פרי צדיק, תזריע י״אPeri Tzadik, Tazria 11
א׳אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה. זאת נקרא שבת וכמ"ש במ"ר (אחרי פכ"א) בזאת יבא אהרן בזכות שבת, וכמ"ש בזוהר הקדוש בכ"ד דזאת נק' מדת מלכות והוא השבת מלכתא, ובן אדם יחזיק בה כמש"נ עץ חיים היא למחזיקים בה שיחזיק בד"ת ולא ירף ידו ממנה (כמ"ש במרו"ת סו"פ שלח) משל לא' מושלך לתוך הים הושיט לו הקברניט את החבל וא"ל תפוש חבל זה בידך וכו' וכה"א החזק במוסר אל תרף נצרה כי הוא חייך, וכן בן אדם יחזיק בה שיחזיק בקדושת השבת ולא ירפה מידו, שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע כמ"ש במכילתא שהשומר שבת מובטח שהוא משומר מן העבירה, והוא כמש"נ בפיך ובלבבך לעשותו ואמרנו דלא כתיב ובמעשיך דגמר המעשה הוא מהשי"ת והשי"ת רוצה מהאדם שיתעורר באתערותא דלתתא. והעיקר בלבבך דרחמנא לבא בעי (כמ"ש סנהדרין קו: וזח"ג ק"ס סע"א) רעותא דלבא. רק האדם צריך לסייע בפיך שהוא קול תורה וקול תפלה, תורה שהוא תבלין כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, רק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום (כמש"ש). וע"ז צריך קול תפלה להתפלל שה' לא יעזבנו בידו, ואחר כך לעשותו שגמר המעשה מהשי"ת שלא יעזבנו בידו, וז"ש רבי (פ"ב דאבות) הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, ולמה נצרך ג' דברים היה די במה שנאמר דע מה למעלה ממך, אך הוא נגד מחשבה דבור ומעשה בפיך ובלבבך לעשותו, ואמר עין רואה כנגד מחשבה בלבבך כמש"נ וה' יראה ללבב. אוזן שומעת כנגד דבור בפיך, וכל מעשיך בספר נכתבים שגם במעשה אף שגמר המעשה מהשי"ת מ"מ אין לאדם לסמוך על זה רק צריך לגדור עצמו להשמר מכל רע בכל כחו, ועז"א וכל מעשיך בספר וכו' עדמש"נ ותהי עינותם על עצמותם, וכ"כ בזוהר הקדוש שממעשה המצות נעשה חליקא דרבנן הלבוש לעולם הבא, שהמעשה תלוי בגוף, וזהו עור ובשר תלבישני שהגוף נק' לבוש להנשמה שהוא עיקר האדם וממעשה המצות נעשה הלבוש, וזה וכל מעשך בספר נכתבים שהספר הוא גופו של אדם שעליו חקוקים כל מעשיו, והרמ"א כלל כ"ז במ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו כו' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד, היראה וההכנעה בלב, ובושתו ממנו תמיד הוא על כל המעשה שלא יהיה נגד רצון השי"ת, ובשבת שכל אדם מישראל יש לו יראה שנקרא אז יראי שמי, וההכנעה כמש"נ ואל זה אביט אל עני ונכה רוח שנדרש (בריש סא"ר) עלש בת, שאז כל ישראל עני ונכה רוח, וחרד על דברי והוא נגד בלבבך, ובפיך דשבת דבור אקרי כמ"ש (בזח"א ל"ב ע"א), ובסעודה ג' שהוא כנגד יעקב אבינו ע"ה, יעקב חבל נחלתו, שמחזיק בחבל שלא ינתק שמטתו שלימה שלא יוכל שום אחד מישראל מלהנתק מקדושת ישראל הוא בן אדם יחזיק בה, שנוכל להחזיק קדושת השבת שיועיל גם לימי המעשה הבאים, ואז שומר ידו מעשות כל רע נגד המעשה שיסייע השי"ת שיהיה כל המעשים כרצונו ית"ש, וכן אומרים בהבדלה בתפלה החל עלינו הימים הבאים וכו' ומדובקים ביראתך, דשבת נקרא יראה שהוא כנגד מדת מלכות שכנגדה שם א"ד המורה על יראה וכמש"נ ואם אדונים אני איתא מוראי, ומבקשים על ימי המעשה הבאים שיהיו מדובקים בקדושת השבת שמורה על יראה:
1