פרי צדיק, שבת הגדול ז׳Peri Tzadik, Shabbat HaGadol 7
א׳יום ה' הגדול והנורא. נורא מדתו של יעקב אבינו ע"ה שכן אומרים הא' הגדול הגבור והנורא נגד מדת חג"ת שהאבות מרכבה להם והנורא כנגד מדת יעקב, ובזוהר הקדוש (ח"ג נה ב) ויפגעו בו ויפגע במלאכי א' מיבעיא לי' מאי בו אינהו אתו לאתכללא בי' כל רחמי ודינא, ובתוספתא איתא אברהם ויצחק הוו והכל א' שהם מרכבה למדת גדולה גבורה, חסד ודינא, והיינו שבצאת יעקב אבינו ע"ה לחרן איתא במדרש (בראשית רבה פ' ע"ה) שראה יצחק שעתידין בניו להגלות אמר לו בא ואברכך ברכה של גליות, וכל השבטים נולדו בחרן לבד מבנימין הטעם איתא בזוהר הקדוש (ויצא). וכן מ"ת היה בחו"ל. והתפשטות תורה שבעל פה הי' בבבל (כמ"ש סוכה ל.) וכן עיקר הישועה לעתיד יהי' לאחב"י הנפוצים בארבע כנפות ארץ. וכשנכנס יעקב אבינו ע"ה לארץ ישראל הוא הרמז להישועה שתהיה לבני ישראל באחרית הימים לימות המשיח. ואז נכללו האבות ביעקב ויפגעו בו לאתכללא בי', וזה שמזכירין בתפלות המנחה שהיא כנגד סעודה שלישית והוא כנגד קדושת יעקב מזכירין כל האבות אברהם יגל יצחק ירנן כו'. והיינו שבשמירת שבת א' מיד נגאלין (כמ"ש במ"ר בשלח סו"פ כ"ה. ושוח"ט ת' צה. ותי' כ"א. וזה"ח יתרו) או בשמירת ב' שבתות כמ"ש (שבת קיח:) ואמרנו שהכל א', שיכולים לזכות בשבת א' לשבת תתאה ושבת עלאה והיינו בסעודה ג' שכנגד יעקב, ונכללו בו כלם, ב' תרין דרועין, ת' תפארת והש' ג"ר כמ"ש בתיקו' (תי י"ט) ואז אסתלק יעקב גו עלמא דאתי (כמ"ש זח"א ר"ז א) וזוכין לשבת עלאה ומיד נגאלין וזה בתפלה זו שכבר עבר השבת בשמירה, וזה כנגד יום הגדול והנורא שהוא מדת יעקב אבינו ע"ה בימי המשיח שיכנסו לארץ ישראל ויפגעו בו מלאכי א' אברהם ויצחק לאתכללא בי', ומזכירין כל האבות ומי שזוכה נגאל מיד, שאף שהעולם נידון אחר רובו וצריך ב' שבתות שיזכו לשבת עלאה, אבל מי שזוכה בשבת א' לשבת עלאה היא בפרטות נגאל מיד (כמו שנת' במ"א בכ"מ):
1