פרי צדיק, וילך ושבת תשובה ט׳Peri Tzadik, Vayeilech and Shabbat Shuvah 9
א׳מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. ובפדר"א ובפסיקתא אי' כד"א ומודה ועוזב ירוחם וכאן כתיב רק להודות ולא נזכר עזיבה. ובפסיקתא החדשה על הפ' קחו עמכם דברים דרש בסיני לא בדברים באתם ויפתוהו בפיהם (וכ"כ במד"ר פ' ז'). וקשה לומר כן על מעמד הר סיני שהקדימו נעשה לנשמע וכתיב אני אמרתי אלהים אתם ובמכילתא (יתרו) ויחן ישראל כאיש אחד בלב אחד ובמדרש (שהש"ר פ' א') כששמעו מאמר אנכי נתקע ת"ת בלבם וכו' וכששמעו לא יהי' נעקר יצה"ר מלבם ואיך דרשו שע"ז נא' ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. אך הפי' ע"ד שא' (פרה פ"ח מ' ט') מים המכזבים אחד בשבוע דכל שפוסק נקרא כזב כי שפת אמת תכון לעד. וכן בסיני אף שנעקר יצה"ר מהם בשעת מ"ת מ"מ אח"כ חזר למקומו כבר נקרא כזב וזה ובלשונם יכזבו לו. ולא נאמנו בבריתו ע"פ שנא' יתד במקום נאמן היינו שהוא לעולם וכיון שחזר אח"כ למקומו ואינו לעולם אמר ולא נאמנו בבריתו. ואמר הנביא קחו עמכם דברים עכ"פ בדברים לבד ואינו מדבר במי שאין פיו ולבו שוין ח"ו. רק שלפי שעה רוצה באמת לשוב אף שאח"כ יצרו מתגבר עליו מ"מ בשעת מעשה נקרא בעל תשובה. וכמו שאמרנו ממה שא' (קידושין מ"ט:) המקדש אשה ע"מ שאני צדיק אפי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה ומשמע שרואין בו שמתנהג עדיין ברשעו דאל"כ הרי ודאי שב מרעתו. וא"כ מה אמר שמא הרהר תשובה והוא צדיק הא גדר התשובה הוא עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם כמו שכ' הרמב"ם. אך כיון שבשעה זו הי' בדעתו לעזוב רשעו ולשוב אף שנתגבר יצרו אח"כ וחזר לסורו מ"מ ברגע זו נקרא צדיק. וכאן בהפטורה זו דמיירי בתשובה הפחותה כמו שפתח כי כשלת בעוניך שדרשו (יומא פ"ו:) לתשובה מיראה שזדונות נעשין לו כשגגות. והטעם הוא כמו שא' (קידושין נ"ט.) שהדיבור או מחשבה מבטל דיבור ומחשבה וההבדל בין שוגג למזיד שהמזיד הוא עם מחשבה ורצון וזה נתבטל ע"י הדיבור ונשאר רק המעשה לבד ולכן נעשית לו כשגגות. וע"ז אמר הנביא קחו עמכם דברים בפה עכ"פ אמרו אליו כל תשא עון לבקש מהשי"ת שישא העון מכל וכל שע"ז אנו מתפללין והחזירנו בתשובה שלימה לפניך שזהו מהשי"ת לעזור שיהי' התשובה בשלימות ולעולם. וקח טוב כפירש"י ולמדנו דרך טוב היינו שיהי' באמת העזיבה לעולם. וכן אמר אח"כ ארפא משובתם אוהבם נדבה שיעזור השי"ת שיהי' התשובה שלימה מאהבה ואז מדה במדה אוהבם נדבה. ואומר אהי' כטל לישראל הוא ע"פ שא' (כתובות קי"א:) על הפ' כי טל אורות טלך כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו ובתיקונים (הקד' י' א') הלשון כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו והיינו טל שעתיד להחיות בו המתים (כמ"ש שבת פ"ח:) והוא בחי' טלא דעתיקא שזהו אור תושבע"פ כמו שנא' תזל כטל אמרתי שמרמז לתושבע"פ שאינו ניכר איך שיורד מן השמים כמו שניכר המטר והוא הרב חכמה לתקן הרב כעס כמו שנא' כי ברוב חכמה רוב כעס. וזה שאמר הפ' יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון והוא ע"פ שא' (שבת קמ"ה:) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל אלו ת"ח שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה. וזה הפי' יפרח וגם שרשיו שבבבל הי' עיקר התפשטות תושבע"פ ע"י אנשי כנה"ג שאמרו והעמידו תלמידים הרבה. וזה שא' במד' (שהש"ר ז' י') בב' מקומות פעלו ישראל עם הקב"ה בסיני פעלו בפיהם ולא בלבם שנא' ויפתוהו בפיהם וגו' בבבל פעלו בלבם ולא פעלו בפיהם וכו'. והפי' שבסיני פעלו בפיהם ולא בלבם כיון שנפסק אח"כ וחזר יצה"ר למקומו וזהו יכזבו לו כאמור. משא"כ בבבל ע"י אנשי כנה"ג שבטלו ליצרא דע"ז (כמו"ש יומא ס"ט:) וזה שפעלו בלבם שנעקר מלב לעולם ולא בפיהם שבפיהם הבטיחו להשתחוות לצלם. וזה הועיל ע"י כח בחי' תושבע"פ דטל תורה שבע"פ מועיל לתקן הרב כעס. וזה שמקדימין ברכת חונן הדעת לברכת השיבנו ע"פ שפירש"י (פ' תשא) ובדעת זה רוה"ק והוא בחי' תושבע"פ וכמו שא' (ב"ב י"ב:) דאמר גברא רבה מלתא ומתאמרה משמי' דרע"ק בר יוסף כותי'. ואח"כ מתפללין והחזירנו בתשובה שלימה שיעקר היצה"ר ויהי' התשובה שלימה עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם באמת כנ"ל וזה רק ע"י עזר השי"ת. ובשבת דאי' בזוה"ק (ח"ב פ"ח א') והאי יומא מליא רישי' דז"א מטלא דנחית מעתי"ק ואטיל לחקלא דתפוחין קדישין ובפרט בסעודה ב' שהוא סעודתא דעתיקא וכמ"ש בזוה"ק שם. אומרים השיר טוב להודות לה' מודה בעצמו וידוי דברים לבד ואח"כ אהי' כטל לישראל ויהי' נעקר יצה"ר לגמרי מהלב וזה כחה של תשובה שנתוודע לאדה"ר כמ"ש (בר"ר סו"פ כ"ב) ועמד ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. וה' יגמור בעדנו לטובה והחזירנו בתשובה שלימה לפניך:
1