פרי צדיק, שבת הגדול ג׳Peri Tzadik, Shabbat HaGadol 3
א׳שבת הגדול נקרא כן דכל המועדים נקראים בתורה שבתון מקרא קודש שבתון שבת קטן נ' הקיטון כמו אישון בת עין שנקרא ע"ש האיש הקטן שנראה בעין ומ"ש בגמרא (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כ' בעצב ובמזונות כ' בעצבון אף דלפי האמור עצבון בנ' הקיטון עצב קטן כבר אמרנו שזה המכיון כפלים כיולדה שביולדה העצב אינו מצד האשה רק שהשי"ת מעציבה ובמזונות יש כפלים עצב מצד השי"ת מהקללה דאל"כ הי' אוכל מפרי העץ בלי שום מלאכה ויגיעה. כמו לעתיד שתוציא א"י גלוסקאות כמ"ש (שבת ל:) ואחר הקלקול כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול (ברכות נח ) זה מצד השי"ת ועצב מצד האדם שמטריד עצמו במלאכה ביגיעת נפש ואלו הי' בועת בה' הי' די לו בהשתדלות מעוטה עדמ"ש (זח"ב סי"ב ע"ב) אמי שטו שטותא הוי נסבו לגרמייהו כו' מאי אטרח לון כולי האי כו' בגונא דא אינון דלא מהימני בי' בקוב"ה כו' בעאן לאטרחא גרמייהו בתר מזונא יממא ולילי כו' וזהו עצבון קטן מצד האדם שבידו להנצל ממנו וזה כפלים מצד השי"ת ומצד האדם (ונת' תשא מא' ו') וכן שבת נקרא גם כן שבת שבתון שבת הוא קדושה קבועא וקיימא מצד השי"ת ושבתון שבת קטן מצד האדם גם כן שנקרא תחלה למקראי קדש כמ"ש זכור לקדשו שמור לקדשו ויו"ט נקרא רק שבתון שבת קטן מצד ישראל דמעברי לטרחא וקבעי לשני כמ"ש (פסחים קיז:) ובפסח לא כ' שבתון רק מקרא קודש וכן בשבועות והטעם דפסח נקרא שבת כמש"נ וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' והיינו דקדושת הפסח הי' בלא הכנה מצד ישראל רק מצד השי"ת בחסדו ולכן נקרא שבת וכן שבועות זמן מתן תורה והתחלת הקדושה מצד השי"ת וזה היה בשנת יציאת מצרים. אבל אחר כך שאין יציאת מצרים ואין מתן תורה לא שייך לקרות לא שבת כיון דהקדושה הי' רק לפי שעה. ולא שבתון כיון שהקדושה אינה מצד האדם מה שאין כן ר"ה וסוכות נקראים בפ' אמור שבתון מצד האדם שבת קטן כאמור ויום הכפורים שבת שבתון שבת קדושה מגיד השי"ת יום שנתנו בו לוחות אחרונות ושבתון מקרא קודש מצד ישראל וכן אחר כך אף שאין בו קדושה מצד השי"ת ממתן לוחות מכל מקום נקרא גם כן שבת שהוא יום סליחה ומחילה לדורות והוא שבת הגדול ב* עלמא דתורה עלמא דאתי ושבתון מצד ישראל ובפסח לא נזכר שבת בפ' המועדים רק בספירת העומר שהספירה מצד הקדושה דקביעא וקיימא מצד השי"ת וזהו שבת ועע"ז נצטוינו לספור ז"פ ז' זכות להקדושה אחר שיהי' מזוקק שבעתיים להתברר בכל המדות ושבת כולל כל קדושת המועדים שאחריו בז' ימי המעשה כמ"ש ברכתו מכל הימים קדשתו מכל הזמנים שהוא מקור הברכה (כמ"ש זח"ב פ"ח א') לכן שבת שקודם הפסח שהוא ר"ה לרגלים כולל קדושת החג שאחריו בימי המעשה שהוא שבתון שבת קטן והוא שבת הקודם לו נקרא שבת הגדול כאמור:
1