פרי צדיק, ויקהל ד׳Peri Tzadik, Vayakhel 4
א׳למעבד נשמתין ורוחין חדתין דבגמ' (ביצה טז.) אמרו נשמה יתירה ויש גם רוח כמ"ש בזוהר הקדוש פ' זו (רד ב) בב"נ איש נפש דנטלא ומשיך לגביה לההוא רוחא מע"ש כו' ודיירא בה כל יומא דשבתא וכדין ההוא נפש יתירה ברבויא ותועלתא יתיר ממה דהוה ע"ש. והיינו רוחין חדתין הרצון שבלב שנתחדש בנפש ע"י קדושת השבת. וענין הנשמה יתירה הוא המאור פנים והוא ע"י נשמה יתירה שבמוח כש"נ חכמת אדם תאיר פניו ועל זה מרמז ברם אנפין חדתין ורוחין וז"ש עם נפשין ומזוה"ק הנ"ל משמע דליכא נפש. רק הנפש משיג וזוכה להרוח. וזהו למעבד דהיינו על ידי תיקון סעודת שבת שנתרבה הרוח כמ"ש בזוהר הקדוש (שם) האי רוחא אתהני בהאי יומא מהנאותן דישראל כו' ממילא נחשב כאילו אנו עושים את הרוח ונשמה יתירה ע"ד שא' (מגילה יג.) שכל המגדל כו' כאילו ילדו. בתרתין ובתלתין ובתלתא שבשין הוא עפמ"ש בזוהר הקדוש (רז ב) דהא אתקדש מתלתין ותרין שבילין ותלת דרגין דתפוחין קדישין. תלתין ותרין שבילין היינו הל"ב נתיבות חכמה שנרמז בהתחלת וסיום התורה שבהם נשתכלל העולם ע"י ל"ב אלהים שבמעשה בראשית. ותלת דרגין דתפוחין הוא בחינת ג' האבות הק' הרמז בתיבת שבת ש' הא אוקמוה רזא דתלת אבהן דמתאחדן בבת יחידה כמ"ש (שם רד א) ולשון תלתא שבשין הוא תרגום של שלשה שריגים ואי' (ב"ר פ' פח) ובגפן שלשה שריגים משה אהרן ומרים והוא ענין א' עם בחינת ג' האבות דמרים מרמז על בחינת אברהם אבינו ע"ה כי הבאר מרמז על תורה שבעל פה (כמו שנת' חנוכה מא' כה ד"ה ובגמ' ע"ש) והוא מדתו של אברהם אבינו ע"ה דכ' יוקח נא מעט מים ומים הם חסדים כידוע. ואיתא (ב"ר פ' סא) זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו חכמה. והוא בחינת תורה שבעל פה ותורת חסד על לשונה. ומשה שהוא שורש תורה שבכתב וא' (זח"ג פ סע"ב) אורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא והוא בחינת יצחק ועדש"נ מימינו אש דת למו. גם המן והבאר דאורייתא דבכתב שהוא לחם מן השמים ותורה שבעל פה הוא משקה יינא דאורייתא דבע"פ (כמש"ש רעא ב). ועננא דאהרן הוא בחינת סוכת שלום וכ' ויעקב נסע סוכותה וע"ש זה אומרים בשבת הפורש סוכת שלום כו' דהא סכת שלום פריסא כו' כמ"ש בזוהר הקדוש:
1