פרי צדיק, וארא י״זPeri Tzadik, Vaera 17
א׳שהשלום שלו וכו'. בזוה"ק פ' זו (לא א) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום וכו' מאן דרכים מאן נתיבות מאן נועם ומאן שלום. דרכיה דרכי נועם היינו דכ' הנותן בים דרך כו' דרך הוא אורחא פתיחא לכלא וכו'. והיינו דדרך הוא דרך התורה מה שנ' בתורה שבכתב ותורה שבעל פה. וגם מה שכ' בשו"ע ופוסקים הוא דרך כבושה לכל ישראל. ועז"נ אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. וכל נתיבותיה היינו שכל נפש בפרט יש לו לפעמים שאלות וספיקות לפי מצבו ומעמדו ומקומו וזהו נתיבה. ועל זה נאמר ובמים עזים נתיבה מים עזים הם מים הזידונים בתאוה שיש בו שליטת היצר הרע מכל מקום נותן השי"ת במים עזים נתיבה. וזהו נר לרגלי דבריך היינו כלל הדברי תורה שמורה לאדם דרך ילך בה. ואור לנתיבתי היינו הנתיבה המיוחד לו בפרט. וזה נקרא שלום שהוא מדתו של יוסף שמברר כל ישראל שהם ועמך כולם צדיקים והוא אור לנתיבתי ע"ד מה שנאמר אור זרוע לצדיק צדיקים לאורה וכיון שנימול לח' שלא מדעתו ונעשה על ידי זה ישראל מורה שהוא קשור בשורש בראשית המחשבה. ושבת אקרי נועם כמ"ש בזוה"ק ונתבאר כמה פעמים:
1
ב׳אחר הבדלה
2
ג׳במ"ר (פרשה ט) הה"ד הן אל ישגיב בכחו מי כמיהו מורה בנוהג שבעולם וכו' והקב"ה מתרה לפרעה כדי שישוב בו הה"ד בזאת תדע וגו' להבין מה שהתרה השי"ת בפרעה כדי שידע כי אני ה'. וכן כ' למען תדע וגו' בעבור תדע וגו' וכי מה יהיה מזה אשר גם פרעה הרשע ידע ה'. והענין דהנה ידוע דכמו שיש ע"ס קדושות כן בזלעו"ז יש עשר כתרין דמסאבותא ועל זה באו העשר מכות על המצרים כדי להחליש ולהשפיל העשר כתרין דקלי'. ואז יעלה ויגבר עשר כחות דקדושה על דרך מה שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו כו' (כמ"ש פסחים מב :) ועל ידי זה יוכל לבוא לכל א' מישראל האתערותא והזכירה בהשי"ת כדי שיוכל לגאול אותם. גם כאשר יראו מכות מצרים יפול על ישראל הפחד ועל ידי זה יבוא להם אתערותא. ולזה נכתבו ז' מכות בפרשה זו. וג' מכות בפרשה בא בפ"ע נגד הג' ראשונות וזש"נ למען תדע וגו' היינו למען שיתודע ע"י המכות כי אני ה' שוכן בלב ישראל על ידי המכות כאשר יתגבר כחות דקדושה. וכן לדורות באלו הו' שבועות שובבי"ם צריכין לתקן אלו המדות מחסד עד יסוד שהם רומזים על ו' המדות. דכל פרשה הוא קדושת אותה שבת כיון שנקבעה לקרותה. והנה בפ' שמות נכתבו היסורין והגלות. שבודאי היה מצד החסד כאשר ייסר איש את בנו וגו' וכן מתחיל המ"ר ומדברי תורה בפ' שמות בפ' חושך שבטו וגו' ואוהבו שחרו מוסר שהיסורין היה מחמת אהבה וחיבה של השי"ת לישראל ובפרשה וארא נכתבו המכות ויסורין של המצריים אשר הם באו מצד הדין וגבורה שלמעלה. וגם כדי שיראו ישראל ויפחדו. וזש"נ כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך וכבר הקשו בגמ' (סנהדרין קא.) וכי מאחר שלא שם רפואה למה ע"ש. ולפי האמור יש לומר כי המחלה אשר שמתי במצרים שהיו מצד הדין והגבורה לא אשים. ומה שאשים באיזה פעם הוא מחמת שאני ה' רופאך שהם באים לרפואה ולטובה וכנ"ל. וכאשר האדם תוקע זאת בלבו יוכל לזכות לבחינת אמת שהוא נגד פרשה בא ועל כן נכתבו בפרשה בא איזו מצות כי אזי יוכל להיות כלי לקבלת עול מצות. ויש לרמז הו' פרשיות אלו במה שנאמר וחרב פיפיות בידם. לעשות נקמה בגוים. תוכחות בלאומים. לאסור מלכיהם בזקים. ונכבדיהם בכבלי ברזל. לעשות בהם משפט כתוב. וחרב פיפיות בידם נגד פרשה שמות שנכתבו בו שמות השבטים שהם כלל התורה כידוע מה שכ' שיש בתורה ששים ריבוא אותיות והיינו שכמה אותיות מתחלקין לחלקים (כמו שנת' כ"פ) והם כנגד ששים ריבוא שרשי נשמות ישראל. וחרב פיפיות מרמז על תורה כי הוא החרב פיפיות בידינו. להנצל מהמזיקין ע"י עסק התורה (כמ"ש ברכות ה.) וכבר אמרנו דאף שהחמיר בזה"ק (ח"א ריט א) ומנע התשובה על חטא פגה"ב. מכל מקום ע"י תורה מתכפר וע"ד שא' בבני עלי (ר"ה יח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה (ונת' כ"פ). לעשות נקמה בגוים מרמז על פרשה וארא שנכתב שם הנקמה ממצרים כדי שיתנו ישראל גם כן לב לשוב בתשובה ושב ורפא לו:
3