פרי צדיק, תרומה ח׳Peri Tzadik, Terumah 8
א׳וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ופירש"י ג' ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ וכ"ה בגמרא (יומא עב :) והרא"ם הביא שתמה הראב"ע דאחר שעשו הארון זהב מה צורך לעץ. דשאר כלים וקרשים שהיו של עץ היו רק מצופים זהב מה שאין כן הארון שהיה ארון זהב ולחד מ"ד עוביו טפח למה נצרך לעץ. אך הענין דאיתא (מדברי תורה פ' זו י) במזבח שנעשה מעצי שטים דיבואו עצי שטים ויכפרו על שטותן ובגמרא (בכורות ה :) מאי לשון שטים כו' שנתעסקו בדברי שטות והיינו כמ"ש (סוטה ג.) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות שנאמר כי תשטה. דענין התאוה הוא באמת שטות וטפשות שהוא דבר מאוס כמ"ש (שבת קנב.) אשה חמת מלא כו' והוא דבר נתעב ומזוהם והחוטא מתעב עצמו בשביל מילוי תאותו רגע א' ומפסיד טוב עולם הבא ואין שטות וטפשות גדול מזה ובשטים קלקלו במעשה פעור. וזה ענין ארון עצי שטים שמרמז נגד יצר הרע דתאוה שאמרו (סוכה נב.) שמתגרה בת"ח יותר מכולם כו' כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ולהבין למה מתגרה יותר בת"ח ובגדול יהיה יצרו גדול. אכן כבר אמרנו דיצר היינו חשק כש"נ ליצר מחשבות לבב עמך שהשי"ת ברא את האדם ביצר שמשוקע בו ענין חמדה והבחירה נתונה לאדם להכניס החמדה לקדושה או להיפך ח"ו ובמבול שקלקלו כ' וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום שהכניסו החשק והחמדה רק לרע לענין תאוה. ושרשי הקליפות הם דישמעאל ועשו וכמ"ש האריז"ל שמהם נסתעפו ל"ה מימינא ול"ה משמאלא. וקליפת ישמעאל הוא דתאוה וחמדה זרה וקלי' עשו דרציחה וכעס. ועכשיו נצרך עוד בקדושה ענין הכעס למחיית עמלק ורוגזא דרבנן. אבל לעת ד כשיבוער כל הרע יתבטל קלי' זו ועז"נ ולא יהיה שריד וגו'. מה שאין כן קליפת ישמעאל שהוא יצר הרע דתאוה איתא בזוהר הקדוש (ח"א קלז א קלח א) שלא יתבטל לגמרי רק דנקרא לבן כמאן דסחי ומטביל מסאבותיה וא' דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי. שזה תכלית שנברא היצר להיות חשק וחמידו דאורייתא וז"ש בגמרא (שם) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש היינו למשוך החמדה להיות חמידו דאורייתא ולכן הגדול מחבירו מצד ששקוע בו חמידו דאורייתא ביותר וזה לעו"ז עשה האלהים ע"כ מתגבר אצלו גם החמדה לצד ההיפך מה שאין כן מי שאין מדגדיל בעצמו החמידו דאורייתא גם החמידו להיפך אין לה התגברות. וזה מרמז ארון עצי שטים כי עץ מרמז על התורה שנקראת עץ חיים ושטים מרמז על ההיפך מצד דכל הגדול מחבירו יצרו גדול כנ"ל ועל ידי עץ חיים דתורה מתגבר על יצרו וכובש ענין שטים שהוא רומז לדברי שטות הנז'. ולעתיד כ' ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. דנחל השטים (איתא מ"ר ות' בלק) דשל זנות היה דהמעין גרם למעשה השטותים ולעתיד כשיתלבן היצר הרע דתאוה ויושאר שיהיה כמו שנברא להיות חמידו דאורייתא. אז יתהפך הנחל להיות מעין מבית ה' להכניס חשק התורה בלב ישראל. והב' ארונות של זהב רומזים לת"ח שיהיה תוכו כברו כמ"ש בגמ' (יומא שם) שעל ידי שיעסוק בתורה בלב שלם בתוכו כברו שרוצה להתדבק בקדושתו יתב'. על ידי כן יוכל להתגבר על היצר להכניסו לקדושה שהקב"ה עוזרו:
1