פרי צדיק, שופטים ו׳Peri Tzadik, Shoftim 6

א׳בתיקונים (הקדמה ד"ה דרגא תמינאה) בראשית יר"א בש"ת וכו' ומאן דלית בי' בשת אנפין אוקמוה מ"מ בודאי שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני והפוך בש"ת ותשכח שב"ת והיינו בראשית יר"א שב"ת וכו'. נראה דעיקר דרשתו הוא בראשית ירא בשת רק שבהיפך אתוון בשת הוא שבת. והענין דבגמ' (נדרים כ'.) דרש הפ' בעבור תהי' יראתו על פניכם זה הבושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביא לידי יראת חטא. והוא למשל כמו מורא בו"ד דאי' (ברכות כ"ח.) תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם כי מתבייש ממנו. כן כשיצייר האדם לעצמו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו אף שאינו רואה זאת לנגד עיניו ממש אבל כשמצייר זה באמונה שמאמין שממ"ה הקב"ה עומד עליו מיד יגיע אליו היראה והכנעה מפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (כמ"ש בהג"ה ריש או"ח) וזהו ירא בשת. וע"ז הועיל מעמד הר סיני שנא' שם בעבור תהי' יראתו על פניכם שכל אחד מישראל מאמין שממ"ה הקב"ה עומד עליו ויוכל לצייר זאת כאלו רואה בחוש כמו מורא בו"ד כנ"ל. וזה שא' במשנה (אבות פ"ה) ובושת פנים לג"ע דאם רק יש לו בשת פנים כבר הוא מזומן לג"ע שבטח יהי' לו היראה מפני פחד ה' ולא יחטא. ומסיים במשנה (שם) יהי רצון מלפניך ה"א וא"א שיבנה בהמ"ק במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתיך ומה זו שייכות לכאן ואין לומר שהוא מפני סיום המסכת אבות הלא לפנינו יש עוד מאמרים אח"ז. רק ענין תפלה זו הוא על הבשת פנים וזאת יוכל להשיג ע"י התורה שכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה כמו שא' (ויק"ר פ' ט') קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב. וכשיזכה האדם לחלקו בתורה ותורה הוא בחי' חכמה וכתיב הן יראת ה' היא חכמה עי"ז ישיג יראת ה' שיראה שממ"ה הקב"ה עומד עליו ויהי' לו בשת פנים. וכן התפלה שיבנה בהמ"ק במהרה בימינו שבבהמ"ק שם הי' ביותר מפורש היראה שכיון שנכנס ישראל לשם השיג היראה ביתר שאת כמו שנא' גם בירושלים למען תלמד ליראה שכיון שבא רק לירושלים השיג היראה וכש"כ בבהמ"ק וזה שיבנה בהמ"ק ב"ב. וכן בשבת שכבר דברנו מזה שכל דבר הוא בעש"נ וכמו הבהמ"ק בעולם כן שבת בשנה שהוא כנגד קדושת המקדש לכן תיכף בכניסת שבת משיג האדם היראה בהפלגה כמו שנדרש בגמ' (תענית ח'.) שמש בשבת וכו' שנא' וזרחה לכם יראי שמי ופירש"י ז"ל יראי שמי שומרי שבת. וכן אמרו אימת שבת על ע"ה שאף ע"ה שרגיל לשקר מ"מ בשבת נופל עליו הפחד והיראה וירא לשקר ויכולים לסמוך על דבריו. וזה שא' בתיקונים (תיקון כ"ד) בראשית ירא שבת וכו' ועלייהו אתמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו דא מקדש יוד והוא ע"פ שא' בזוה"ק (הקד' ה':) ומקדשי תיראו דא שבת דמעלי שבתא דאיהי יראה ושריא בה יראה היינו שמיד בכניסת שבת זוכה כל אחד מישראל שנשפע עליו ברכה וקדוש' לתרי בתי לבא. וזו היראה משבת בשנה הוא כמו יראת המקדש בעולם ואיהי אמונה שיוכל לצייר בבחי' אמונה שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו. וזה שא' בתיקונים הנ"ל הפוך בשת ותשכח שבת דע"י הבשת שהוא היראה זוכה לקדושת שבת:
1