פרי צדיק, וארא ט״זPeri Tzadik, Vaera 16
א׳שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. שבשבת בתפלה ג' אומרים אתה אחד וכו' ומי כעמך ישראל גוי אחד. שפירוד הדיעות וכל המחלוקת בא מחמת שכל א נוגע לעצמו. ושבת דאי' (זח"ב רה סע"א) האי יומא יומא דנשמתין איהו ולאו יומא דגופא. ע"כ נעשים בו ישראל גוי אחד כיון שאין להם רק מכוון א' לעשות רצון אבינו שבשמים והאמת והשלום אהבו וכעין מחלוקת שמאי והלל כמ"ש (יבמות יד :) ואז נקרא השי"ת מלך שהשלום שלו שהוא עושה שלום במרומיו. ובמשנה (תענית כו :) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה במלך שהשלום שלו (כפירש"י) בעטרה שעטרה לו אמו כנסת ישראל ועל דרך מ"ש (שמות רבה פ' נב) לא זז מחבבן עד שקראן אמו. ובזוהר הקדוש ר"פ זו מפרש אמו יובלא. וא' במשנה ביום חתונתו זה מתן תורה ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה ב"ב ואז נקרא השי"ת מלך שהשלום שלו. ושבת דכו"ע בשבת נתנה תורה לישראל (שבת פו :) ובמשנה קאי על יוהכ"פ יום שנתנו בו לוחות אחרונות שהיה כלול בהם מדרש הלכות ואגדות (כמו"ש שמות רבה פ' מו ופ' מז) ושבת גם כן מדת מלכות פה תורה שבעל פה וכמ"ש (זח"א מז ב) יום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי. ובכל שבת מתעורר זמן מתן תורה. ויום שמחת לבו בנין בית המקדש הוא גם כן בשבת שאז נעשה לב ישראל הר קדשי שהשי"ת שוכן בלבם ואין שליטה ליצר הרע כמה שנאמר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי דא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה כמ"ש (מה"נ זח"א קלא א) ושבת מעין עולם הבא. ואז נקרא השי"ת מלך שהשלום שלו. ושלום נקרא מדת יוסף הצדיק שעל ידי מדתו היחוד כי כל בשמים וארץ כתרגומו די אחיד בשמיא ובארעא שמחבר מדת שמים וארץ קודשא בריך הוא וכנסת ישראל (כמ"ש זח"א לא רע"ב) ולכן אומרים בסעודה ג' מלך שהשלום שלו הוא ישים עלינו ברכה ושלום דאיהו מבועא דכל ברכאן והמשמר שבת כהלכתו מיד נגאל מכל קטרוג היצר הרע ואלמלי משמרין כל ישראל השבת מיד נגאלין דרור יקרא וכו':
1