פרי צדיק, תרומה ז׳Peri Tzadik, Terumah 7
א׳ועשו ארון עצי שטים וגו' בזוה"ח פ' זו רש"א בכל פרשתא דא כו' דאתמסר עבידתא בידא דמשה כו' בכלהו כ' ועשית ובארון ואפוד וכ' ועשו כו' מ"ט בארון לא כתוב ועשית בגין דארון כליל ליה למשה בגוי' לאתנהרא מני' ואצטריכו אחרנין לתקנא תיקונא ושפירו דיליה למיעל הוא לגביה. הענין דאף שבארון היו מונחים הלוחות ואחר כך גם הס"ת (כמ"ש ב"ב יד.) כבר כתוב דששים ריבוא נפשות דור המדבר הם אותיות התורה ואף שאין ששים ריבוא אותיות יש אותיות נחלקין כמו ש' ג' ווין ול' כ' ו' וכדומה. וכל נפש הוא אות או חלק מאות שבלעדי חלק זה הס"ת פסולה ועל כן נקרא דור המדבר דור דעה כמ"ש (מ"ר חוקת) ע"פ ודרדע ומשה רבינו בסוד הדעת כי הוא כולל הנפשות כולם ונפש משה רבינו ע"ה כולל כל התורה שהיא כוללת נפשות דור המדבר וכן נאמר זכרו תורת משה וגו' וזה מ"ש למעיל הוא לגביה שבלוחות עשרת הדברות שכוללים כל תרי"ג מצות כמ"ש ר"ס גאון (הובא ברש"י סו"פ משפטים) וכן איתא במדרש (שיר השירים א) שבדיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם ובדיבור לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם. דדיבור אנכי כולל כל רמ"ח מ"ע ולא יהיה כולל כל שס"ה ל"ת. והיינו כל הדברי תורה. ואמר דארון כליל ליה למשה בגויה לאתנהרא מניה דכל ת"ח הוא ארון שהוא כלי המחזיק דברי תורה וכן נלמד (יומא עב :) מהארון לת"ח שיהיה תוכו כברו. וכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה והוא על ידי משה רבינו ע"ה שמופיע בהם מאור התורה כש"נ תורה צוה לנו משה שהוא הופיע בכל ישראל ועל ידי זה מורשה קהלת יעקב. וכבר אמרנו שזה מ"ש (שבת קא : וש"מ) משה שפיר קאמרת ופירש"י (בחולין) משה ת"ח שכל כח התורה שיש בישראל הוא על ידי משה רבינו ע"ה (ונת' שקלים מא' א) וז"ש דארון כליל ליה למשה בגויה דכל ישראל שהם בחינת ארון כלי המחזיק בו דברי תורה הם כליל למשה לאתנהרא מניה שיאיר להם ויופיע בהם מאור התורה ובחינת הדעת שלו. והישראל צריכין לעשות הארון והיינו להכין א"ע שיהיה כלי הראוי לקבל ההופעה דאור תורה ממשה רבינו ע"ה. ואחר כך איתא בזוה"ח באפוד דלאו דיליה כו' ולא אצטריך למשה למיעבד פולחנא דאחוי דהא משה איהי מלכא ואהרן שושבינא דמלכא כו' ואף דבכ"מ בזוהר הקדוש (ח"ג כ' א נג ב וש"מ) איתא משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. אך באמת משה רבינו הוריד התורה שבכתב מן השמים וקב"ה תורה איקרי (כמ"ש זח"ב ס א) ונקרא שושבינא דמלכא. אבל משה רבינו ע"ה היה מרכבה לשם הוי"ה כמו יעקב אבינו ע"ה שהיה מרכבה לשם הוי"ה ונקרא שמש כמ"ש (ב"ר ר"פ ויצא) בא השמש אתא שמשא כו' מי גילה לו ששמי שמש והוא על דרך ש"נ כי שמש ומגן ה' וכנסת ישראל בחינת סיהרא דמקבלא משימשא. וכן משה רבינו ע"ה איתא (ב"ב עה.) פני משה כפני חמה כו' וכ"כ בתקו"ז (תי' יג) ויעקב ודאי איהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא מסט' דלבר והא משה תמן הוה אלא מסטרא דלגאו הוה כו' וז"ש דמשה מלכא היינו שהיה מרכבה לשם הוי"ה והיה כולל כל הדברי תורה ואהרן שושבינא דמלכא שהכניס קדושתו בלב ישראל. וכן כתיב ואהרן אחיך יהיה נביאך נביאך דייקא. וז"ש דארון כליל למשה בגויה לאתנהרא מיניה דמשה רבינו ע"ה כביכול בחינת שם הוי"ה קב"ה תורה איקרי והוא מאיר אור תורה בלב ישראל שהם הארון כלי המחזיק תורה וצריך ההכנה מצד ישראל להכין הכלי לקבל האור כנ"ל וזש"נ ועשו ארון. וז"ש ישמח משה במתנת חלקו שהוא התורה שמנחיל לישראל וקאי על יום השבת על פי מ"ש בפע"ח שבשבת מחזיר משה רבינו ע"ה לכל אחד מישראל הכתרים דמתן תורה שפרקום וזכה משה ונטלן ובשבת מחזיר להם. שאז זוכה למדרגתו שזכה במתן תורה וכמ"ש (פע"ח שער השבת פ' ח) ומאיר לישראל וזוכין לב' כתרים כנגד נעשה ונשמע:
1