פרי צדיק, וישלח ה׳Peri Tzadik, Vayishlach 5
א׳וישלח יעקב מלאכים. בב"ר מלאכים ממש. ולהבין למה שלח מלאכים ולא שלח מעבדיו ושאר הדקדוקים. ויובן עפמ"ש בזוה"ק (קסז ב) כיון דאמרו באנו אל אחיך לא ידענא דאיהו עשו כו' אלא באנו אל אחיך ואי תימא דהדר בתשובה ואזיל באורח מתקנא לאו הכי וכו'. משמע שיעקב אבינו נסתפק שמא יחזור עשו בתשובה וכ"א בב"ר אלא כך אמר אשלח לו שלוחים אם יחזור בתשובה ע"ש. ועפי"ז מיושב בפשוטו ששלח מלאכים ממש שהם יודעים להשיב לו אם חזר בתשובה אם לאו משא"כ שלוחים אחרים מעבדיו לא ידעו להשיבו שיוכל עשו להטעותם. גם לכך שלח מלאכים שיוכלו להכניס בלבו הרהור תשובה והוא היה רוצה בזה שיחזור בתשובה כי אחיו הוא. וכמ"ש בב"ר ע"פ אל עשו אחיו אע"פ שהוא עשו הוא אחיו והיה רוצה בטובתו שיחזור בתשובה. וזה שא' להם כה תאמרון לאדוני לעשו ולבד שהקשינו למה קראו בשם אדוני שלא בפניו שהרי לא ישמע עשו היאך אמר להשלוחים ולא שייך להחניפו בזה. לבד זה כולו מיותר דהו"לל לאמר כה אמר וגו'. רק המכוון שאמר כה תאמרון עדמ"ש (זח"א רלד ב) אמירה בחשאי כד"א ואמרת בלבבך ע"ש. והיינו שיופיע בלב עשו כעין שנא' תזל כטל אמרתי שיכניסו בלבו הרהור תשובה שיתגדל ע"ז מעלתו אף מצדיק גמור. שע"ז אמר לאדוני שאם ישוב יגדל מעלתו ממני ויהיה מכונה בשם אדוני וכמ"ש (ברכות לד:) במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים. לעשו אם לא ישוב בתשובה ונצרך להחניפו תאמרו לו ג"כ כה אמר עבדך יעקב וגו'. ואמר לו ח' פעמים אדוני ופעם ראשון שאמר להם שיכניסו הרהור תשובה בלבו שאז יגדל מעלתו וקראו לאדוני באמת ע"ש מעלתו אז. הוא כנגד מדה ח' מתתא לעילא שהוא בינה עלמא דחירו שמשם תשובה כש"נ ולבבו יבין ושב שרצה באמת שישוב כנ"ל. ואח"כ קראו ז' פעמים אדוני להחניפו שהוא גדול ממנו בכל ז' המדות שהוא שורש כל העולם שנברא בז' ימי בראשית. וכן אמר על עצמו לשון עבד ה' פעמים במספר מכוון כנגד הגליות בעוה"ז שרצה להיות כפי הנגלה עבד לו כדי שיזכו זרעו להיות עמך כולם צדיקים. ובא מספר חמשה עפמ"ש (מד"ר נשא פ' י) לכך כתיב ו' פעמים כנגד ו' גליות שגלו ישראל כו' מצרים תחלה ואחר אשור וד' גליות ע"ש. ובגלות אשור אז היה מלכות בית דוד קיימת ובהמ"ק קיים ולא נקרא עבד נגד זה. רק נגד גלות מצרים וד' גליות אמר על עצמו עבד ששרו של עשו הס"מ הוא שורש הקליפות שממנו נסתעף כל ע' הקליפות. ולכן א"ל ה' פעמים עבד על עצמו להחניפו מיראה אם לא ישוב בתשובה. ואמר ויהי לי שור וגו' ואשלחה להגיד וגו' והיינו שהודיעו שלא לקח הברכות כפשוטן על עניני עוה"ז כמו שסובר עשו שע"ז לבש קנאה ורודפו. רק כל הברכות קיבל על עומק המכוון בד"ת וכמו שנדרש (ב"ר פ' סו) מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד ותירש זה אגדה. ועז"א ויהי לי שור וחמור שנדרש במד"ר שור זה משוח מלחמה והיינו משיח בן יוסף שעסקו היראה להוריק הרע מלב כסיל שע"י היצה"ר יש כח בקליפה לשלוט על ישראל. וז"ש בב"ר שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל. וחמור מלך המשיח שעסק שלו יהיה להכניס קדושה ותורה בלב חכם לימינו. וכן דרשו שור זה יוסף שמדתו היראה והגבורה להיות גבור הכובש את יצרו. וחמור זה יששכר שעסקו להכניס חכמה בלב ישראל כש"נ ומבני יששכר יודעי בינה וביומא (כו.) לא משכחת צ"מ דמורי אלא כו' משבט יששכר וכו'. וכן שורש הקליפות בזה לעו"ז ג"כ שור וחמור קליפות עשו וישמעאל. עשו הקנאה ומכונה בשם שור עדמ"ש (ברכות סא.) בהמה כו' והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא. וקליפת ישמעאל התאוה דישמעאל פסולת ממדת אאע"ה שהוא אהבה. והוא היה לו חמדות זרות ואהבות זרות וע"ש זה נקרא חמור עדמש"נ אשר בשר חמורים וגו'. ויוסף שהוא שור בקדושה ומדתו יראה כש"נ את האלהים אני ירא הוא כנגד קליפת עשו. ומשיח ב"ד שנקרא עני ורוכב על החמור והיינו שהוא מנושא מכל חמדות עוה"ז וחומריות הגוף נגד קליפה זו. וז"ש ויהי לי שור וחמור שכבר זכה לקדושת שור וחמור וכבש ב' הקליפות דשור וחמור שהם שורש ע' הקליפות ל"ה מימינא ול"ה משמאלא. צאן נדרש בב"ר אלו ישראל ועבד ושפחה הנה כעיני עבדים וגו'. וזהו נגד מש"נ הקל קול יעקב קל ה' קול תפלה קל ו' קול תורה. ואמר צאן נגד קול תורה עדמש"נ נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן שהם הורידו כל הד"ת. ועבד ושפחה נגד קול תפלה שמצינו (ברכו' לד:) הוא דומה כעבד לפני המלך. ויעקב כולל שניהם הקל קול יעקב. ואשלחה להגיד וגו' להגיד רזא דחכמתא כמ"ש (זח"א רלד ב) והיינו שהודיעו עומק וסוד הברכות של יצחק שמרמזים רק לד"ת ותושבע"פ שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס להוריק הרע מלב כסיל. ותירש אגדה דאי' (ספרי עקב) רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד אגדה כו'. וזה שקיבל מברכות יצחק שעז"נ ויהי לי שור וחמור שמורים על ב' הקדושות לכבוש את יצרו. ומשיח ויששכר לזכות לד"ת להכניס חכמה ללב חכם. ועז"א למצוא חן בעיניך שלא קבלתי הברכות כפשוטן שע"ז יש לך קנאה והרי לא נתקיימו בי כפשוטן וכעין שפירש"י ובזוה"ק. ושבת דכו"ע בשבת נתנה תורה ותושבע"פ שבת מדת מלכות פה תושבע"פ. וכן דרשו במכילתא שומר שבת וגו' מעשות כל רע שע"י שמירת שבת משומר מן העבירה. זוכין בשבת לב' הקדושות קדושת יוסף לכבוש היצר ומדת משיח בן דוד להכניס הד"ת בלב ישראל וע"י שמירת שבת מיד נגאלין:
1