פרי צדיק, וילך ושבת תשובה ט״וPeri Tzadik, Vayeilech and Shabbat Shuvah 15
א׳אי' בתיקונים שעשרת ימי תשובה הם נגד העשרה מאמרות שהמה נגד העשר ספירות ונגד זה הם העשרה מלכיות היינו שממליכים את הבורא ית' בעשרה ימים הללו שאומרים המלך הקדוש שמתראה ומתגלה כבוד מלכותו ית' עלינו מעילא לתתא. ויום הראשון שהוא ראש השנה הוא נגד בחי' כתר שהוא נגד גולגלתא שעל המוח בחי' שכל הנעלם מכל רעיון למעלה מן השגה ויום השני דר"ה הוא נגד בחי' חכמה מוחא שכבר בא לאיזה השגה ותפיסה בשכל בחי' יש מאין. וביום הג' מעשי"ת כנגד בינה היינו שכבר בא לידי הבנה בלב כמ"ש בפתח אליהו בינה לבא ובה הלב מבין. ומה גם כהיום שנזדמן היום ג' דעשי"ת בשבת שבודאי בא הכרה בלב כמו שנא' לדעת וגו'. ואח"כ בשבעה ימים האחרונים נתפשט התגלות המלכות שמים במעשה ובדיבור שהם נגד ז' מדות הק' שהמה בהתגלות בחיצוניות האיברים בפועל. וכדאי' בריש הג"ה דאו"ח ע"פ שויתי ה' לנגדי תמיד כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו וכו' והוא לפני מלך גדול ואין דיבורו וכו' והוא עם אנשי ביתו כדיבורו במושב המלך ק"ו כשישים האדם אל לבו שממ"ה הקב"ה עומד עליו וכו' מיד תפול עליו אימה ופחד וכו'. וראשית התגלות מלכות שמים של הז' מדות בפועל במעשה הי' ע"י אברהם אע"ה כמו שא' חז"ל לא הי' אדם שקרא להקב"ה אדון עד שבא אברהם אע"ה וקראו אדון. היינו שהגם שקודם אברהם אבינו הי' נפשות גדולים כמו בית מדרשו של שם ועבר וכדומה אמנם בהם לא הי' ניכר מלכות שמים בפועל רק בפנימיות המחשבה ובינת הלב עד שבא אאע"ה והרעיש את העולם לקבל אדנותו ומלכותו ית"ש במעשה בהתגלות על האיברים בפועל. והמה שבעה מדות הק' בשבעה ימים עד יוהכ"פ שהם התגלות מלכות שמים במעשי ותנועת האדם שיהי' כעומד לפני המלך. וביוה"כ שהוא יום השביעי שהוא נגד מ' מלכות פה אז בא התגלות המלכות בשלימות גם על הדיבור שיהי' דיבורו כעומד לפני המלך מלכי המלכים הקב"ה כמו דאי' בש"ע כנ"ל. וביום הזה הוא תשלום התגלות עשרה מלכיות מעילא לתתא כנ"ל:
1
ב׳והנה בבחי' התשובה מצד אתערותא דלתתא בא התגלות התשובה בעשרה ימים הללו בסדר המדות הק' מתתא לעילא. רק השני ימים של ר"ה המה נגד גולגלתא והמוחין שם אין מקום לתשובה בפרטיות על עונות כי בקרקפתא דתפילין נא' מי כעמך ישראל וגו'. ולכן אי' בכתבי האריז"ל שאין להזכיר בר"ה שום הזכרת חטא ועון כלל שהימים הללו הם נגד הנשמה שמשכנה במוח ושם אין מגיע שום פגם מעון כידוע ולכן אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא דייקא. ועיקר החטא מכונה להנפש כש"נ נפש כי תחטא ע"י הדם שהוא הנפש. וע"י החמדה שבלב ששם היצה"ר יושב על שני מפתחי הלב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו בא לפעמים גם להרהור במחשבה שבמוח אבל בעצם אין בבחי' המוחין רושם של הזכרת החטא. ואעפ"כ גם השני ימים של ר"ה נחשבים מימי התשובה ולכן מזכירים באבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך גם בר"ה רק בפנימיות בהעלם בהנפש ע"י מצות תקיעת שופר כמו שנא' אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו מפני פחד ה' והדר גאונו. ועי"ז נמשכים כל הנפשות ישראל להתדבק בהשרש למעלה מן הדעת. ואח"ז בהשמונת ימים בא התעוררת התשובה מתתא לעילא בשבעה מדות הק' ממדת מלכות עד יום הכפורים שאז באים לבחי' בינה שהוא השמיני מתתא לעילא שהוא תכלית התשובה כמו שנא' ולבבו יבין ושב ורפא לו. והנה אמרו ז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין וי"ל שהמכוון הוא לבחי' ה' עלאה וה' תתאה וביחוד כהיום שנזדמנו השתי שבתות שבת תשובה מיד אחר ר"ה שהוא נגד ה' תתאה בחי' מלכות מתתא לעילא בבחי' התשובה בז' המדות כנ"ל ושבת שחל בו יוהכ"פ שהוא ביום הח' נגד בחי' בינה ה' עלאה. וכן יהי רצון שיהי' עתה נשמרים השתי שבתות כהלכתן ונזכה לגאולה השלימה בב"א:
2