' (בזוהר הקדוש שם ל"ו ע"א) היינו שבכל מ * יצאו ישראל מקלי' א' ונתבררו בקדושה במדה שהוא כנגדה (ונת' כ"פ) וכיון שהי' קודם מכה עשירית היו ישראל מוקפין עוד בקליפה עשירית ולא היו יכולים עוד לזכות לקדש הפסח רק מפני שחל אז עשור לחודש בשבת ע"י קדושת השבת זכו להתברר במדה עשירית כ"ע ויוכלו להשיג קדושת הפסח ואף שעדיין לא נצטוו על השבת מ"מ קדושת שבת קביעא וקיימא מצד השי"ת כדאי' (בפסחים קיז:) שהשי"ת קרא לשבת קודש כמש"נ ויקדש אותו, וכל עיקר הכח שישראל מקדשין למועדות הוא ע"י קדושת השבת שזוכין ישראל ושוב עי"ז יכולין לעשות מקרא קודש ופסח הי' הראשון שקדשו ישראל וז"ש תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים, ובתיקונים (תי' לו) יהי אור דא פסח אור לארבעה עשר כו' והיינו שאז התחיל האור שזכו ישראל לקדושה, ומה שהי' כח בישראל לקרוא לפסח קודש ביציאת מצרים שהי' מקחו מבעשור היה גם כן על ידי קדושת השבת שחל אז בשבת כאמור, ומש"ה קראו שבת הגדול דקדושת שבת גרם שיוכלו ישראל לקרא קודש ואף שאו"ה גם כן מקדישין נו"נ כישראל הוא גם כן רק מצד קדושת ישראל, אבל לעכו"ם אין שום שייכות לקדושה שעיקר הקדושה על ידי שישראל קדושים, ולזה זכו אז ע"י קדושת שבת וכאמור:
1