פרי צדיק, וישב י״אPeri Tzadik, Vayeshev 11
א׳בתנחומא פ' זו ע"פ ויוסף הורד מצרימה פתח בדין הבדלה על נר של עכו"ם ומייתי מעשה באנטונינוס כו' שאמר ר"ח זבובין אלו ואותו לגיון שוין כו' א"ל כל כך נתן ר' חייא הבבלי ממשש השוה אותן כו' אבל זבובין הקב"ה עושה שליחותו בהן וכו' וכן ושלחתי את הצרעה ובכנים וצפרדעים וכו'. ויש להבין הא מקרא מפורש הוא הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי והרי הקב"ה עושה שליחותו על ידם. והנביאים נתנבאו על אשור ונ"נ שעתידין לעשות ומה מעליותיה דזבובין וכדומה שאמר שהקב"ה עושה שליחותו על ידיהם. אך הענין הוא עפמ"ש הרמב"ם (פ"ו מה' תשובה) שאעפ"י שגזר הקב"ה ועבדום וענו אותם מ"מ לא נפטרו המצרים מאחר שלא גזר על איש ידוע אלא הודיעו שסוף זרעו עתיד להשתעבד כו' וכל א' וא' מאותן המצרים והמריעים לישראל אלו לא רצה להרע להם הרשות בידו ע"ש והראב"ד השיגו כיון שאחד מוכרח ועל מי יחול הגזירה ע"ש. אך הפירוש נראה שהעונש על רצונם והנאתם שהיה להם בשעת מעשה שהצרו לישראל ואלו היו עושים רק לקיים הגזירה הקדומה מהשי"ת היו עושים כזבוב העושה בשליחות הבורא ואין לו שום הנאה כלל והצפרדעים במצרים נכנסו לאש לקיים גזרת הבורא ית"ש (כמ"ש פסחים נג:). ועל מה שנהנו בשעת מעשה שהצרו לישראל בא העונש שמזה מבואר שלא עשו מפני הכרח הגזרה שהרי לא נגזר שיעשו בחשק וברצון. וזה המכוון ג"כ שבזבובים וכדומה הקב"ה עושה בהן שליחותו כיון שאין עושים ע"י בחירתם ורצונם משא"כ אשור ונ"נ וכדומה אף שהם כלי זעמו של הקב"ה מ"מ לא שייך לומר שהקב"ה עושה בהן שליחותו כיון שעושים ברצון עצמם וחשקם מה שלא נגזר עליהם. ואם היה מי מהם עושה בלא רצון ובחירה רק כמו שאר בע"ח שעושה להשלים הגזירה שגזרה ידיעתו הקדומה לא היה נענש כלל. וכן י"ל ענין מש"נ וקם העם הזה וזנה וגו' וחרה אפי בו וגו' ובגמ' (סנהדרין צ:) דייקו מקרא זה שהקב"ה יודע מה שעתיד להיות וע"ז שאלו א"כ למה יגיע להם העונש וחרון אף. אמנם באמת השי"ת ברא היצה"ר שיפתה את האדם כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר אבל האדם צריך להתגבר עליו. ויש לפעמים שהאדם אנום ולא יוכל להתגבר על היצה"ר כמו באדה"ר בהק"ל שנה דחזי לאונסיה כמ"ש (עירובין יח:) והלא חסיד גדול היה ושב בתשובה ובודאי היה נזהר מהרהור עבירה ג"כ אע"כ שגם ההרהור היה לאונסו שלא יכול להתגבר על היצה"ר. ואם היה כר' מאיר וכר"ע בודאי גם מזה היה ניצול וה' לא יעזבנו בידו והיו מכריזין עליו ברקיע הזהרו בפלוני ובתורתו כמו שהכריזו על ר"מ ור"ע (קידושין פא.). אך מפני הקלקול מהנחש לא נעזר מהשי"ת להשמר מכח היצה"ר והוליד וכו'. וכן הענין במש"נ וקם העם וזנה שהשי"ת יודע שיהיה מי שלא יוכל להתגבר על היצה"ר שהרי ברא אותו בכח זה וזש"נ וקם העם הזה וזנה וגו' שיהיה לאונסו שלא יוכל להתגבר על היצה"ר ולכובשו. ומ"מ נכתב אח"כ עונש ע"ז וחרה אפי וגו' שצפוי לפניו שיהיה מי שיעשה בחשק והנאה ולא יהיה כזבוב וצפרדע שעושה רק לקיים גזירת השי"ת ועושה בשליחותו. ואם היה אדם עושה בלא שום הנאה וחשק רק כמו בע"ח שעושה בשליחות הבורא ית' וכן היה עושה רק מהאונס שכן גזרה ידיעתו ית' לא היה נענש כלל. ואף שגם חשק זה והרצון נודע להשי"ת כבר שב לשאלת ידיעה ובחירה. וכבר אמרנו שמ"ש הרמב"ם (שם פ"ה) שהוא מ"ש הנביא כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' נתכוין ג"כ למ"ש בזוה"ח שבמקום שיש ידיעה אין בחירה כלל ויש מקום שברא השי"ת שנמסר הבחירה לאדם. ולעתיד יברר השי"ת ע"י שיעשו כל ישראל תשובה מאהבה שיהיו זדונות נעשות כזכיות. והוא מ"ש (שבת פט:) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית ועד עכשיו. והיינו שבמאמר בראשית נזכר תוהו ובוהו שמרמז על מעשיהן של רשעים כמ"ש (ב"ר פ' ב) והוא שבאמת גזרה כן חכמתו ית"ש כשהאציל הבריאה שיהיה ברישא חשוכא והדר נהורא דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא כמ"ש בזוה"ק (ח"ב קפד א) ואז כשלג ילבינו שזדונות נעשות כזכיות. והיינו שאז יברר השי"ת שלא היה הדבר נעשה בבחירתו כלל וכמ"ש האריז"ל שבמקום שיש ידיעה אין בחירה כלל. והוא שבז' מדות תחתוניות שהם ז' ימי בראשית שם הבחירה נתונה ובג' ראשונות בעתיקא אין בחירה באמת וכמו שיבורר אחר שיזכו ע"י תשובה מאהבה שזדונות נעשות כזכיות. וזש"נ בפ' דרשו ה' בהמצאו קראוהו וגו' יעזוב רשע דרכו וגו' שהמכוון שזהו התפלה שיתפלל להשי"ת שיעזוב רשע דרכו וגו' שגם כח התשובה הוא ביד השי"ת ועז"נ קראוהו וגו'. ויוכל ח"ו לבא מזה לידי טעות ולומר שאין בחירה כלל שהכל ביד השי"ת ובאמת שהידיעה והבחירה שניהם אמת וכאמור אך שאין כח לנו שאנחנו בעולם העשיה להבין זאת ועז"א הכ' כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו'. וכן בסוף פ' שובה כתיב ממני פריך נמצא והוא ג"כ מרמז על הבירור אחר שיעשה האדם תשובה מאהבה שיהיו נעשות הכל כזכיות. ופרי נקרא מעשה האדם כמו שמצינו לטובה (סוטה מו סע"א) שלא הניחו לעשות פירות מאי פירות כו' אלא מצות ע"ש וכן (במד"ת ר"פ נח) פרי צדיק כו' תולדותיו של אדם אלו מעשיו הטובים. וכן בהיפך ח"ו נקראו פירות רעים כענין מש"נ קויתי לעשות ענבים ויעש באושים. ואחר שיעשה האדם תשובה מאהבה אז יברר השי"ת ממני פריך נמצא שכל הפעולות מהשי"ת כעין מש"נ כי גם כל מעשינו פעלת לנו וכמ"ש שסדורות ובאות מו' ימי בראשית. רק איך יוכל להבין זאת ע"ז אמר הכ' מי חכם ויבן אלה נבון וידעם הזכיר ג' מדות חב"ד חכם נבון וידעם. והוא שמחיבור חכמה ובינה יבא הדעת כמו שאמרנו במש"נ כי תבא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם חכמה מוחא בינה לבא וכשיתחבר חכמת המוח שיהיה כפי בינת הלב יזכה לבחינת הדעת וידוע כי הדעת פנימיות הכתר וזש"נ וידעם. כי ישרים דרכי ה' עדמש"נ ולא דרכיכם דרכי. וצדיקים ילכו בם היינו שהצדיקים מבררין א"ע בכל כחם במדת הפחד והיראה להתגבר על היצה"ר שהרשות נתונה בעולם העשייה. ואח"כ אם ח"ו יפלו ביד היצה"ר מבררין א"ע ע"י תשובה עלאה מאהבה. ואז השי"ת מברר אותם ואומר ממני פריך נמצא וחטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כאמור. ופושעים יכשלו בם שע"י כן יוכלו הפושעים להתפקר ולומר דלית דין ח"ו כיון שהכל בא מהשי"ת. אבל באמת ישרים דרכי ה' שהכל צפוי והרשות נתינה וכאמור:
1