פרי צדיק, תרומה ו׳Peri Tzadik, Terumah 6

א׳וזאת התרומה וגו' זהב וכסף ונחשת בזוהר הקדוש (קכט ב) ת"ח כד ברא קב"ה עלמא שארי למברי מסטרא דכספא דאיהו ימינא כו' ובעובדא דמשכנא דאיהו כגוונא דיליה שארי מסט' דשמאלא ולבתר מסט' דימינא בגין דמשכנא מסט' דשמאלא הוה כו'. הענין דכ' עולם חסד יבנה וכתוב בהבראם ואיתא (ב"ר פ' יב) באברהם בזכותו של אברהם וכתוב ואקח את אביכם את אברהם וגו' שהשי"ת ברא נפשות האבות וכמ"ש (שם פ' יד) שהיה א"א ראוי להבראות קודם אדם הראשון אלא כו' ומצד השי"ת העיקר אהבה שע"ז רומז כסף מסט' דימינא ואחר כך זהב בחינת יראה וכמו במתן תורה שאמר השי"ת מאמר אנכי ונתקע ת"ת בלבם (כמ"ש שיר השירים א) ואנכי שורש כל המ"ע שבא מצד האהבה ואחר כך מאמר לא יהיה שנעקר על ידו יצר הרע מלבם (כמש"ש) ולא יהיה שורש כל המצות ל"ת שבא מצד היראה וכמ"ש (ירושלמי סו"פ הרואה) וזהו כפי מה שבא מצד השי"ת אשר עשה האלהים את האדם ישר. אבל אחר הקלקול כתוב מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה דעיקר השתדלות האדם רק במדת היראה ואחר כך זוכין לאהבה מצד השי"ת וכמ"ש מר' ר' בער זצוקללה"ה ע"ד שכן דרכו של איש וכו'. וכן הסדר סור מרע ואחר כך ועשה טוב שאי אפשר להכניס דברי תורה ללב רק אחר שיוריק הרע מלב כסיל לשמאלו. וכן בעובדא דמשכנא שבא אחר הקלקול שאז הוצרכו לעשות מקום מיוחד להשראת השכינה דמקודם היה משכן השכינה בלב ישראל ובכל מחנה ישראל (וכמו שנת' מא' א) ועל כן שארי מסטרא דשמאלא זהב שמורה לבחינת היראה ואחר כך כסף שמורה בחינת האהבה. וכן תורה שבכתב מסטרא דימינא וכמה שנאמר מימינו אש דת למו כמ"ש בזוהר הקדוש פ' זו (קסו ב' קסז א) ואלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה כו' (כמ"ש נדרים כב :) ואחר הקלקול ניתנו לוחות שניים שביום הכפורים שיש בהם מדרש הלכות ואגדות כפלים לתושיה (כמ"ש שמות רבה פ' מו ופ' מז) שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס ואז ביום הכפורים שנצטוו על מלאכת המשכן שארי מסטרא דשמאלא זהב וכסף וגו'. וזה הענין שחשב האר"י הק' קדושת ג' סעודת שבת להאבות וחשב סעודת ליל שבת ליצחק אבינו ע"ה וסעודתא דצפרא דשבתא לאברהם אבינו ע"ה. אף דסדר האבות אברהם יצחק ויעקב. אך הוא מטעם האמור שכן הסדר מצד ישראל לתקן הקלקול. ושבת שהוא משכן בשנה כמו שאמרנו למעלה. מתחלת השבת נופל הפחד כמ"ש בתפלת מעין ז' לפניו נעבוד ביראה ופחד אף שבברכת עבודה לא נאמר כלל יראה ופחד. והסעודה נקרא דחקל תפוחין מצד ישראל ושבת דמע"ש איהי יראה ושריא בה יראה כמ"ש (זח"א ה ב) ועל כן יצחוק אבינו אושפיזא של הסעודה בחינת פחד יצחק. ואחר כך סעודתא דצפרא דשבתא דעתיקא מצד השי"ת סעודתא דאברהם:
1