פרי צדיק, ויגש ט״זPeri Tzadik, Vayigash 16
א׳ויפל על צוארי בניסן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו. הנה המזבח נקרא זאב הטורף שכן קראתו לוקוס (סוף סוכה) והוא ע"ש אכילת הקרבנות של הבהמות כדי לברר כל מיני אכילות של נפש הבהמית ועבור זה נקרא בנימין זאב יטרף שע"כ בנוי בחלקו המזבח בבית עולמים כמ"ש (זבחים נד:) ע"פ מצאנוה בשדה יער. וע"ז יש לרמז מש"נ ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וגו' ופירש"י (מגמ' מגילה טז:) בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ובנימין בכה על צואריו על משכן שילה כו' כי עיקר רמז הצואר הוא על קדושת האכילה והוא ענין המקדש שהיה בו המזבח המברר האכילות (וכשנ"ת מקץ מא' ו) והנה בפר' מקץ דכתיב וירא יוסף אתם את בנימין וגו' כתיב וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות וגו' ואמרנו דהיינו מפני שראה את בנימין אתם בבחינתם על ענין פלגש בגבעה שחלילה יהיה נחסר שבטו על פגם הברית. אמנם לאחר שנתועדו השבטים ביחד ונתגלו זה לזה קדושת כל א' אז נא' ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך דידוע שעיקר פגם הברית נמשך מתאות אכילה כמו שהיה ראשית הקלקול בתאות אכילה כש"נ ותרא האשה כי טוב העץ למאכל ומזה נמשך שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא. אמנם כשנתודעו זה לזה ראה יוסף באמת דבנימין אחיו צדיק לתתא (כמ"ש זח"א קנג ב) ובהמ"ק יהיה בנוי בחלקו עם המזבח וזהו הצואר הרומז לקדושת האכילה אשר הוא שייכות לקדושת הברית שלו הרומז על צואר משכן שילה שיהיה בחלקו ואז הכירו שניהם את בחינתם שהוא אחד ונתיחדו. ובכו על שעתידין ליחרב שלא יהיה גמר התיקון עוד עד עת בוא קץ:
1