פרי צדיק, שופטים י״בPeri Tzadik, Shoftim 12
א׳בפסיקתא נחמתא זו (אות ז') ד"א אנכי אנכי הוא מנחמכם זש"ה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו למי שעלה לו מכה וקורעה הרופא וכו' אם מבקש אתה להתרפאות לך אצל אותו שקרע והוא מרפא לך כך הנביא וכו' עשו תשובה והקב"ה גואל אתכם וכו' שהוא הוא שהכה והוא הוא שמרפא לכו ונשובה עד ה' וכו' אמר הקב"ה וכו' אני הוא שהכיתי שנא' ממרום שלח אש בעצמותי ואני הוא שמרפא אנכי אנכי הוא מנחמכם. נראה מזה שהמכוון הוא שגם הרפואה יהיה באש ע"ד שא' (ב"ק ס':) אני הוא שהציתי אש בציון שנא' ויצת אש בציון וגו' ואני שעתיד לבנותה באש שנאמר ואני אהיה לה חומת אש סביב וגו'. ולכאורה איך הוא הדמיון דאש החורבן הוא אש השורף משא"כ חומות אש אינה לשרוף ואדרבה להגין מכל צרה כחומה סביב. אך ענין חומת אש המכוון על ד"ת כמו שנדרש (פסחים פ"ז.) אני חומה זו תורה וכו'. ונקרא חומת אש כמו שנא' הלא כה דברי כאש ונא' מימינו אש דת למו ופי' חומה שהוא אור מקיף כחומה. וזה שא' בפסיקתא אני הוא שהכיתי שנא' ממרום שלח אש לשון מרום מורה על מ' עתיקא שהוא רם ונשא מכל רעיון. והמכוון שהאש הי' ממאמר ראשון מאמר בראשית שכנגד כ"ע היינו שיתוקן הכל ע"ד שא' (שבת פ"ט:) אם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כשלג ילבינו שיהיה כזכיות. ובמאמר בראשית כתיב ורוח אלהים מרחפת ע"פ המים ונדרש (בפסיק' ובר"ר פ"ב) זה מלך המשיח דכתיב ונחה עליו רוח ה'. וזה שנא' ויצא חוטר מגזע ישי כתיב יצא לשון עבר שכבר נברא רוחו של משיח עוד מיום ראשון. ע"פ המים כשתשפכו כמים לבך נוכח פני ה' נוכח היינו שידע שממ"ה עומד עליו לנגד עיניו ואז כשיתן האדם אל לבו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה כמו"ש (בהג"ה ריש או"ח) ועי"ז יבוא לתשובה כמו שנדרש (ע"ז י"ט.) אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. וזה פי' הפ' ממרום שלח אש היינו כדי שיתוקן הכל שבמאמר בראשית נזכר תהו ובהו המרמז למעשיהן של רשעים (כמו"ש בר"ר פ"ב) שכן היה ברייתו של עולם כדי שיהי' נעשה מהכל בחי' טוב מאוד ועפמ"ש (זח"ב קפ"ד א') דהא לית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא ולית טבא אלא ההוא דנפיק מגו בישא. והרפואה הוא חומת אש כנ"ל אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות א' (פסחים שם) אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות היינו תורה ותפלה. ועי"ז זוכין לתשובה וכמו שנא' קחו עמכם דברים וגו' ובמד' (שמו"ר פ' ל"ח) אין דברים אלא ד"ת וכו' אין אנו יודעין וכו' בכו והתפללו לפני. וכן דרש רבא אני חומה זו כנס"י היינו כמו שנא' ואני תפלה אני מן אדנ"י (זח"ג רכ"ג א') וכתיב אדנ"י שפתי תפתח וגו' והוא בחי' כנס"י. וזה שנא' כי הוא טרף וירפאנו רפואה מורה על העבר והוא ע"י תורה דכתיב בו ולכל בשרו מרפא וע"י תשובה שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. יך ויחבשנו מורה על העתיד שלא יתקלקל עוד וזהו התחבושת שלא תתפשט המכה. וזה הי' תכלית של טרף כדי שיבא הרפואה וכן של ויך כדי שעי"ז ויחבשנו שלא יחטאו בעתיד. וזה שנא' כי הוא טרף וירפאנו הו"א מורה על בחי' עתיקא (כמו"ש בזוה"ק בכ"ד) ששניהם הרפואה על העבר והישועה על העתיד יהיה ע"י משיח. ומשיח נזכר עוד במאמר בראשית שכנגד כ"ע בחי' הו"א שכל הנעלם מכל רעיון כנ"ל. וכן נדרש (במ"ר ופסיק') ע"פ המים בזכות התשובה שנמשל למים ובתי"ז (תי' ל"ו) ולית מים אלא אורייתא ששניהם תורה ותשובה יהי' ע"י משיח וע"י שניהם יהי' הרפואה על העבר והישועה על להבא. כי הוא טרף וגו' הו"א דייקא וזה הפי' ואני אהי' להם חומת אש תורה וכנס"י. תושב"כ וכנס"י בחי' תושבע"פ מלכות פה. וזה שנא' אנכי אנכי הוא מנחמכם אנכי נדרש על תורה כמו שא' (ברכות ל"ב:) ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני. וב' פעמים אנכי אנכי היינו תושב"כ ותושבע"פ הו"א הנעלם מכל רעיון זה מנחמכם:
1