פרי צדיק, ויחי י״בPeri Tzadik, Vayechi 12
א׳ואני נתתי לך שכם אחד וגו' בב"ר שכם זו הבכורה ולבושו של אדה"ר אשר לקחתי מיד האמורי זה עשו כו' שעשה מעשה אמורי בחרבי ובקשתי במצות ומעשים טובים. ויש להבין מה טעם שיתן לבושו של אדה"ר ליוסף. גם למה בכאן נקרא עשו בשם אמורי שעשה מעשה אמורי. אכן הענין עפמ"ש בס' דברי אמת (לך) דחשב ז' אומות כנגד ז' הקליפות שהם בזלעו"ז נגד ז' מדות. וחשב שם האמורי נגד ת"ת בקדושה. שהוא עדש"נ את ה' האמרת וה' האמירך שישראל מתפארין בהש"י ה' אחד. ותפארת של הש"י שמשתבח בשבחייהו דישראל ומי כעמך ישראל גוי אחד. וכמ"ש (ברכות ו.) ויעקב שהוא מרכבה למדת התפארת בחינתו השפלות כמש"נ מי יקום יעקב כי קטן הוא. ואמרו (ב"ר פ' עא) כ"מ שנא' דל עני ואביון בישראל מדבר. וזלעו"ז בקליפה אמורי שמתפאר ומתגאה והוא שורש קליפת הגאוה וזש"נ ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו שהוא שורש הגאוה. וכמו בקדושה יעקב בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה דאחיד לעתיקא והיינו מכ"ע עד מלכות. כן לעו"ז בקליפה אמורי מבריח מראשית דקליפה עד מלכות דקליפה. וסיחון מלך אמורי אמרו עליו (ב"ב עח:) עיר סיחון כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה והוא ע"ד מש"נ כי נפת תטופנה שפתי זרה וגו'. וכן עשו איש יודע ציד שהיה צד בפיו ומתלבש בלבוש יעקב שהוא תורה ומצות וכמ"ש (מד"ת תולדות ח) שהיה אומר ליצחק המלח מהו שתהא חייבת במעשר כו' מדקדק במצות והיה א"ל אביו היכן היית א"ל בבית התלמוד לא כך הוא הלכה כו' לא כך איסורו לא כך התירו. וכן לעתיד ג"כ איתא (שם פ' צו ב) מה עשו עושה מתעטף בטליתו כזקן ובא ויושב לו אצל יעקב וכו' וז"ש שעשה כמעשה אמורי. וכ' וירח את ריח בגדיו ובזוה"ק פ' זו (רכד ב) בגדיו בגדי עשו מיבעי ליה כו' אך למעלה (קמב ב) אי' בזוה"ק דכשלבשם עשו לא הוו סלקין ריח כלל שהיו בגדי אדה"ר והם היו בחלקו של יעקב שהיה שופריה דאדה"ר ממש וכיון דלביש לון יעקב כדין תבת אבדה לאתרה וסליקו ריחין ע"ש. וזהו שכם א' אשר לקחתי מיד האמורי עשו שעשה מעשה אמורי. בחרבי עדמ"ש (זח"ג רעד ב) ו' גופא דחרבא וזהו בחרבי דייקא שהוא של יעקב שהוא מרכבה לאות ו' דאיקרי אות אמת כמ"ש בזוה"ק (ר"פ ויקרא) וכתיב תתן אמת ליעקב. אמת זו תורה כמ"ש (ברכות ה':) וזהו בחרבי ובקשתי מעשים טובים כמ"ש (שם יז.) ללומדיהם לא נא' אלא לעושיהם דכשעוסק בתורה ואין בו י"ש נקרא כסיל כמ"ש (יומא עב:) שעז"נ למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין שאין בהם י"ש. וכן ק"ש נקרא חרב פיפיות כמו שנדרש על הקורא ק"ש על מטתו (ברכות ה'.) וק"ש הוא חלק יעקב שזיכה לישראל כמ"ש (בב"ר פ' צח) שע"ז אומרים שמע ישראל אבינו וכו' והוא ה"א ה"א תרין פיפיות דילה כמ"ש בזוה"ק. ועשו היה ציד בפיו והיינו נשמת ר"מ שהיה שורש תושבע"פ דסתם מתני' ר"מ. ויצא מעשו כמ"ש (גיטין נו.) וזה לקח ממנו בחרב פיפיות. וכן מעשים טובים שהיה עשו מתלבש בלבוש צדיק (כמ"ש ב"ר ר"פ סה) שאמר מה אבא נשא אשה בן ארבעים שנה כו' ויעקב נטלו ממנו בק"ש עדמ"ש בהקדמת תקו"ז (ד"ה ועוד תקונא ז) ואיהי ק"ש קשת דזריק חצים מסט' דברוך שם כבוד מלכותו. וכשלבש הבגדים קלט הריח ג"ע שהוא ריח חקל תפוחין וכמ"ש בזוה"ק. וזהו השכם א' שנתן ליוסף דכתיב ביה את האלהים אני ירא וכ' והריחו ביראת ה'. וכבר אמרנו כ"פ דבחי' יוסף הריח שמורה על טהרת קדושת הברית וכמ"ש (עירובין כא:) הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא. ומלשון בחורי ישראל נראה דקאי על טעם חטא זה שגורם הילדות והבחרות וז"ש (סוטה מט.) מורחינא ריחא כו' בני טהרה יש בך כו' וכן נאמר יראת ה' טהורה. ונתן ליוסף בגדים של אדה"ר שיתנו ריח חקל תפוחין. ושבת רזא דברית כמ"ש (זח"ב צב א וש"מ) ואז זוכין לבגדי קודש דעל בגדי אדה"ר אי' (מד"ר במדבר פ' ד) שהיו בגדי כהונה ובגדי שבת היו. ובבגדי כהונה כ' לכבוד ולתפארת וז"ש (שבת קיג.) לגירסת השאלתות דר' יוחנן קארי למאניה דלביש בשבתא מכבדותא וע"כ דרשו מדכתיב וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת וכו' וכמו בגדי כהונה מכניסין קדושה לכהן כמ"ש (סנהדרין פג:) ובזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם כו' כן בבגדי שבת אי' במד"ר (ר"פ עקב וש"מ) מקדש את השבת בכסות נקיה (ונת' ויגש מא' ז) ות"ח דמשתדלי באורייתא דדמיין לשבתות כמ"ש (זח"ג קכד סע"ב) איתא (בנדרים כ:) מאן מלאכי השרת רבנן כו' דמצייני כמלאכי השרת וכן (קידושין עב.) ת"ח שבבבל דומין למלאכי השרת וע"ש ברש"י. וא' (שבת עז.) סודרא סוד ה' ליראיו. וז"ש (קידושין ח.) ר"כ שקיל סודרא וכו' לדידי חזי לי ה' סלעים ומצינו ג"כ (פסחים קיא:) סודריה דמר כי צורבא מרבנן כו' שהיה הסודר מיוחד לת"ח. וכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. והיינו דכהן זוכה לבחי' מלאך שאין לו יצה"ר כלל כמ"ש (ב"ר פ' מח ושבת פט.) וזוכה לזה ע"י מדת היראה וכמש"נ ואתנם לו מורא וייראני וגו' וע"י לבושי כהונה זכה לקדושת מלאך. וכן מצינו בר"י בר אלעאי בע"ש כשהיה מתעטף בבגדי שבת שהיה דומה למלאך ה' צבאות כמ"ש (שבת כה:) והוא כאמור דבגדי כהונה ובגדי שבת הכל א' משורש קדושת בגדי אדה"ר. וכן זוכין בשבת להשפעה בתושע"פ ככהנים דכ' ותורה יבקשו מפיהו וכמ"ש בזוה"ק (ח"א מז ב) ביום השביעי דא תושבע"פ דאיהו יום שביעי והיינו מלכות פה תושבע"פ והוא ע"י קדושת בגדי שבת (כשנ"ת ויגש מא' ז) שהם קדושת בגדי אדה"ר. וזוכין להם ע"י מדת יוסף רזא דברית ויוסף רזא דשבת כמ"ש (זוה"ח תשא) וכמו שאמרנו למעלה:
1