פרי צדיק, חג הסכות ל״חPeri Tzadik, Sukkot 38
א׳ידוע פלוגתא דר"א ור"י (פסחים ס"ח:) דבז' של פסח נאמר עצרת לה' אלהיך ובשע"צ כתיב עצרת תהי' לכם דר"א סבר או כולו לה' או כולו לכם ור"י סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ולכאורה מה ענין זה לזה דלמא בז' של פסח בעינן דוקא לה' ובשע"צ דכתיב לכם בעינן לכם וי"ל ע"פ פשוט דילפינן ג"ש מעצרת עצרת ובפנימיות הענין מה שבז' של פסח כתיב עצרת לה' אלהיך ובשע"צ כתיב לכם הוא ע"ד דאיתא בזוה"ק (ח"ב קפ"ו א') ע"פ החודש הזה לכם אתוון כסדרן מתתא לעילא אביב כסדרא דאתוון ואנא מעילא לתתא תשרי אתוון למפרע. דהנה בפסח שהוא זמן יצי"מ הוא בבחי' אתי דכא היינו שכביכול הקב"ה הגביה ונשא אותנו אצלו ית' משפל המדרגה שהיינו במ"ט שע"ט וגם על הם הי' הטענה מה נשתנו אלו מאלו ועכ"ז ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל מפני שהשי"ת הגביהם למעלה ממדריגה מתתא לעילא כסדרן דאתוון ואז נאמר עצרת לה' אלהיך כי אז נקלטו בקדושה מצד השי"ת הגם שלמראה עין לא הי' עוד נשלמים עד מתן תורה ועבור זה נקרא חג השבועות עצרת בלשון חכמים. אמנם לאחר מ"ת כאשר אירע הקלקול והוצרכו אח"כ להתעורר מצדם לתקן בתשובה עד שיזכו להלוחות שניות והיינו בחי' אני את דכא אשכון שכביכול השי"ת יצמצם את קדושת שכינתו ית' מעילא לתתא גם בדברים השפלים התחתונים וההתחלה לזה הוא בחודש תשרי כדאיתא בתיקונים ויהי אור דא ר"ה וביוה"כ זוכין להיות הכל נתכפר ונתקן שהוא זמן קבלת הלוחות שניות וגם בחג ממשיכים האור מקיף עם האור פנימי ע"י הסוכה וד' מינים עד כשבאים ליום שמיני עצרת נגמר קליטת הקדושה מצדנו וע"ז כתיב ביום השמיני עצרת תהי' לכם דייקא כי זה עיקר טעם ר"א דסבר או כולו לה' או כולו לכם דהיינו אם הוא מרגיש בנפשו שיוכל להמשיך הקדושה גם בדברים הגשמיים כאכילה ושתי' אזי יוכל לעשות כולו לכם ואם לאו בר הכי הוא בהכרח לעשות כולו לה' שיהי' רק יושב ושונה. ור"י סבר שע"י קדושת החג יוכל כל נפש ישראל להמשיך הקדושה בחציו לכם לכן בא הרמז עצרת לה' אלהיך דייקא בז' של פסח כי אז הי' הקליטה דייקא מבחי' ה' אלהיך ולא מצד האדם. ובשמיני עצרת נאמר תהי' לכם מפני שאנו נשלמים מצידנו עתה עד שכוחינו יפה לעשות מכל העניני לכם כאכילה ושתי' להמשיך בהם השראת קדושה. והוא כאשר שמענו בשם הרה"ק מפרשיסכא זצללה"ה שבשמיני עצרת הוא אושפיזא דשלמה המלך ע"ה והוא על רמז דברינו הקודמים בהו"ר כי תכלית הבירור והתיקון של כל הימים הקדושים מה שפעלנו בתשובה ותפלה נשלם בשמע"צ ונתברר שכל מעשינו גם בדברים הגשמיים המה בקדושה וזה ג"כ בחי' שלמה המלך ע"ה שבו נתברר כל העסק של דוהע"ה שתיקן הכל בכח תשובתו ותפלתו כאמרם ז"ל (שבת ל'.) שאמר לו השי"ת בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע וכו' כשדבקו השערים וכו' ובאותו שעה חי' דוד דהנה שלימות החיים אין באופן להגיע בעוה"ז רק מי שהוא נקי מהעטיו של נחש כאמרם ז"ל (ויק"ר פכ"ז) אם לא חטא האדם הי' חי וקיים הרי אליהו שלא חטא הוא חי וקיים. אבל ע"י תשובה שיהי' נתקן הפגם עד שיגיע לשלימות החיים אין באופן להתברר בעוה"ז ולזה ל"ה יכול דוהע"ה לבוא לבחי' זו בחייו רק בימי שלמה בנו נשלם לו תכלית הבירור והיינו באותו שעה חיה דוד ממש והיינו שנשלם בו בחי' דוד מלך ישראל חי וקיים כמו שיהי' תכלית הבירור בזה בימי משיח בן דוד לע"ל ולכן נמצא בשלמה המלך ע"ה דייקא ענין משתה ושמחה תמיד כש"נ מיד אח"ז ויעש משתה לכל עבדיו וגם ויהי לחם שלמה וגו' וגם כל הדור ההוא אוכלים ושותים ושמחים ובדברי תורה הכתוב מדבר וגם עפ"י פשוט מפני שהי' בכוחם להמשיך הקדושה בכל עניני התענוגי העוה"ז הגשמים כענין רבינו הק' שהי' לו ג"כ סעודת מלכים כאמרם ז"ל (ברכות נ"ז:) שלא פסק מעל שלחנו וכו' ואמר שלא נהניתי בעה"ז כו' אמנם רבינו הק' הי' מבחי' שלא חטא כמו יעקב אע"ה שלא מת וכמו שדברנו מזה. אבל בשלמה המלך ע"ה אם הי' הדור זכאים כבר הי' נשלם תכלית הבירור בהעוה"ז בשלימות גם בפועל כבימות המשיח שיהי' תיקון הפגם. אבל ע"י שלא היה זכאים נתלה אז החטא על שלמה למראה עיני אדם עד שבקשו החכמים לצרף גם את שלמה עמהם וכו' עד שיצא ב"ק המעמך ישלמנה כי מאסת וגו' (סנהדרין ק"ד:) והיינו שאין בזה הענין עסק ע"פ השגת שכל ותפיסת האדם רק לפניו ית' גלוי וידוע שכל עניני שלמה הי' להמשיך הק' בכל תענוגי השפלים שבהעוה"ז רק למראה עיני האדם נעלם העומק הזה עד ימות המשיח ב"ב:
1