פרי צדיק, שמיני י״אPeri Tzadik, Shmini 11
א׳בתו"כ (לב) ויקחו בני אהרן אף הם בשמחתם כיון שראו אש חדשה עמדו בשמחתכם כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה ויקחו אין קיחה אלא שמחה, הא דדרש לשון שמחה נראה שהוא עפמ"ש אין ויהי אלא שמחה ואמר אם שמחה אין שמחה כיו"ב ולהיפוך להיפוך ואמרנו (מא' ב') ששניהם אמת שלהם היה שמחה שלמה וזש"נ ויהי שהיה להם הויה ולאו"ה הי' וי, וכן בכולם לצדיקים ויהי אור שמחה ולרשעים שנמנע מהם האורה וי, כן דרש לשון ויקחו, וי שלא היה שמחה שלמה שטעו וסברו שכבר נשלמו שזכו לראות אש חדשה, אור מחודש כמו לעתיד דכתיב ורוח חדשה אתן בקרבכם, וזכו ליישר הלב לישרי לב שמחה, אבל לא היה השמחה בשלימות שבו ביום מתו, ואמר מה תלמוד לומר בני אהרן שלא חלקו כבוד לאהרן, הענין עפמ"ש בתו"כ (למעלה כ"ד) נכנס משה כו' עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש. כיון ששמע אהרן כך צדק עליו את הדין ושתק כו' ולמודים צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין אברהם צדק עליו הדין שנ' ואנכי עפר ואפר, יעקב צדק עליו את הדין שנ' קטנתי מכל החסדים וגו'. ואין לו פירוש כלל דבאהרן שנענש יתכן לשון שצדק עליו את הדין. אבל באברהם ויעקב שלא מצינו עונש כלל יפלא לשון צדק עליו את הדין שאמר בתו"כ. ונראה פירושו עפמ"ש (בב"ר פ' מט) אלו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואלו שרפנו נמרוד לא הייתי אפר, נמצא במה שאמר ואנכי עפר ואפר היה בהסכם אצלו שהיה באמת ראוי להשרף באור כשדים. אף שמסר עצמו על קדושת ש"ש. וכן אם היה נהרג במלחמת המלכים, אף שקנא לשם ה' שפתחו במלחמה כמש"נ חרב פתחו רשעים (כמ"ש מ"ת לך ז') וז"ש אברהם צדק עליו אה"ד שנ' ואנכי עפר ואפר והיינו שהצדיק ע"ע דין שמים אם היה נהרג אז. ואמר שרק בחסד ה' נמלט. וכן יעקב אבינו ע"ה אף שהיה כאדם הראשון קודם הקלקול. ולא ידע מרע כלל והיה ראוי לכל הנסים הצדיק עליו אה"ד. אם היה נהרג על ידי לבן ועשו, ומה שנמלט אמר שהוא בחסד ד' קטונתי מכל החסדים וגו', וכן אהרן הכהן אף שכבר נשלם בכל השלימות, כמ"ש בת"כ (לעיל י"ז) וישא אהרן גו' באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנ"כ לו ולדורותיו עד שיחיו המתים, מתנות כהונה מורה שגופו קדוש, שאוכל מקדשי שמים, והני כהנים שלוחי דרחמנא, שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים (כמ"ש יומא סח:) וכן פדיון בכור, דכ' כי לי כל בכור וכ' ובכור בניך תפדה והיינו מהשי"ת ונותן הפדיון להכהן שהוא שלוחא דרחמנא, ונשואות כפים היינו להכניס הקדושה בכל ישראל, כמו שהיה כאן ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם, וזכו לראות אש חדשה, ומ"מ חשב עצמו לחוטא והצדיק דין שמים עליו וכמ"ש (ת"כ כ"ג) אוי לי כך עבירה בידי וביד בני שכך הגעתי. וכן בשמן המשחה אף שעשה משה מפי הגבורה נרתע אהרן ונפל לאחוריו ואמר אוי לי שמעלתי בשמן המשחה וכמ"ש בתו"כ (ל"ז). אבל הם כיון שזכו לראות אש חדשה וראו שנשלמו בקשו להוסיף אהבה על אהבה. ולא חשדו עצמן שטועים ושמא לא נשלמו. ובזה לא חלקו כבוד לאהרן לומר אבינו בודאי טוב ונשלם ומכל מקום חושד א"ע לחוטא ומועל וכדומה. וזה העיקר שידע האדם שאין לו כלום אצל בוראו. ואף כשסובר שנשלם בשלימות יחשוד א"ע פן טעות הוא בידו. ומסיק בתו"כ דוד צדק עליו אה"ד שנ' הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי. והוא עדמ"ש בגמרא (ברכות ה.) אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו כו' לא מצא יתלה בביטול תורה, וזש"נ מפני אולתי והיינו בביטול תורה אף שלא מצא בידו עון הצדיק עליו אה"ד. וזה העיקר להיות האדם דורש ומבקש תמיד שמא לא יצא ידי חובת נפשו וזה כל האדם ואל יסמוך על דעתו רק ישאל ותשועה ברוב יועץ, וזה שדרש אחר כך לא נטלו עצה ממשה ולא נטלו עצה זה מזה ואע"פ שהיו גדולים ושלמים וכמ"ש גדולים ממני וממך. מ"מ בזה טעו שסמכו על דעתם ועל קדושתם. ובא להורות שאל יסמוך אדם על תבונתו ואף כשיודע בנפשו שצדיק גמור הוא יחשוד עצמו תמיד ויבקש ד"ת נכסף וכמטמונים וכמש"נ בקשו פניו תמיד:
1