פרי צדיק, לחג השבועות ו׳Peri Tzadik, Shavuot 6
א׳איתא בגמרא (שבת פ"ח.) דרש ההוא גלילאי עלי' דרב חסדא בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאה. אוריין תליתאי פירש"י תורה ונביאים וכתובים וכ"ה בפסיקתא ובזוה"ק (יתרו ע"ח ב'). וצריך להבין הא בירחא תליתאי לא ניתן רק עשרת הדברות. ואם הכונה על שהיה נכלל בהם כל הד"ת הלא היה נכלל בהם גם מדרש הלכות ואגדות (כמו"ש ברכות ה. דקאי על לוחות ראשונות) וטפי הול"ל מקרא ומשנה וגמרא ע"ד מה שא' (קידושין ל.) ושלשתם שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא. אך באמת מצינו במד' (שיר השירים פ' ישקני) בשעה ששמעו ישראל אנכי ה' אלהיך נתקע ת"ת בלבם והיו למדין ולא היו משכחין כו'. בשעה ששמעו לא יהיה לך נעקר יצר הרע מלבם כו' ומנין ידעו כל הד"ת הא לא ניתן להם רק עשרת הדברות. ובפירש"י (סו"פ משפטים) בשם רס"ג שבעשרת הדברות כלול תרי"ג מצות וז' דרבנן שכנגד זה יש בהם כת"ר אותיות. הוא רק ברמז ומנין נודע לכל ישראל. אך הוא ע"פ מה שאמר בתיקונים (הקדמה ד"ה פקודא רביעאה ט' ב') וביומא תליתאה נחיתת לעמודא דאמציעותא על ידי משה כו' בתרין לוחי אבנין נצח והוד הה"ד כתובים משני עבריהם ואינון תרי נביאי קשוט ומסטרא דעמודא דאמציעותא אתקריאו נביאי האמת ושכינתא תורת אמת כו' ואתקריאת מראה דנבואה ורוח הקודש מסט' דתרווייהו כו'. ומה שאמר בתרי לוחי אבנין אף שהלוחות לא נתנו ביומא תליתאה רק אחר מ' יום. אך הוא עפמ"ש (רע"מ עקב רע"ג א') למבצע על ב' ככרות בשבת דאינון רמיזין בתרי לוחי אורייתא דאתייהיבו בשבת כו'. ואף דהלוחות לא נתנו בשבת לא ראשונות ולא אחרונות. דהא דכו"ע בשבת נתנה תורה ולא יוכל להיות לא יום מ' גם לא יום ק"כ בשבת. רק הוא עפ"י מה שאמרנו שבשעת מתן תורה שבדיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם ובדיבור לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם כנ"ל אז נחקקו הד"ת על לב ישראל וכמו שיהיה לעתיד דכתיב (ירמיה ל"א ל"ג) ועל לבם אכתבנה והיינו על לוח לבם כעין מה שנאמר (משלי ג') כתבם על לוח לבך. ובהיפך (ירמי' י"ז) חרושה על לוח לבם. ואז בשעת מתן תורה היו הב' לוחות בלב כל אחד מישראל. לב חכם לימינו הי' כולל כל הד"ת שהם אנכי המצות עשה ולא יהיה שנעקר הרע מהלב ואחר כך לא תשא היינו שהיצר הרע יכול להטעות האדם לשום חושך לאור ולומר על רע טוב. וכמו"ש (ברכות ס"א.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב (כמו שנת' במ"א). ואחר כך דיבור שבת וכיבוד וזה הכל בלוח הראשון שהוא לב חכם לימינו. וה' דברות אחרונות שהם להוריק הרע מלב כסיל לשמאלו הם על לוח השני כנגד לב כסיל לשמאלו ובזה נכלל כל הל"ת. ובכלל נכללו בב' דברות ששמעו מפי הגבורה שדיבור אנכי כולל כל מ"ע ונתקע ת"ת בלב חכם לימינו. ודיבור לא יהיה כולל כל המצות ל"ת על ידי זה נעקר יצר הרע מלב כסיל לשמאלו. וזה פי' תרין לוחין דאתייהיבו בשבת מה שנחקק בלוח לבם. וזה שא' בתיקונים הנ"ל וביומא תליתאה נחיתת כו' בתרי לוחי אבנין נצח והוד כו' ואינון תרי נביאי קשוט כו' ואתקריאת מראה דנבואה ורוח הקודש מסט' דתרווייהו. והוא דנצח והוד משה ואהרן מרכבה להם והם תרי נביאי קשוט דאהרן היה נביא (כמו"ש שמות רבה סו"פ ג'). ומשה רבינו ע"ה אף שמדרגתו הי' גדולה מכל הנביאים כמו שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. היינו שהוא היה מוסיף עליהם שנתנבא בזה הדבר אבל מ"מ היה נביא. ובאהרן כתיב הוא יהיה לך לפה וכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. והיינו תורה שבעל פה שהוא מטלא דעתיקא. ועל ידי רוח הקודש (כמו"ש רמב"ן ב"ב י"ב.) והוא רוח מקודש דלעילא (כמ"ש זוה"ק אחרי ס"א א') וזה שאמר ושכינתא תורת אמת דכתיב תורת אמת היתה בפיהו דכתיב גבי אהרן. ואמר ושכינתא היינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. וזה שאמר ואתקריאת מראה דנבואה ורוה"ק מסטרא דתרווייהו. ובשעת מתן תורה זכה כל אחד מישראל לב' מדריגות אלו למראה דנבואה ורוח הקודש. שיש שזוכה בבחינת מראה דנבואה ויש שזוכה להשיג בבחי' רוח הקודש. וכן בכל א' מישראל לפעמים זוכה למדרגה זו ולפעמים זוכה למדרגה זו. ומזה זכו כל ישראל לכל הד"ת במעמד הר סיני וידעו בב' המדרגות מראה דנבואה ורוח הקודש:
1
ב׳וזה שאמרו דרש ההוא גלילאה עלי' דרב חסדא ששמו חסדא מורה שהשי"ת רב חסד. והוא במה שנתן התורה ביום השלישי בהיות הבוקר. היינו ביום השלישי שהוא עמודא דאמצעיתא רחמים שהוא כולל ב' הקצוות חסד וגבורה. ובהיות הבוקר בוקר דאברהם חסד. דרש ע"ז בריך רחמנ"א דיהיב אוריאן תליתאי תורה נביאים וכתובים. שהדברות שנתנו שכוללים כל התורה זכו בהם ישראל בג' מדרגות אלו בבחי' תורה שהוא הד"ת ובבחי' נביאים שהוא נבואה ובבחי' כתובים שהוא רוח הקודש כנ"ל בתיקונים לעם תליתאי כהנים לוים וישראלים שהקדושה זו כלול גם כן בכל ישראל דכהן מסט' דחסד לימינא ולוים מסט' דשמאלא מסט' דגבורה וישראל היינו עמודא דאמציעותא דיעקב אבינו קדושתו אחיד להאי ולהאי לחסד וגבורה וכמ"ש בזוה"ק (תרומה קע"ה ב') וזה כלול בכל אחד מישראל. ואף דקדושת כהן באמת יתירה על קדושת ישראל ולפי האמור יהיה קדושת ישראל יתירה שהוא כלול משניהם. אך קדושת הכהנים הוא שמתוסף בהם קדושת כהן נוסף על קדושת כלל ישראל שהוא עמודא דאמציעותא שכולל ימינא ושמאלא. על ידי תליתאי פירש"י משה שלישי לבטן כו' ולפי"ז אינו דומה לשאר תליתאי שהוא כולל כל הג' כמו שפירש"י כל תליתאי. אך מצינו בפ' (מיכה ו') ואשלח לכם את משה ואהרן ומרים ובמדרש (במ"ר ר"פ במדבר) שלשה פדגוגין משה אהרן ומרים שלשה גואלין כו' ובגמרא (תענית ט.) ג' פרנסים טובים עמדו לישראל משה אהרן ומרים וג' מתנות טובות כו'. משה נגד תורה שהוריד תורה שבכתב מן השמים ובזכותו המן. שכן תורה שבכתב לכו לחמו בלחמי נהמא דאורייתא דבכתב (רע"מ עקב רע"א ב') ואהרן נגד נביאים וכמו"ש (במ"ר שמות הנ"ל) ומנין שהיה אהרן מתנבא. ומרים נגד כתובים שהוא רוה"ק. שכן באר בזכות מרים ובבאר היה בו טעם כל המשקים (כמו"ש במכילתא) והתורה שבעל פה נמשל למשקים מים יין וחלב שתו ביין מסכתי יינא דאורייתא דבעל פה. וכתיב באר חפרוה שרים ונת' במ"א כל פסוקי השירה אלו על תורה שבעל פה. וממנה יצאו דוד ושלמה כמו"ש (סוטה י"א:) שהם מרכבה למדת מלכות מלכות פה כו' ותורה שבעל פה הוא רוה"ק כמו שנת' למעלה והוא כנגד מדרגת כתובים. ומשה רבינו היה כלול משלשתן וכמו"ש בגמרא חזרו שניהם בזכות משה. וזה פי' על ידי תליתאי על ידי משה רבינו שהיה כלול משלשתן גם ממדריגת אהרן ומרים. ביום תליתאי הוא כמ"ש בזוה"ק (פ"א א') ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי והיינו עמודא דאמציעותא שכולל גם ב' הקצוות חו"ג. בירחא תליתאי עפ"י מ"ש בזוה"ק (ע"ח ב') יעקב נטיל ברזא דילי' תרין ירחין ניסן ואייר ואתכליל איהו ברזא דסיון דאיהו תאומים והיינו דנסין הוא נגד מדת החסד ונקרא חודש האביב אבי"ב אתוון כסדרן. וכן חג הפסח ויציאת מצרים שהיה בחודש הזה היה רק מצד מדת החסד אתערותא דלעילא אף שלא היו כדאים. ומזלו טלה נגד ישראל שהיו אז בבחי' צאני צאן מרעיתי. ואייר כנגד מדת הגבורה ומזלו שור וכמו שנאמר ופני שור מהשמאל. ובקדושה שור זה יוסף (כמו"ש ב"ק י"ז.) שהיה מדתו כמו שאמר את האלהים אני ירא מדת היראה שהוא גבורה שבקדושה. ולעומת זה בקליפה הוא עשו שהוא פסולת ממדת הגבורה שבקדושה מיצחק וקליפתו גם כן שור. וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב ס"ד ב') וכמו"ש (ברכות ס"א.) חזינן דנשכא ומזקא ובעטא והוא קליפת הקנאה של עשו. ויעקב אבינו ע"ה אתכליל ברזא דסיון דאיהו תאומים שכלול מחסד שהוא ניסן ומגבורה שהוא אייר. וזהו בירחא תליתאה שכולל כל השלושה. וכן מסיק בזוה"ק בחודש תליתאי לעם תליתאי בדרגין תליתאין ונראה שהכונה על יום השלישי שהוא עמודא דאמציעותא שכולל כל הג' דרגין תורה תליתאי תורה ונביאים וכתובים וכולא חד והיינו שכל השלשה כלולים הכל באחד. וכמו שאמרנו:
2