פרי צדיק, תזריע י׳Peri Tzadik, Tazria 10
א׳בלילה איתא (פסחים קו.) זוכרהו על היין. וכן ביום תקנו חכמים קידושא רבא על היין מה שאין כן בסעודה ג' וכן בגמרא (ברכות מב:) איתא בשבתות כו' הואיל ואדם קובע סעודתו על היין ומ"מ לא ראינו להצדיקים הק' שיקבעו סעודה זו על היין, והטעם היא מפני שרואים אנו שלא תקנו קידוש על היין רק בלילה ובבוקר מהסת' אין שייכות יין לסעודה זו, הענין דג"ס שבת סדרם האר"י ז"ל סעודת הלילה נגד יצחק אבינו ע"ה וסעודת הבוקר נגד אברהם אבינו ע"ה וסעודה ג' כנגד יעקב אבינו ע"ה, וביצחק מצינו בפ' ויבא לו יין וישת וכן באברהם מצינו ויעש אברהם משתה גדול ומשתה הוא יין. וביעקב מצינו ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכול לחם שהוא רק בשר ולחם ויין לא הוזכר. והטעם דכתיב ויין ישמח לבב אנוש שמשמח ב' הלבבות לב חכם ולב כסיל ואם זכה לישרי לב שמחה משמחו. ובאם לאו ח"ו משממו (כמ"ש יומא עו:) שיכול היין להביא שמחה של קלות והוללות וכמ"ש (שם עה.) עריות כולן דומות עליו כמישור כו' כל העולם כולו דומה עליו כמישור וכו'. והנה יעקב אבינו ע"ה אמר האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו דהיינו שכל אחד עבד במדתו. אברהם במדת אהבת השי"ת, ויצחק במדת יראה פחד יצחק שהיה השי"ת עומד עליו תמיד לנגד עיניו ועל עצמו אמר האלקים הרועה אותי וגו' שאך השי"ת מנהיג אותו והוא בעצמו איננו מרגיש כלל שפועל בעבודתו ואמר מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' וגו' לית אנת מוביד סברי מן בריי (כמ"ש ב"ר ר"פ ויצא) ובעצמו אמר שלא הועילו לימוד רבותיו ואבותיו כמ"ש למלפני ולמעדני ואיתא (ב"ב כה.) ושיעשיר יצפין ואמרנו שהוא אף שהעושר יכול להזיק כמ"ש שלמה המלך ע"ה ריש ועושר אל תתן לי פן אשבע וכחשתי לכן מי שירצה בעושר יצפין היינו שיחזיק במדת היראה מדתו של יצחק אבינו ע"ה ואז לא יזיק לו העושר, וכן מצינו (ברכות ל:) וגילו ברעדה כתיב כו' בכל עצב יהיה מותר כתיב א"ל אנא תפילין מנחנא. היינו שכשיש עליו עול תפילין שהוא עול מ"ש והשי"ת עומד לנגד עיניו אז לא יזיק לו השמחה. ומש"ה מנינו ביצחק אבינו העושר כמש"נ הלוך וגדול עד כי גדל מאד שהיו אומרים זבל פרדותיו וכו' וכן כתיב בי' ויבא לו ויין וישת. שלא נתיירא שיזיק לו העושר או היין, ובאברהם אבינו ע"ה שעשה משתה היה ביום הגמל את יצחק שנולד לו בן ונימול לח' וידע שכבר קשור בשורש שנימול לח' שלא מדעת ונעשה ישראל והיינו שנולד בקדושה. ומש"ה התיר לו אז היין, וכ' משתה גדול ואיתא במ"ר גדול עולמים היה שם, שכבר ידע שקשור בשורש בעתיקא, ואף שלא זכה עדיין למש"נ ואברהם זקן ידע אז שקשור בשורש. אבל יעקב אבינו שאמר האלקים הרועה אותי מעודי שאך עזרו מעם ה'. נתיירא להתיר לו היין פן יתקלקל ח"ו. וכן דוד המלך ע"ה אמר ואני בעניי ואיתא (בירושלמי דפאה פ"ד) שהיה מתענה, והוא שאמר ה' רועי כמו שאמר יעקב אבינו ע"ה הא' הרועה אותי וגו' גם כן נתיירא והיה מתענה שלא יקלקל לו האכילה, ומש"ה בסעודה ג' שהוא כנגד יעקב אבינו ע"ה אין לו שייכות יין ואומרים מזמור ה' רועי לא אחסר:
1