פרי צדיק, ויקרא ח׳Peri Tzadik, Vayikra 8
א׳בזוה"ק (שם) יעקב איהו שלים בנין דאחיד להאי ולהאי ושלמים אחידן במ"ע ומל"ת כו'. דשלמים שלימותא דכולא והיינו מה שהשלמים נאכלין לבעלים והוא אכילה בקדושה וכן יעקב אבינו ע"ה הי' הראשון שהוריד מדת הקדושה וכמש"נ והקדישו את קדוש יעקב וברכת אתה קדוש כנגד יעקב אבינו ע"ה כמ"ש (ברע"מ פ' זו ד' א') וזה מ"ש (בב"ר פ' יא) יעקב שכתוב בו שמירת שבת כו' ירש את העולם שלא במדה כו' והיינו דשבת היא קדושה ראשונה שנכתב בתורה כמש"נ ויקדש אותו ובשבת גם כן האכילה בקדושה כשלמים. דיעקב אבינו ע"ה מצדו הי' הקדושה שלא ידע כלל מהנאת הגוף ואמר מה שקל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות נתכוין כמ"ר (מ"ר ופירש"י ויצא) שלא עלה על דעתו שיש בזה הנאת הגוף שיהי' בושת בדבר זה וכמו אדם הראשון קודם הקלקול דכ' ולא יתבוששו. וזהו קדושת שבת יומא דנשמתין ולאו יומא בו שמירת שבת. וכל העסק שלו שיהי' מטתו שלימה וזה שכרו ירש את העולם שלא במדה ופרצת ימה וקדמה וגו' שתתפשט הקדושה בכל הקצוות. דבזוה"ק מתחיל בפ' עשרה הכף וגו' אלא עשרה למע"ב ועשרה למ"ת דהוקשה לו כפל הלשון דכתיב בכפות זהב יותר ממזרקי כסף וע"ז משני דמרמז עשרה למע"ב ועשרה למ"ת בשקל הקודש דאתקלו כחדא והיינו שכל העולם מלא קדושה כמו עשרה למ"ת שהוא בודאי חכמה קודש עלאה איקרי כמ"ש (זה"ק ח"ג רצ"ז א) כן עשרה מאמרות למע"ב כולו מלא קדושה. דאף ההיפוך הוא מקודש עלאה כמש"נ וירא א' וגו' טוב מאד וגו' שההיפוך להיות טוב מאד וזהו ענין שלמים שנאכל לבעלים שהאכילה והגוף הכל בקדושה. והשייכות לכף מלאה קטורת גם יש עוד שינוי בפ' דבקערות ומזרקי כסף לא הוזכר מלאים סולת ובכתוב כ' כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת. אך זה מיושב במ"ש הזוה"ק לעיל (י"א א') חטאות ואשמות נאכלין לכהנים כו' והם שלוחי דרחמנא ומפלחן המלך אוכלין ומכל קרבני לא חבובין קמי קב"ה כמו שלמים כו' ועילא מכלהו קטורת דאיהו שלים מכלא כו' אלא על שמחה כד"א שמן וקטורת ישמח לב וע"ד קטורת לא מתקרב אלא בזמנה דשמן מתקרב וכו' ואחר כך חשיב עשר שמות שאין נמחקין. והיינו דבקטורת יש עשר סממנין שהם בעצם ריח טוב והוא כנגד ע"ס. שכנגדו יש עשר שמות שאינם נמחקין. והחלבנה שמצטרף עמהם נותן גם כן ריח טוב והוא מרמז לפושעי ישראל כמ"ש (כריתות ו:) והשמחה היא רק ישרים לשמחה שנ' לישרי לב שמחה כמ"ש (סופ"א דתענית) והיינו כשמתיישר הלב וזהו רק כשכלול מעשר שהוא מספר הכולל מכל וכל ושמן מורה על חכמה. שהיא עשר דברות. למ"ת דכ' בהו פקודי ה' ישרים משמחי לב. דלית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא כמ"ש (זה"ק ח"א רב א') והוא הקטורת שאף החלבנה נותן ריח טוב. וזהו שמן וקטרת ישמח לב. והקטורת מעולה יותר משלמים שמברר שאף החלבנה יתן ריח טוב והוא טוב מאד כמ"ש בזה"ק (ח"ב קפד א') דלית נהורא וכו' ולית טבא אלא ההוא דנפיק מגו בישא וכו'. ושלמים מורה שאף הגוף קדוש והאכילה בקדושה. שאין יצר הרע שולט אלא מתוך אכילה כמש"נ ואכלת ושבעת השמרו לכם וגו' ובגמרא (ברכות לב.) מלי כריסי' זני בישא ובספרי (עקב) מייתי מכמה פסיקים. והאכילה שהוא בקדושה אין יצר הרע שולט ע"י. וזהו קדושת יעקב אבינו ע"ה שהגוף קדוש כמו אדם הראשון קודם החטא וזהו קדושת שבת שהאכילה היא בקדושה ושכרו שנותנים לו נחלה בלי מיצרים כמ"ש (שבת קי"ח.) והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וגו' והיינו שתתפשט הקדושה בכל יוצאי ירכו שמטתו שלימה. וישראל אף על פי שחטא ישראל הוא כמ"ש (סנהדרין מד.) וזהו קטורת קשור קשירו דמהימנותא שאף החלבנה יתן ריח טוב. דהיינו אפילו ישראל שחטא. נמצא יעקב הוא שורש הקדושה כמו השבת, שנזכר בו קדושה הראשונה קדוש יעקב וגו' והוא שלמים שלמא דכלא, ולכן שכר שבת הוא נחלת יעקב, והוא קדושת הקטורת שנמצא בכל מעשי בראשית דדרש בזוה"ק עשרה למ"ת עשרה למע"ב הכף בשקל הקודש אתקלו כחדא וכו' בשקל הקודש. וזש"נ כפות זהב וגו' מלאות קטורת היינו קדושת הקטורת, שהחלבנה שבו נקשר עם עשר סממנים שהם כנגד עשרה שמות שאינם נמחקין ונותן גם כן ריח טוב וזהו העשרה למ"ב גם כן בשקל הקודש, והוא הענין קדושת השבת שכתב האר"י הק' ז"ל דאף שעיקר המכוון שיהי' האכילה לש"ש לענג את השבת מכל מקום כשאוכל להנאת הגוף בשבת הוא גם כן בקדושה כמו קדושת שלמים, ולכן ביעקב אבינו ע"ה כתיב בו שמירת שבת וירש את העולם שלא במדה והיינו קדושת הקטורת, וכן בשבת הוא פריסת סוכת שלום עלינו ועכע"י ועל ירושלים שבכ"מ שישראל שוכן בשבת שם קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים:
1