פרי צדיק, ויקהל ג׳Peri Tzadik, Vayakhel 3
א׳קריבו שושבינין עבידו תקונין לאפשא זינין ונונין עם רחשין. קריבו שושבינין דקדושת שבת שהוא יחוד קב"ה וכנסת ישראל הוא כזיווג חתן וכלה כש"נ ביום חתונתו וגו' וכללות הנשמה יתירה מנפשות ישראל נקרא כלה ונצרך לזה שושבינין לייחד השפעה דלעילא היינו קב"ה בנפשות ישראל שנקראו כלה וכמ"ש (שמות רבה פ' מא) שני לוחות כנגד חתן וכלה וכנגד ב' שושבינין. והם בחינת משה ואהרן שנקראו שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא (כמ"ש זח"ג כ' א) וכאמת בכל נפשות ישראל נמצא בחינת השבעה רועים שהם בחינת הז' מידות הקדושים. הג' מדות שיש בישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (כמ"ש יבמות עט.) הם מושרשים בלבם מג' האבות רחמנים הוא מדת יעקב אבינו ע"ה רחמן שבאבות (כמ"ש ב"ר פ' עח). בעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה כו' שהבושה מביאה לידי יראת חטא. וגומלי חסדים מדת אברהם אבינו ע"ה אהבת חסד לאברהם. ובחינת יוסף הצדיק הוא בכל ישראל כש"נ ועמך כולם צדיקים. ובחינת דוד הוא הלב דאיתא בס' יצירה לב בנפש כמלך במלחמה. ומזה שאמרו כשכפרו במלכות בית דוד אין לנו חלק בדוד וגו' מכלל שבאמת יש לכולם חלק בדוד וכמאמר (שבת סז.) כל ישראל בני מלכים הם. ובחינת משה היא התורה שנקראת תורת משה כל ישראל יש להם חלק באותיות התורה והוא הענין שא' (ב"ק צב) מנא הא מילתא דאמרי אינשי וכן (סנהדרין ז.) ההוא דהוה קאמר ואזיל כו' קרא כתיב. ומצאו ע"ז רמז במקרא והיינו השרש שלהם בתורה. וכן אמר ההוא גברא לר' ינאי ירותתי גבך כו' קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב (כמ"ש ויקרא רבה פ' ט) שכל א' יש לו חלק בתורה אפילו ע"ה שמכונים בית יעקב (כמ"ש בבא מציעא לג :) ובחינת אהרן הכהן כ' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. ובחינת השושבינין משה רבינו ע"ה הוא הדעת שמופיע בקדושת שבת כש"נ כי אות היא ביני וביניכם וגו' לדעת כי אני ה' מקדשכם והוא להמשיך החכמה שבמוח אל הלב הוי לבער מאתו הלב כסיל מב' מפתחי הלב. ומשה רבינו ע"ה שושבינא דמלכא באתערותא דלעילא. ובמתן תורה הוריד השכינה לארץ כמ"ש (ב"ר פ' יט) בא משה והורידה למטה וכן השבת מאתעדל"ע לבד דאני ה' מקדשכם. זהו מצד משה רבינו ע"ה. וכח זה יש גם כן בכל א' מישראל להמשיך האתעדל"ע כמ"ש בשבת זכור וגו' לקדשו וכ' לעשות את השבת. וכן במתן תורה במה שאמרו נעשה ונשמע דר"ל שהם העושים דברי תורה וכמ"ש (ויקרא רבה ר"פ א) גם כן פ' עושי דברו על ישראל. ואהרן שושבינא דמטרוניתא לקרבם לתורה באתערותא דלתתא. וזהו ממלכת כהנים בעבודתן מצידם והשתדלותם. וגוי קדוש זהו רק ע"י כי קדוש אני ה'. ואהרן שושבינא דמטרוניתא להיות קיום לבחינת הדעת מצד המקבל להיות נשמר בלב שלא יתקלקל ח"ו כש"נ כי שפתי כהן ישמרו דעת ששומר הדעת של ישראל. וכידוע שבשעת הקלקול מסר אהרן הכהן נפשו כדי שלא יארע ח"ו קלקול הדעת בכלל ישראל וכמ"ש (ויקרא רבה פ' י) מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל כו' א"ל יודע אני להיכן היתה כוונתך כו' ומן המקדש לא יצא כו' שנבחר לקרב ישראל לאביהם שבשמים וכידוע מסה"ק שפי' מ"ש ברש"י (שמיני מתו"כ) למה אתה בוש לכך נבחרת היינו שמזה עצמו שאתה בוש לכך נבחרת לקרב ישראל כנ"ל. ועל זה אמר ותורה יבקשו מפיהו ששפתיו ישמרו הדעת להיות נקבע בלב וע"י התורה שמוציא מפיו נגמר המבוקש שבלב לפועל המעשה כש"נ בפיך ובלבבך לעשותו. ועל זה יש לומר מ"ש (עירובין סה.) כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו דידוע דיין מרמז לתורה שבעל פה כש"נ ושתו ביין מסכתי וברע"מ (זח"ג רעא ב) יינא דאורייתא דבע"פ וכל שנתפתה ונתפעל בלבו ע"י דברי תורה של עצמו שהוציא מפיו הסימן שיש בו בחינת הדעת קונו כנ"ל בפ' כי שפתי כהן וגו' ואומרים קריבו שושבינין עבידו תיקונין לאפשא זינין ונונין כו' ממ"ש ונונין כו' מבואר דאאכילת סעודה קאי ותיקונין ר"ל תיקון הסעודה כמ"ש אתקינו סעודתא כו' דאף שע"כ הכל מוכן מע"ש בדיבורו זה בכונה הוא מתקן הסעודה שיתן בזה חיות לנשמה יתירה. וקורא לשושבינין הם כחותיו בהמשכת האתעדל"ע ובהתעוררת שלו באתדל"ת. עבידו תקונין לאפשא זינין כי ע"י שמתקנים סעודת שבת בריבוי המינים נעשה תיקון להשראת הדעת בנפשות ישראל שהיא הנשמה יתירה שעז"א בלשון המענג את השבת ר"ל שמענג הנשמה יתירה שנקרא שבת וכדאיתא בזוה"ק פ' זו (רד ב) האי רוחא אתהני בהאי יומא מהנאותן דישראל ומענוגא דלהון כו'. וא' בגמרא (שבת קיח :) במה מענגו בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין וכידוע דענג שבת בא לתקן הקלקול הראשון מהנחש ומין דגים לא היו בקלקול אכילת עה"ד כי היו נכסים במים וגם לא מתו במבול (כמ"ש סנהדרין קח.) ואין בהם שום בירור מאיסור חלב דם וטריפות מפני שהם הבעל חי הראשון שנזכר בהם נפש חיה ולא היה בו שום שבירה. ותרדין א' (ברכות לט.) תביל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים. ובקלקול הנחש באכילה כ' וכי תאוה הוא לעינים וע"י שהעין רואה בא הלב חומד ועיקר הקלקול בבני מעים במילוי הכרס וע"י תבשיל של תרדין ניתקן הכל. ושומין אי' (ב"ק פב.) מכניס אהבה ומוציא את הקנאה והוא תיקון קלקול השני הקנאה. ועל זה מרמז לאפשא זינין לפי שבזמנינו אין נמצאים אותם המינים שאז"ל ע"כ אמר סתם לאפשא זינין כי יוכלו למצוא מינים אחרים להיות מכוונים להם. ונונין הם דגים גדולים עם רחשין היינו דגים קטנים והוא מ"ש (שבת שם) אפילו דבר מועט כו' הר"ז עונג מאי היא כסא דהרסנא ופירש"י דגים קטנים כו' והוא גם כן על סמך מאמרם ז"ל (ברכות מ.) הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים ולא עוד שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של אדם. אינו בא לידי חולי מעיים מרמז ג"כ לתיקון הפגם דאכילה כנ"ל ומפרין ומברין כ'ו וכמו כן בא החיות לכללות הנפש יתירה כמו דמברין כל גופו כנ"ל:
1