פרי צדיק, לט"ו בשבט ג׳Peri Tzadik, Tu BiShvat 3
א׳כבר אמרנו דחודש שבט נוצר באות צ' בלעיטה היינו לתקן שורש הפגם שהיה באכילה ושיהיה צדיק אוכל לשובע נפשו ועל כן בשבט ראש השנה לאילן שבו הזמן לתקן שיהיה האכילה כאכילת אדם הראשון קודם הקלקול שהיה רק מפרי עצי הגן וזה טעם למנהג ישראל לטעום מכמה מיני פירות בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילן כב"ה (ריש ר"ה) ולגירסת הגאונים המליך אות צ' בהרהור גם כן המכוון לתקן פגם הנחש שהכניס הרהור מהנאת הגוף. והזמן לתקן שיהיה צדיק יסוד עולם ויהיה ההרהור בדברי תורה (ונת' ר"ח שבט מא' ד) אך לכאורה יש להבין הא טעם דשבט ר"ה לאילן הוא מפני שיצאו רוב גשמי שנה כמו שכתב בגמ' (שם יד.) ואז זמן חנטת הפירות (כמ"ש רש"י) וזהו רק בארץ ישראל ואיזו טעם שיהיה ט"ו בשבט ר"ה לאילן בחו"ל. ומנהג ישראל לאכול פירות בט"ו בשבט אף בחו"ל ואם היו אוכלים פירות ארץ ישראל דוקא היה מקום אבל המנהג לאכול פירות חו"ל. גם כל ענין ר"ה לאילן הוא לענין מעשר וזה אינו נוהג בפירות חוץ לארץ. ומנהג זה לאכול פירות אף שלא נזכר בקדמונים רק בס' למהר"ם חאגיז אבל מנהג ישראל תורה ואומרים מהרה"ק הרבי מלובלין זצוק"ל שהוא עצמו תורה. ובסידור הרב יש שא"א תחנון בט"ו בשבט ובודאי יש מקום אף בחוץ לארץ לזה. אכן מצינו בברכת המזון דכ' ואכלת ושבעת וברכת וגו' על הארץ הטובה וגו'. וכן חותמין בברכת הארץ על הארץ ועל המזון ובברכת מעין שלשה על הארץ ועל הפירות ולא הוי חתימה בשתים ארץ דמפקא מזון ארץ דמפקא פירות (כמ"ש ברכות מט.) ותחלת הברכה נודה וכו' על שהנחלת לאבותינו ארץ וכו' ולכאורה ברכת המזון תלוי בארץ ומה יועיל לנו נחלת הארץ כשנתונה בידי זרים שמשלו בנו בעוה"ר. ומצינו בגמ' (שם כ :) דמיבעי ליה נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן ופירש"י מטעם דלא נטלו חלק בארץ ולכאורה לפ"ז נ"מ דבחוץ לארץ בהמ"ז דרבנן והתוס' שהקשו מכהנים ולויים דתיבעי משום שלא נטלו חלק ע"ש ואף שהם היה להם ערי מגרש ומהאי טעמא מביאין וקורין (כמ"ש רמב"ם פ"ד מה' בכורים) ולכאור' טפי הו"ל להקשות דתיבעי על בהמ"ז בחוץ לארץ אם הוה דרבנן. אבל באמת הוא על פי מ"ש (תענית י.) א"י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית וכו' א"י שותה תחלה וכל העולם כולו לבסוף ונמצא שבכל העולם המזון הוא רק מתמצית א"י ואף שבא"י יצאו רוב גשמי שנה בשבט ובחו"ל באים בקיץ מכל מקום הוא רק מההשפעה שנשפע לח"י תחלה בזמנו ושפיר יש שייכות ברכת הארץ לברכת המזון אף בחו"ל וזה שאמר נודה וכו' על שהנחלת וכו'. ואיתא בגמ' (ברכות מט.) וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ וכו' ולכאו' יותר יש שייכות לתורה בברכת בונה ירושלים דכ' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ולמה נתקן בברכת הארץ. אך ליעקב אבינו ע"ה נאמר והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וגו' וא' (שמות רבה פ' כה) כשיגיעו בניך עד עפר הארץ אותה שעה ופרצת וגו' והיינו דכשיהיו בגליות אז ילך עמהם קדושת הארץ בכ"מ שיהיו ועז"א במד' (ב"ר פ' יא) יעקב שכתוב בו שמירת שבת וכו' ירש את העולם שלא במדה והיינו שזוכין זה על ידי קדושת שבת שהוא ברזא דברית כמ"ש (זח"ב צב א) והיינו כמו שאמרנו שהתוספת קדושת שבת ממדת צדיק יסוד עולם ועל כן כשחשב בזוה"ח (פ' תולדות) ז' המוספים כנגד קדושת ז' רועים חשב מוסף שבת נגד יוסף וכ' ועמך כולם צדיקים וגו' כל מאן דאתגזר אקרי צדיק כמ"ש בזה"ק (שם כג א). ולעתיד יוקדש א"י בקדושת ירושלים וקדושת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם כמ"ש (ריש פסיקתא רבתי) עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו. והוא כמו תחלת הבריאה שנברא להיות עיקר שכינה בתחתונים (כמ"ש ב"ר פ' יט) והיינו להיות כל העולם א"י ומשכן לשכינה רק לאחר הקלקול שיש פסולת מאדם הראשון שהוא רע הופרש מקום מיוחד משכן לשכינה ולעתיד כשיתוקן הפגם יהיה כל העולם כא"י ובשבת שהוא ברזא דברית פורס סוכת שלום עלינו וכו' שמתפשט קדושת ארץ ישראל וירושלים בכל מקום משכן ישראל וזהו ופרצת ימה וגו' שבכ"מ שילך ישראל יוליך אתו קדושת הארץ. והיינו בשבת שהוא מעין עולם הבא כמו שכתב בגמ' (שם נז :) שיתברר אז ועמך כולם צדיקים וגו'. וכן נדרש בריש תדבא"ר ואי זה מקום מנוחתי על יום השבת וכ' ואל זה אביט אל עני וגו' ואמרנו שבשבת זוכה הישראל להיות עני ונכה רוח ותרד על דבר ה' דהיינו להיות צדיק גבור הכובש יצרו שזה בא על ידי ג' דברים שחשב עקביא בן מהללאל הסתכל בג' דברים וכו' שהם ג' מיני שפלות שהם מבטלים ג' הקלי' דקנאה תאוה וכבוד ובשבת נעשה עני ונכה רוח ותרד על דברי שהם ג' מיני שפלות הנז' (ותנ' פ' בא מא' ז) וזוכין להיות בחינת צדיק גבור הכובש יצרו. וז"ש בגמרא (שם מח סע"ב) צריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בג' בריתות וזו ניתנה נגד כל השבטים אחר שנתחלק יוסף לב' ועל פי מ"ש (ב"ב קטו רע"ב) גמירי דלא כלה שיבטא וזה מורה דכל אחד מישראל יכול לזכות לזה כיון דאתגזר אקרי צדיק ויכול לזכות למה שנאמר לעולם ירשו ארץ וזוכין להיות האכילה מהשפעת קדושת ארץ ישראל. ות"ח דמשתדלי באורייתא אתקריאו שבתות כמ"ש (זח"ג כט ב ושם קכד סע"ב) שהם יכולים לזכות על ידי כח התורה תמיד מעין עולם הבא כשבתות ולעולם ירשו ארץ שיזכו לאכול בעולם הזה מקדושת ארץ ישראל וזהו שייכות ברית ותורה לברכת הארץ ותורה ניתנה בג' בריתות היינו כנגד ג' קדושת האבות שהורידו אור תורה לעולם אברהם אבינו ע"ה היה הראשון שקיים ולימד התורה עד שלא נתנה (כמ"ש יומא כח :) ויצחק אבינו ע"ה אורייתא מסט' דגבורה קא אתייא כמ"ש (זח"ג פ' סע"ב) והוא מדת יצחק. ויעקב אבינו ע"ה תתן אמת ליעקב אמת זו תורה (ברכות ה :) ונת' כ"פ. וזה ענין חודש שבט שנוצר באות צדיק לתקן במדת צדיק יסוד עולם וכמו שאמרנו שכל החודש בפ' שובבי"ם שבהם הזמן לתקן הפגם במדה זו. ואז הזמן לזכות לקדושת הארץ שיהיה האכילה מתמצית קדושת ארץ ישראל וכמו לעתיד שתתפשט קדושת ארץ ישראל בכל העולם. ויכולים לזכות שתתפשט קדושת ארץ ישראל בכל משכן ישראל כמה שנאמר ופרצת ימה וגו' ועל כן בשבט ר"ה לאילן והטעם שיצאו רוב גשמי השנה בא"י ובא זמן חנטת הפירות. ובחו"ל אף שיבאו אחר כך הגשמים מכל מקום עיקר הזמן לזכות לתמצית א"י שיהיה האכילה בקדושה הוא בשבט ועל כן נוהגין לאכול מפירות האילן בט"ו בשבט:
1