פרי צדיק, ויקרא ט׳Peri Tzadik, Vayikra 9
א׳בזוה"ק (רפ"ז) אמר ר"י א"ה והא כ' ויקם משה את המשכן וגו' וכ' ולא יכול משה לבוא וגו' וכ' ויהי משה בהר וגו' וכ' ויקרא אל משה משמע דמשה בטורא דסיני הוה בההוא זימנא דקרא לי' וכ' מאהל מועד ואהל מועד לא הוי בטורא דסיני וכו' א"ל בההוא זימנא אשתלימו ארבעין יומן כו' עננא אחרא עלאה הוה מתקין משכנא כו' תרי ענני הוה חד דעאל בי' משה וחד דשארי על משכנא ובס"א ענן דנהיר וענן דחשיך. והכל א' לפי פי' הגה"ה רח"ו ז"ל שפי' חד דעאל בי' משה סוד ענן מלכות, וחד דשארי על משכנא בינה, והיינו ענן דחשיך מלכות מדת לילה, סיהרא שיש דמיכסי סיהרא והוא ענן דחשיך, וענן דנהיר בינה, דחו"ב תרין רעין דלא מתפרשין כמ"ש (בזוה"ק ד' ע"א) ותמיד נהיר מאמר יהי אור שכנגד חכמה, דבשמא קדושא, ובנציצי אורות הביא משמונה שערים צ"ע דהא פ' ויהי משה בהר בסו"פ משפטים ומה שייך לפ' ויקרא אל משה וידבר אליו מאה"מ והניח בצ"ע. ובאמת בתי' הזוה"ק מפורש שבההר הי' אהל מועד ומשכן. והי' שם חד עננא דשארי על משכנא. אך מצינו (חגיגה ו:) לר"ע כללות ופרטות נאמרו למשה בסיני ונשנו באוה"מ, וכל ס' ויקרא נאמר גם כן בסיני אע"פ שלא נכתב כמ"ש בפירש"י, ובר"פ בהר פירש"י מתו"כ מה שמיטה נאמר פרטותיה וכללותיה ודקדוקיה מסיני אף כלן וכו' ומה שפרט בשמיטה ויובל כיון שזה נוהג בארץ ישראל והוה ס"ד שנאמר בביאתן לארץ וקמ"ל שנאמרו גם כן בסיני, ונלמד מכאן לכהת"כ שנאמרו כללות ופרטות מסיני, ובסו"פ התוכחות כ' אלה החוקים וגו' בהר סיני ביד משה, וכן בסוף ס' ויקרא אלה המצות וגו' בהר סיני:
1
ב׳והנה כל ענין הקרבנות לא הוזכר אף בכלל. רק מש"נ בסו"פ יתרו מזבח אדמה וגו' וזבחת עליו וגו' ולא נזכר רק עולות ושלמים ומפרש הזוה"ק כר"ע שכל ס' ויקרא נאמר בהר סיני. וכמ"ש בפירש"י (סוטה לז:) דלר"י הר סיני ואהל מועד חדא הוא ולר"ע תרין נינהו, שנאמרו בסיני ונשנו באה"מ. ולמה לא נזכר רמז מס' תו"כ בהר סיני זולת בסוף הספר. ולכן פירש הזוהר הקדוש שבאמת היה בהר סיני המשכן. והוא שבקי"ס כ' מכון לשבתך וגו' מקדש אד' כוננו ידך ובגמרא (כתובות ה.) ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כו' כוננו ידך, והוא על פי מ"ש (מ"ר בשלח ר"פ כ"ג) נכון כסאך מאז משל למלך וכו' משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז מאז ישיר, וכ' השמים כסאי והארץ הדום רגלי והביהמ"ק נקרא הדום רגלי אלוקינו (מכות כ"ד סע"א) וכבר נבנה הביהמ"ק ע"י מעשה צדיקים שקבלו עול מלכותו, וזש"נ כוננו ידך ולא כ' יכוננו ידך מפני שכבר הי' הביהמ"ק בנוי ומשוכלל למעלה, ובשעת מתן תורה דכ' אני אמרתי אלקים אתם, אם היו ישראל זוכין הי' הביהמ"ק יורד בנוי ומשוכלל כמו בנין העתיד שיורד מן השמים בנוי ומשוכלל כמ"ש (פירש"י ר"ה ל'.) והזוה"ק מפרש דהפרשות נאמרו על הסדר ופ' תרומה ותצוה נאמרו במ' יום ראשונים קודם הקלקול ודלא כמ"ש בפרש"י (תשא ע"פ ויתן אל משה) דאין מוקדם ומאוחר בתורה. וכ"כ הרמב"ן ז"ל וכן מפורש בזוה"ק (ויקהל קצ"ה א') וזש"נ בפ' תרומה שנאמר למשה בסיני ועשו לי וגו' ככל אשר אני מראה אותך וגו' ואחר כך בפ' מנורה וראה וגו' אשר אתה מראה בהר, ובהקמה כ' והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר, ובמזבח הנחושת כאשר הראה אותך וגו' והענין דבמ' יום הראשונים בלוחות הראשונות אם לא היה הקלקל ולא נשברו היה משה רבינו משיח כמו שנרמז מה שהי' הוא שיהי' ר"ת משה. עד כי יבוא שילה גימ' משה כמ"ש (זח"ג רמ"ו ע"ב ות"ז תי' י"ח ותי' ס"ט) והי' נתגלה כל הד"ת אתוון עלאין אתוון רברבן כמו שיתגלה לעתיד ע"י משיח. והביהמ"ק הי' יורד בנוי ומשוכלל. ונקרא מעשי ידיהן של צדיקים. שהם יסדוהו ע"י שקבלו עול מלכותו. וזש"נ את תבנית המשכן וגו' וז"ש בזה"ק (רע"ב) אינין מאנו משכנא דלעיל כלהו הוו גו עצנא כו' וכן במנורה שהוא מרמז לתורה שבעל פה כמ"ש (במ"ר תצוה ובהעלותך) באו והאיר לי כ' וראה ועשה בתבניתם וגו', וכן בהקמת המשכן כולו גם כן כ' כמשפטו אשר הראת וגו' ששם אי' הביהמ"ק בנוי ומשוכלל מקי"ם כאמור: וכן במזבח הנחושת כ' כאשר הראה אותך בהר וגו' וכמ"ש בזוהר הקדוש עננא אחרא עלאה הוה מתקן משכנא ותקין פתורי מכל אינון ריחין קדושין (כצ"ל ומ"ש רוחין ט"ס) והיינו ריח נחוח הקרבנות, וזהו גם כן נצרך למעשי ידיהן ש"צ שבהכנתם יזכו שורד בנוי ומשוכלל, ומ"ש תיקון פתורי היינו השלחן שהזיר שעליו רומז לשלחן מלכים כמ"ש (יומא ע"ב:) והוא גם כן מרמז לתורה שבעל פה חכמת שלמה. שהי' מרכבה למ' מלכות, מלכות פה תורה שבעל פה. ומפרש בזה"ק מ"ש בפ' משפטים ויקרא אל משה מתוך הענן היינו עננא דחפא על משכנא שהי' בהר ושם נאמר למשה כל ס' תו"כ, אך לאחר הקלקול נשנה באוהל מועד שבמדבר כר"ע, ומש"נ כאן ויקרא וגו' וידבר אליו מאה"מ מרמז גם כן לאה"מ שהי' בהר סיני, ואף שזה השם נקרא אחר כך ע"ש אשר אועד לך, שם בהר סיני כבר הי' נקרא אוה"מ, שאז הי היחוד בין קוב"ה וכנסת ישראל מקי"ס שקבלו מלכותו ונעשה לב ישראל משכן לשכינה. וזהו שהק' מקודם דאה"מ ביניהו דישראל הוה ולא בטורא דסיני, א"ל בהאי זמנא אשתלימו ארבעין יומין והיינו. שבסוף מ' יום נאמר לו פ' תרומה ותצוה. ויקרא אל משה מאוה"עמ, והיינו דאף דמשה הוה בענן כל מ' יום, תרי עננא הוו חד דעאל בי' משה מ' מלכות, ענן דחשיך, וחד דשארי על משכנא ועז"נ ולא יכול משה לבוא אל אוה"מ וגו', ועז"נ ויקרא וגו', וידבר אליו מאומות העולם:
2
ג׳ואח"כ מסיק בזוה"ק ת"ח מה כתיב וכבוד ה' מלא את המשכן מילא לא כ' אלא מלא דהוה שלים לעילא ותתא עם משכנא דלתתא ולכאורה מה נ"מ בין מילא למלא. אך המכוון דאם הי' כפשיטו שאחר הקמת המשכן מלא כ' ה' את המשכן הול"ל מילא, ומדכ' מלא היינו שהי' מלא מכבר כבוד ה'. כבוד דלעילא שהי' מלא את המשכן דלכילא מכבר ולא הי' יכול משה לבוא אל הענן. עננא דנהיר דשארי על משכנא מאז והוצרך להכנה ויקרא אל משה, וקאי גם על משכנא דלתתא וזש"נ דהוה שלים לעילא ותתא עם משכנא דלתתא, והיינו דמשכנא דלעילא בינה וכולל כל ג"ר עד מש"נ כי תבא חכמה בלבך ודעת לנפשך יונעם ושם נתגלה הד"ת אתוון עלאין. ואחר כך אחר הקלקל משכנא דלתתא ממדת מלכות, ומ"מ הקה"ק מורה לכ"ע וכמ"ש בזה"ק (ח"ב קכ"א ע"א) והחכמה מאין תמצא כו' וחכמה נפקת מאתר דאיקרי קודש הקדשים וכמ"ש (ברכות ז.) שהכה"ג בקה"ק ראה שם של כתר יושב על כסא וכו', וזהו ענין עתיקא סתומאי דאיקרו אין כמ"ש (באדר"ז רפ"ח ע"ב) וזהו כבוד ה' מלא את המשכן משכנא דלעילא ועז"נ ויקרא אל משה וידבר ה' אליו ממשכנא דלעילא כל תו"כ בה"ס וזש"נ בסיום הס' אלה המצות אשר צוה ה' את משה וגו' בהר סיני. ולכוונה שניה וידבר ה' אליו מאוה"מ שבמדבר שנשנה באוה"מ וכר"ע, ובשבת הוא פרוסת סוכת שלום עלינו ועכע"י דאף שאין לנו מקדש. מ"מ כשישראל מקבלין עול מלכותו ית' זוכין להתגלות עתי"ק מקדש ה' כוננו ידך ונעשה המקדש ע"י מעשי ידיהם של צדיקים משכנא דלעילא וכמ"ש ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וכ' עד די כרסיון רמי' ועתיק יומין יתיב ואז יכולין לזכות למקדש אד', והלב נעשה ק"ק מי שזוכה:
3