פרי צדיק, תצוה ז׳Peri Tzadik, Tetzaveh 7

א׳בשל"ה הק' (ריש דרוש שובבים) איתא שבשנת העיבור מוסיפין על תיקון שובבי"ם פרשה ת"ת ואמרנו דבשנת העיבור הזמן לתקן כל פגם הראשון (ונת' ר"ח מא' י) והענין שבכל שבת יש קדושה מיוחדת לאותו שבת וכמו שאמרנו כ"פ שע"ז נאמר שבת בשבתו. והקדושה היא קדושת הפרשה שקורין בשבת זו ומיוחדת לה כמ"ש בזוהר הקדוש (ויהקל רו ב) ולא יפסיק מלין דפרשתא דא בפרשתא דשבתא אחרא כו' ועל דא כד מתעטרא פרשתא דא כו' וסליק לון קמי קב"ה ואלין מלין ממש קיימין קמיה ואמרין אנא פרשתא פלניא דאשלימו לי צבורא פלוני הכי והכי עש"ב ואף שהפרשה היא היא הכתובה בתורה ונקראה בשנה העבה. מכלל שבכל שבת מופיע קדושה חדשה לאותו שבת מקדושת הפרשה שקורין שיש בה גם כן אור מחודש בכל שנה ועז"נ עולת שבת בשבתו וכן ומדי שבת בשבתו הקדושה המיוחדת לאותו שבת. ופרשה זו מתחלת משמן ונרות ובכללה מדברת מקדושת אהרן ומסתיימת בפרשת מזבח מקטר קטרת. ועיקר כח הקטורת שלמדו ממה שנמנה החלבנה בין סממניה לתענית שצריך לצרף פושעי ישראל (כמ"ש כריתות ו :) והיינו דאף החלבנה שריחה רע מכל מקום מעלה ריח טוב כשהיא עם הקטרת והוא מורה עמ"ש (עירובין כא :) הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא. וכבר אמרנו כ"פ דמדנקט לשון בחורי ישראל מכלל שמדבר מפגם הברית שגורם הבחרות והילדות ופגם זה נותן ריח מזוהם ורע מאד ועל זה בא החלבנה שריחה רע מאד ומופלג בריחו הרע (כמ"ש בס' שלטי הגיבורים ח"א) ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת להורות שאף הפושעים בזה עתידין שיתנו ריח טוב וכמו שדרשו (שם) לעיל מינה על רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם כו' ת"ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח. וזהו עיקר התיקון דשורש הסתת הנחש היה בתאוה והטיל זוהמא בחוה (כמ"ש שבת קמו.) ועל ידי זה נדבקה הזוהמא באדה"ר וזרעו וגרם פגם הק"ל שנה. וז"ש בגמ' (זבחים קא :) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי דכ' והיתה לו ולזרעו ברית כהונת עולם. והיינו מה שנאמר תחת אשר קינא וגו' ויכפר על בני ישראל והיינו שכיפר ותיקן ישראל אף מפגם זה שגרוע מכל הפגמים דאמרו ע"ז (עירובין יט.) דמשכא ערלתו ולא מבשקר ליה ואף אברהם אבינו ע"ה שמעלה כל פושעי ישראל מגיהנם אינו מעלה אותו והוא כיפר על בני ישראל אף מפגם זה וזכה לו ולזרעו ברית כהונת עולם וכמו שאמרנו במ"א דאליהו מעלה אותו. ופרשה זו הוא גמר התיקון דמתחיל משמן שמרמז למשח רבות עלאה (כמ"ש זח"ג פח סע"ב) נהורא דעתיקא שהוא מאמר ראשון דבראשית שבו נאמר תוהו ובהו שמרמז למעשיהן של רשעים (כמ"ש בב"ר) וחושך שמרמז למלאך המות המחשיך פניהם כו' (כמ"ש מדברי תורה וישב ד) והוא היצר הרע וכמ"ש בגמרא (ב"ב טז.) והוא כמ"ש בזוהר הקדוש פ' זו (קפד א) דלית נהורא אאל ההוא דנפיק מגו חשוכא וכד עאל ב"נ באורח בישא ושביק ליה כדין אסתלק קב"ה ביקריה כו' וכמו שנאמר אחר כך ורוח וגו' על פני המים בזכות התשובה שנמשלה למים (כמ"ש בב"ר) שעל ידי תשובה יתוקן הכל וכמו שאמרנו שע"ז מרמז מ"ש (שבת פט :) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות מששת ימי בראשית שיופיע עליו השי"ת ע"י תשובה מנהורא דעתיקא ממאמר ראשון דבראשית ואז כשלג ילבינו שיהיו נעשות לו כזכיות. וזה ענין השמן כנ"ל. וכן מסתיים במעשה מזבח הקטורת שבו החלבנה שאף הוא נותן ריח טוב כנ"ל. ובשבת התגלות עתיקא לתקן פגם הראשון הערבוב טו"ר שהוא רק להיות טוב מאד. ובס"ב אומרים נהוריה ישרי בה מאור הראשון שהיא סעודתא דעתיקא וכנ"ל. שזה שורש תיקון כל הפגם. וכבר אמרנו דכל ישראל יכולים לזכות בשבת להיות ככהן ויכולים לתקן הכל אף שאין לנו לא מקדש ולא קטורת ולא כהן דשבת בזמן כמו מקדש בעולם וכמו שאמרנו שכל קדושת הכהן מתוך קדושת בני ישראל ועל זה דקדק במ"ר פ' זו (ר"פ לז) ממנו יתד זה כה"ג כו' וכה"א ואתה הקרב וגו' מהיכן מתו"ך בנ"י ישרא"ל שמקדושת ישראל הופיע הקדושה לאהרן ובניו (ונת' תרומה מא' א) וכן ישראל מכניסין קדושה לשבת על ידי קדושת הסעודות כמ"ש זכור לקדשו ואיתא (מ"ר נשא פ' י וש"מ) במה אתה ומקדשו במאכל ובמשתה כו'. ובזוהר הקדוש פ' זו (קפא סע"א) לכהן לי לא כתיב גכו' לי דא את ה' לאסלא ולשמשא ו' בה' למיהוי כלא חד והיינו יחוד קבה"ו ואהרן שושבינא דמטרוניתא שמקשט לכנסת ישראל שיהיו הדה ובזוהר הקדוש (קפו ב) ומאן איהו הדר דא צדיק כו' עש"ב והענין כמו שאמרנו כ"פ שיוסף שמדתו צדיק יסוד עולם נקרא יפה תואר ויפה מראה והיינו שיש לו גוף מהודר יפה ונקי מפגם זה וכל מה שנזכר (בבא מציעא פד.) בשופריה דר' יוחנן ואמר אנא אשתריי משפירי ירושלים אין המכוון על יופי הגוף רק שהיה להם גוף נקי וטהור מפגם זה שהפוגם מכוער ונקרא כושי. וכן אמרו על ר' יוחנן (שם) שהיה מזרעא דיוסף (ונת' כ"פ) וזהו הקישוט לכנסת ישראל בא ע"י אהרן הכהן שהוא שושבינא דמטרוניתא שמקטיר הקטורת שאף החלבנה נותן ריח טוב ומקשט לכנסת ישראל שתמצא חן בעיני השי"ת להיות יחוד קבה"ו למיהוי כלא חד. ואמר אחר כך בזוהר הקדוש מתוך בני ישראל כו' דהא בני ישראל קיימי לתתא לאפתתא ארחין ולאנהרא שבילין ולאדלקא בוצינין ולקרבא כלא מתתא לעילא למיהוי כלא חד. אמר ג' לשונות נגד קדושת הג' סעודות שבת. לאפתחא ארחין היינו בחינת היראה שהוא תרעא לאעלא גו מהימנותא (כמ"ש זח"א יא ב) וזהו האתערותא מצד ישראל וכמ"ש (שהש"ר ה' ב) פתחי לי פתח א' של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסין בו ואמרו מהבעש"ט זצוק"ל שהפתח כחודה של מחט היינו שיהיה מפולש מעבר לעבר עד חלל הלב. ופתח זה היינו היראה שזהו מצד ישראל וז"ש לאפתחא ארחין והוא כנגד סעודתא דחקל תפוחין קדישין דיצחק אבינו ע"ה האושפיזא של סעודה זו ומדתו פחד יצחק שתמיד לנגד עיניו הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו וכשזוכה ישראל לקדושה זו בא התשובה וכמו שנדרש (ע"ז יט.) אשרי איש ירא וגו' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. (ונת' במ"א) וזהו פתח א' של תשובה כשהוא איש. (ונת' במ"א) וזהו פתח א' של תשובה נקודת היראה. ואמר לאנהרא שבילין כמה שנאמר מסילות בלבבם ואיתא (ויקרא רבה פ' יז) אלו דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון וזהו מ"ש ואני אפתח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסין בו והיינו שעל ידי האתעדל"ת בבחינת היראה זוכין להיות מסילות בלבבם דברי תורה לאתנהרא שבילין. ולאדלקא בוצינין היינו מעשה המצוה שהוא נר מצוה ובכללם מעשה לימוד התורה שהוא גם כן מ"ע ככל המצות. והם כנגד סעודה ב' דשבת שזוכין שיקבע האור בלב לאתנהרא שבילין ולאדלקא בוצינין. ואחר כך אמר כנגד סעודתא דז"א שהיא נגד קדושת יעקב אבינו ע"ה שהוא מסט' דעמודא דאמצעיתא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן כנסת ישראל (כמ"ש זח"א כו סע"א) ונגד זה אמר ולקרבא כלא מתתא לעילא למיהוי כלא חד שהוא על ידי מידה זו וזה שסיים בזוהר הקדוש ובג"כ כתיב ואתם הדבקים בה' וגו' שזהו קדושת יעקב אבינו ע"ה הדביקות בה' וזה זוכין בס"ג שכנגדו וכמו שנת' כ"פ. וכן אומרים בתפלה שנגד קדושתו אתה אחד ושמך אחד שזוכין להיחוד קבה"ו לקרבא כלא מתתא לעילא. ובשבת שהוא בשנה כמו מקדש בעולם יכול כל א' מישראל לזכות לקדושת כהן שבשבת כל ישראל פנוים רק לעבודת השי"ת כמו הכהנים וזוכין להיות קודש קדשים וכמו שאמרנו מהרמב"ם (סוף ה' שמיטה ויובל) ע"ש. ועל כן ע"י קריאת הפרשה שנחשב כמעשה. וכמו שאמרנו במה שאומרים ואת מוסף הזה נעשה ונקריב כו' שהמכוון שעל ידי הרצון נחשב כאלו עשאו כיון שנאנס שאין לנו מזבח ומקדש (וכמו שנת' שקלים סו' מא' ה ע"ש) וכן יכולים לתקן על ידי קריאת הפרשה דקדושת כהן ומזבח הקטורת והשמן. לתקן שורש פגם הראשון כמו שפועל הכהן על ידי השמן והקטורת ליישר הלב ולתקן כלל ישראל כנ"ל. ועל כן בפרשה זו גמר התיקון דשובבי"ם ת"ת כאמור:
1